המנצחים והמפסידים: אף מילה על נמני. כמעט

היה זה שבוע חדשותי דל אירועים, נטול סיפורים דרמטיים או רעידות אדמה למיניהם. אפילו שבוע משעמם הייתי מעז לומר. אבל אין מה לעשות, איכשהו חייבים לסכם אותו, לא? אז אלו הם האנשים שעשו את השבוע.

המנצחים

יוסי מזרחי – אחריות על כל המוצרים

יוסי מזרחי שוב הוכיח כי הוא אחד היחידים בכדורגל שלנו, שראוי לתואר "גבר". מיטש גולדהאר שלח את ההוא שאנחנו לא רוצים להזכיר את שמו הביתה, בשיחת טלפון, אבל רצה נורא להשאיר את המאמן. בזמן שלמנג'ר אמרו "האחריות עליך", למזרחי שעזב ביוזמתו ורצונו האישי, איחלו "הצלחה בכל דרך אשר יבחר".

הקנדי ידע שהמילה האחרונה בהחלטות לא היתה שלו במהלך העונה, לכן רצה להעניק הזדמנות אמיתית נוספת למזרחי כאיש המוביל על הקווים. אבל הוא אמר 'לא תודה', לקח אחריות וחתך הביתה - אם מי שמעליי נכשל הבין יוסי, זה אומר שגם אני נכשלתי.

ממש כמו תחת משטר גאידמק הסהרורי בבית"ר, או בפנימיית המחוננים של ג'קי בן זקן באשדוד, כך גם בסיר הלחץ הבלתי נסבל של מכבי ת"א - לפעמים נרשמו הישגים ולפעמים לא, אבל הכבוד נשאר זקוף וגאה.

דימה קרויטר - מודל חיקוי

אירוע טראגי עבר השבוע על משפחתו של האתלט דימה קרויטר, אשר אחיו נפטר בגיל 33 לאחר סיבוכים בכבד. "לא אנוח עד שאשיג מדליה אולימפית לאחי", אמר הקופץ לגובה בטקס ההלוויה.

ילד מקסים עם התנהלות מעוררת השתאות. דימה קרויטר (אורן אהרוני)

והנה לכם ילד מקסים עם התנהלות מעוררת השתאות, שמלבד משפחה שלמה שיצטרך לסחוב על הגב בגיל 18, ימשיך לעבוד קשה כדי להגשים את החלום של אחיו. זו רק עוד דוגמא לכך שהספורטאים היחידנים, אלה שעובדים קשה כל חייהם למען מטרה מסוימת, הם אלו שצריכים להוות מודל חיקוי ראוי יותר.

יותר ממה? למשל יותר מכדורגלנים לשעבר, שנוהגים להסתבך, להידקר ואחר כך עוד להתבדח על זה בטלוויזיה. כדאי שתספרו לילד שלכם קודם מי זה דימה קרויטר, אריק זאבי, או אלכס אברבוך.

גם ניצח, גם הפסיד

אברהם גרנט – אין תחת? נלבש צעיף 

עד התבוסה המשפילה 5:0 אמש (ד') לניוקאסל, המנג'ר הישראלי שלנו בממלכה אמור היה להיות המנצח הגדול של השבוע. אך למרות ההפסד שהוריד את הפטישים שוב מתחת לקו האדום, מגיעות כמה מילים טובות לאברום.

גרנט לא יוריד את הצעיף, אנחנו נוריד את הכובע (צילום: גטי אימג'ס)

אין לי את מספר שלו בספר הטלפונים, מעולם לא החלפתי איתו יותר משלום ואינני נמנה על הגווארדיה העיתונאית הסוגדת לרגליו. אבל באמת שחוץ מלהוריד את הכובע, שוב, אין לי דבר אחר חכם לעשות. אחרי הניצחון על וולבס בשבת, עיתוני אנגליה הפסיקו סוף סוף לדווח על אולטימטומים 'מבריקים' פרי מוחם של בעלי ווסטהאם.

הקור הלונדוני כנראה הקפיא לגרנט את התחת, תרתי משמע, לכן הוא נאלץ להיעזר באלילי מזל חדשים - צעיפים. תגידו מה שתגידו, אבל בינתיים החמסה של קשטן או הגרעינים של שרף, לא הובילו אותם לליגה האנגלית.

המפסידים

הפועל 'פיקציה' ירושלים

הנה לכם שלוש פיקציות ששבו ועלו השבוע שוב, בפעם המי יודע כמה, כשהפועל ירושלים הובסה בביתה על ידי מכבי ת"א, 84:73. אל תשימו לב להפרש, זו היתה תבוסה.

גם דיון דאוול מבין שהכל פיקציה (צילום: אלי אלגרט)

1. כבר עשור שלם שירושלים היא לא אלטרנטיבה לצהובים, ובטח שהיא לא מספר 2 בארץ.

2. הבה ננצור את הרגע הזה כעת, עוד לפני שיגיע סוף חודש מאי ואז נישטף בגל אופטימיות חסר תקנה על הליגה שלנו, ונזכור כבר עכשיו את פגעי הפיינל-פור. אלו אשר הפכו את ההתמודדות במלחה, לאירוע בלתי מעניין בעליל. סליחה, אפילו לא אירוע.

3. אוהדי הפועל ירושלים נאורים? תשאלו את גיא פניני, מעניין מה הוא יאמר על זה.

ברט פארב - ככה פורשים?

אחת הדמויות המרתקות והמפורסמות ביותר בספורט האמריקני בכלל ובפוטבול בפרט, סיימה (כנראה) השבוע את הקריירה המופלאה בקול ענות חלושה ועם שלל סקנדלים.

נו, באמת. ככה פורשים?! ברט פארב לא במיטבו (צילום: רויטרס)

הקוורטבק בן ה-41 עוזב אחרי עונה נוראית ועמוסת פציעות, הודעת פרישה שלישית במספר שאנשים כבר לא יודעים אם להאמין לה, ועם עוד תלונה על הטרדה מינית אמנם כמעט בלתי אפשרי לפרוש באמת בשיא (תשאלו את מייקל ג'ורדן), אבל לעזוב כשאתה בדרך לשפל? אולי כדאי שימשיך עוד עונה.

האמת שרק שמעתי את זה משמועות, אבל יכול להיות שאבי נמני פוטר ממכבי ת"א?! מדהים. אם כן אז הוא באמת המפסיד הגדול של השבוע. בכל מקרה, אם תראו שמישהו מדבר על זה במקרה, או שהחליטו לכתוב על זה משהו באיזה שהוא גוף תקשורת, אני אשמח אם תגידו לי, סבבה? פשוט לא יצא לי לראות...

פרידה

וברשותכם, עוד מילה אחת לסיום. ביום שלישי השבוע הלך לעולמו במפתיע הכדורסלן איתי לוי, שליבו נדם במהלך אימון קבוצתו והוא בן 24 בלבד. איתי היה שחקן ענק, בחור מקסים עם לב עצום, וחבר.

פתאום באמצע החיים, בזמן שעשה את הדבר האהוב עליו ביותר, הוא נפרד מאיתנו. לפתע, אתה תופס שהכל מתגמד ומקבל את הפרופורציה הנכונה של השהות שלנו כאן. איתי, היה תענוג להכיר אותך. יהיה זכרך ברוך.