אלמנת הסוהר שנספה ילדה בן: "רצה שאשאר"
כפיר אוחנה לא זכה להכיר את בנו הצעיר שנולד היום, חודש אחרי שקיפח את חייו בשריפה הכרמל. "זה כאילו שכפיר חזר הביתה"
חודש אחרי שהאש אחזה בכרמל, מתקיימת הערב (יום ד') העצרת הממלכתית לזכר 44 הנספים בדרך העולה לבית-אורן, סמוך לזירה שבה בער אוטובוס הצוערים של שב"ס. שעות ספורות לפני הצבת האנדרטה לזכרו של בעלה ושל חבריו במקום, ילדה הבוקר אלמנתו של הסוהר כפיר אוחנה את בנם המשותף, שלא יזכה להכיר את אביו.
בתום ניתוח קיסרי שעברה בבית החולים סורוקה שבבאר-שבע, ילדה האלמנה, אולגה, את בנה השני שלה ושל בעלה המנוח, אח צעיר לנוי בת השנתיים. "כשהוא נולד, הרגשתי כאילו שכפיר חזר אליי", סיפרה האשה בהתרגשות מהולה בצער ממיטתה בבית החולים, בזמן שהתאוששה מהניתוח.
"חיבקתי אותו והוא הפסיק לבכות. אני מרגישה חלל ריק, שחסר משהו, וכעת הוא ממלא אותו. הדבר הזה שבא הוא כאילו שכפיר חזר הביתה", סיפרה האלמנה. כפיר אוחנה, בן 30 במותו, סיים רק שבוע לפני האסון את אחת המטלות בקורס הצוערים בהצטיינות. הוא תכנן להתקדם בשורות שב"ס, ולאחרונה השלים את לימודיו לתואר בקרימינולוגיה.
אולגה אוחנה ובנה הטרי. "כאילו שכפיר חזר הביתה" (צילום: הרצל יוסף)
"הבן הזה היה החלום שלו", סיפרה אולגה, שחשה כי תזמון הלידה, שמנע ממנה להגיע לטקס בזירת האסון, לא היה מקרי. "כנראה שכפיר לא רצה שאראה את המקום הזה ואחווה את הכאב. הוא כאילו אמר לי: 'תישארי פה, יש לך תפקיד יותר חשוב'".
לעולל הטרי טרם נבחר שם, אבל אמו הבטיחה שגם אם לא ייקרא על-שמו של אביו, הוא עוד ישמע עליו רבות. "אני אספר לו שאבא היה גיבור", סיפרה אולגה - שהעדיפה, לפחות כעת, לחסוך את ביקורתה על מי שבהתנהלותו הביא לאסון. "יש כל כך הרבה מה לומר למקבלי ההחלטות ולראש הממשלה שהגיעו לעצרת, עד כדי כך ששום דבר לא עולה לי לראש. הם לא חשובים כרגע".
האסון יצר שותפות גורל מצממרת בינה לבין נשותיהם של שני הרוגים נוספים בשריפה: וסים אבו-ריש ודני חייט, שילדו במהלך החודש שחלף מאז מות בעליהן. "משפחות של נספים אחרים התקשרו אלי ואני מניחה שאחרות עוד ידברו איתי", סיפרה אולגה. "לי ולנשים שילדו יש הרבה במשותף. אנחנו מחזקות אחת את השנייה, כי כנראה שזה מה שנשאר לנו לעשות".
לפנייה לכתב/ת 
