ט"ו בשבט שחור בכרמל: מבט מהאוויר

ראש השנה לאילנות יצויין השבוע, אך בהר הכרמל קשה לחוש באווירת החג - פניו של ההר שנודע כהר הירוק כל ימות השנה, השתנו משמעותית בעקבות השריפה הגדולה. אחרי חברי ynet בפייסבוק, צפו גם אתם בצילומי אוויר מלפני ואחרי השריפה.

השריפה מהווה הזדמנות לתת את הדעת על התחממות כדור הארץ, שנותנת את אותותיה גם כאן: מרחבים שלמים של עצים וחורש טבעי עלו באש בשרפה הגדולה ביותר שידעה ישראל מאז הווסדה. רבים האשימו את התקציבים הדלים למערך הכבאות ואת מדיניות עצימת העיניים של הממשלה, אך האם ייתכן שזה קשור באופן בו אנו חיים?

מומחים סבורים ששינויי האקלים ומגמה ממושכת של התקצרות עונת הגשמים מביאים להתגברות תופעת המדבור במדינה - כלומר התפשטות המדבר צפונה. הדבר מחייב חשיבה מחדש בנוגע לאופיים של השטחים והמרחבים הירוקים במדינה וביערות בפרט. במקומות שהקרקע לא מצליחה לספוג את המים, גוברת סכנת התלקחות עצים והתפשטות שריפות.

עד כמה מסוגלת ישראל להתמודד מול תופעה זו? האם זה יחייב אותנו לחשיבה והערכות מחודשת, ולא רק מבחינה תקציבית, אלא אף באורח חיינו? ימים יגידו.

ההר עוד ישוב ויוריק

האסון בכרמל גרם לחשוב על מה שעלול להתרחש בחגים שמאופיינים בהדלקת מדורות, הבערת אש ומנגלים. האם דרושה הערכות מחודשת של תושבים שבחרו לבנות את ביתם בסמוך לשטחי חורש, והאם יש צורך בחקיקת חוקים וביצירת נהלים להבערת אש בשטחים פרטיים, כל שכן ציבוריים?

בימים טובים נודע הכרמל כמקום להתנתקות, אך לא מנותק מידי מבחינת המטיילים שמגיעים מהדרום והמרכז. לא קרוב ולא רחוק. פנינת טבע מרשימה ומיוחדת במינה המשקיפה אל הים.

סמי מיכאל בספרו חצוצרה בואדי, מתאר את הכרמל בשקט שלו ובפסטורליות: "שורות קטנות של מעונות קטנים עם פרחים. עיר למופת. נוף מרהיב של ים כחול, שמים זכים והר ירוק. ואין ריחות רעים ואין שכונות עוני ואין המולה המונית".

עוד ימים טובים צפויים לכרמל. כמו כל גוף טבעי, פרי יצירתו של אלוהים המסוגל לשקם את עצמו, גם הר הכרמל עוד ישוב להוריק. לא באמצעות נטיעות יזומות, אלא בזכות כוחו של הטבע לחדש את עצמו על ידי בנק הזרעים המצוי בקרקע והיכולת האנושית לשמר ולהגן על יצירתו הירוקה של אלוהים.