שתף קטע נבחר

ישראלים: ספורט פעמיים בשבוע, סקס פעם בשבוע

אנחנו מתעניינים בנושאי בריאות, סוחבים חמישה ק"ג עודפים, צורכים תוספי תזונה, לא מעשנים כמו פעם, מוכנים לשלם הרבה על מזון בריא, ישנים 6.5 שעות בלילה, עושים ספורט פעמיים בשבוע וסקס לפחות פעם בשבוע. טרנדים בריאותיים בעשור האחרון

האם הישראלים היום בריאים יותר בהשוואה לתחילת העשור? מסקירה שערכנו במקורות רבים עולה שהישראלי והישראלית מודל 2010 מודעים לבריאותם יותר מאלה של שנת 2000 – שנת הקמתו של מגזין הבריאות מנטה - ואף משקיעים מאמצים רבים בניסיון לאמץ אורח חיים בריא יותר.

 

 

באופן כללי אנחנו מרוצים מחיינו ומעריכים את בריאותנו הפיזית והנפשית כטובה מאוד עד מצוינת. לתחושה הזאת יש גם תימוכין בדמותם של נתונים: אנחנו מבקרים פחות אצל רופא המשפחה בסוף העשור הנוכחי בהשוואה לתחילתו – 6.2 פעמים בשנה, לעומת 7.1. אנחנו גם חיים יותר - תוחלת החיים של הגבר הישראלי בסוף העשור עומדת על 79.7 שנים לעומת 76.8 שנים בתחילת העשור, ואילו לאשתו יש סיכוי להאריך חיים כמעט ארבע שנים אחריו - תוחלת החיים שלה בסוף העשור עומדת על 83.5 שנים, לעומת 80.8 שנים בתחילתו.

 

  • 55.1% מהישראלים מעריכים את בריאותם הכללית כטובה מאוד או מצוינת.
  • 85.9% מרוצים מהחיים באופן כללי.
  • 85% מהישראלים תופסים את הרופא כבעל מקצוע אמין ו־89% שבעי רצון מרופא המשפחה שלהם.

 

עניין בבריאות

אנחנו מתעניינים מאוד בנושאי בריאות ומתעדכנים בהם דרך אמצעי התקשורת, בעיקר באמצעות האינטרנט. ברוב הבתים האישה היא האחראית על הבריאות, והיא זו שמחפשת באופן פעיל מידע רפואי ברשת.

 

הרגלי בריאות

אנחנו מעשנים פחות בהשוואה לתחילת העשור, בייחוד הגברים. הקמפיין נגד חשיפה לשמש חלחל אלינו, ובתום העשור הנוכחי כבר הפנמנו את המסר ששמש היא אסון לעור ושבריאות קודמת לשיזוף.

 

גם הנשים וגם הגברים ערים לחשיבות של הפעילות הגופנית לבריאות ועוסקים בפעילות פעמיים בשבוע לפחות, חצי שעה בכל פעם. סוג הספורט המועדף עלינו הוא הליכה (בעיקר בחוץ) והנשים גם מתגברות אותה בשיעורי התעמלות. למרות זאת, אנחנו "סוחבים" עודף משקל של 10-4 ק"ג, והם בהחלט מטרידים אותנו. הגבר מוטרד כי המשקל העודף מתרכז אצלו באזור הבטן, בכרס שגידל, והוא חושש מהסיכונים הבריאותיים בעיקר אלה הקשורים ללב שלו, ואילו האישה מוטרדת הן מהסיכון הבריאותי הנלווה להשמנה והן מהמראה.

 

לכן אנחנו מתאמצים לשנות את הרגלי האכילה שלנו ולצמצם בצריכת הקלוריות, השומנים, הסוכרים והמלח. אבל אנחנו עדיין צורכים יותר מדי שומנים ומלח ואוהבים מאוד לחמים ומאפים.

 

האישה הישראלית עומדת בהמלצות לצריכת שומנים מהחי, אבל הגבר צורך יותר מדי בשר אדום. כולנו יכולים לצרוך יותר פירות וירקות וצורכים רק חצי מהכמויות המומלצות של סיבים תזונתיים וסידן. את הדיאטה עצמה, אגב, אנחנו דוחים בדרך כלל לתקופה שלקראת הקיץ, ואז מנסים להוריד 5־6 ק"ג כדי להיראות טוב בבגד ים.

 

אנחנו לא חוסכים בהוצאה על מזון בריא, טרי ואורגני. את הקפה אנחנו שותים רק עם סוכרזית, אבל לידו מכרסמים ופלים. מי ברז לא טעימים לנו ואנחנו מאמינים שיש בהם חומרים מזיקים. צריכת מי השתייה שלנו נשענת על מים מינרליים ומים מסוננים או מטוהרים. הנשים שותות 7־8 כוסות מים ביום בממוצע, הגברים קצת יותר – בערך 9.

 

 


הכי חשוב לנו: מזון בריא, אורגני וטבעי (צילום: index open)

 

תזונה

הישראלית הממוצעת צורכת 32% שומנים מסך הקלוריות היומיות (2% יותר מהמומלץ), והגבר הישראלי - 33%.

  • 90% מהישראלים מדווחים שהם משתדלים להמעיט בכמות השומנים שהם צורכים.
  • ההמלצה היא לא לצרוך יותר מ-300 מ"ג כולסטרול ביום. הנשים בארץ צורכות 290 מ"ג כולסטרול ביום, והגברים - 323 מ"ג.
  • הישראלי הממוצע צורך 500-400 מ"ג סידן ליום, כ-50% מהצריכה המומלצת.
  • הישראלי הממוצע צורך 10 מ"ג נתרן ליום, כ־40% יותר מהצריכה המומלצת.
  • 50%־55% מהישראלים משתדלים לצמצם את צריכת המלח.
  • 65%־85% משתדלים להמעיט בכמות הקלוריות הכוללת.
  • 78% מהישראלים מדווחים שהדבר הכי חשוב להם בנושא מוצרי מזון הוא מזון בריא, אורגני וטרי.

  • בשנת 2009 ציינו 11% מהישראלים שהם קונים מוצרים טבעיים ואורגניים באופן קבוע, לעומת 5% בשנת 2008.

 

השמנה

  • 27.4% מהישראליות דיווחו על דיאטה להפחתת משקל או שמירה עליו, ו־30.8% על שינוי הרגלי אכילה בשנה האחרונה.
  • 71% מהנשים הישראליות ו־47% מהגברים דיווחו כי הם מעוניינים לרדת במשקל כ־6 ק"ג בממוצע לקראת הקיץ

 

סקס

בסך הכל אנחנו מרוצים למדי מחיי המין שלנו ועושים סקס פעם בשבוע לפחות. הגבר הישראלי רואה את הסקס כחלק חשוב בחייו. הוא מאמין שחוסר יכולת לספק את בת הזוג שלו הוא המצב המביך ביותר אחרי הפרעות בזקפה, ומוכן לנסות דברים חדשים בסקס כדי להתגבר על כך, ואין לו גם בעיה לקבל ייעוץ רפואי כדי להתגבר על בעיות אין אונות.

הישראלית מתגלה כאסרטיבית במיטה. היא מאמינה שהאורגזמה שלה חשובה יותר משלו. היא לא תהסס לומר לו כשאינה מרוצה מהסקס, וגם תצפה ממנו לפנות לייעוץ אצל רופא מומחה אם יתברר שיש לו בעיה בתחום.

 

שינה

6.5 שעות - זהו ממוצע שעות השינה שלנו בלילה בימי חול, ובדרך כלל אנחנו נרדמים מול הטלוויזיה או עם ספר. כשהילד בוכה או חולה, האישה היא זו שקמה לטפל בו בדרך כלל. אבל בשבת בבוקר היא מעבירה את הפיקוד לבעלה ומרשה לעצמה לישון חצי שעה יותר.

  

  • 70% עד 85% מהישראלים משתדלים להמעיט בכמות הסוכרים.
  • יותר מ־50% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל בעלי עודף משקל (אינדקס מסת גוף מעל 25).

 

רפואה מונעת

הנשים הישראליות מקפידות לבצע בדיקות תקופתיות, בהן בדיקת כולסטרול, בדיקה גינקולוגית ובדיקת PAP לאיתור סרטן צוואר הרחם, והחל מגיל 50 מבצעות בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים ובדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה. לעומת זאת, אנחנו לא מאמינים בחיסוני שפעת, ומזניחים את בדיקת העיניים התקופתית החיונית לצורך נהיגה.

הטיפול השכיח ביותר ברפואה המשלימה הוא אקופונקטורה (25%), ואחריו רפלקסולוגיה (16%) ושיאצו (13%)

 

  • 86% מבני 45־54 מציינים כי הפנימו את המסר שבריאות קודמת לשיזוף.
  • 62% מהנשים שהן אמהות לילדים מגדירות את עצמן כ"שרת הבריאות" בבית.
  • רק ב־5% מהבתים הבעל דואג לענייני הבריאות.

 

רפואה משלימה

בערך אחת לשנתיים אנחנו מבקרים אצל מטפל ברפואה משלימה, ומקבלים טיפול בדיקור, רפלקסולוגיה או שיאצו. אנחנו צורכים תוספי תזונה מדי יום, בעיקר מולטי ויטמין, ויטמיני B ו־C וסידן. לעומת זאת, ויטמין D עדיין אינו בן בית אצלנו.

 

אסתטיקה וניתוחים פלסטיים

המודעות שלנו, גברים ונשים, למראה גבוהה, וחשוב לנו להיראות מטופחים ואסתטיים. עם זאת, למרות שהגבר הישראלי משקיע בשנים האחרונות יותר בתכשירי טיפוח ובישום, האישה משקיעה הרבה יותר ממנו – ולא רק בתכשירי טיפוח, אלא גם בטיפולי פדיקור ומניקור, טיפולים להורדת שיער וטיפולים אצל קוסמטיקאיות.

 

למרות ההשקעה הזאת היא אינה מרוצה מספיק מהגוף ומהמראה שלה וחושבת שניתוח פלסטי יעזור אולי לשנות את המצב. בגיל 35־55, אם עדיין לא עשתה ניתוח פלסטי, היא בהחלט שוקלת לעבור אחד כזה, ורוב הסיכויים שזה יהיה ניתוח להגדלת חזה (300 סמ"ק אם אתם דווקא מתעקשים לדעת) או ניתוח אף.


ישנים 6.5 שעות, ועושים סקס פעם בשבוע (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

 

הטרנדים הבריאותיים ששטפו אותנו משנת 2000 ועד היום

מועדוני כושר. ענף הכושר התפתח משמעותית בעשור האחרון, ובישראל נפתחו רשתות של מועדוני כושר (כולל בינלאומיים) מקצועיים ומאובזרים בציוד חדיש ובאנשי מקצוע מעודכנים.

 

רכיבה על אופניים. גם ענף הרכיבה על אופניים התפתח וסחף אחריו לא מעט מעריצים. על רקע הפריחה נפתחו חנויות מקצועיות והוקמו מסלולים מיוחדים לרכיבה. טרנד נוסף שקשור לענף הזה הוא הטריאתלון (ריצה, רכיבה ושחייה).

 

הליכה. כן, גם הפעילות הכי בסיסית הזאת ברשימה. הסיבה? למרות ההתפתחות הרבה בתחום הכושר, עדיין רוב האנשים מעדיפים ללכת.

 

ריצה. גם תחום הריצה התפתח, ומשנה לשנה יש יותר ויותר משתתפים במירוצים עירוניים, חצאי מרתונים ומרתונים מלאים.

 

יוגה ופילאטיס. על רקע המגמה של עבודה פנימה – אל השרירים העמוקים והנשימה - פרחו גם היוגה והפילאטיס, והיום כבר יש וריאציות על הנושא, כמו Core פילאטיס, ביקראם יוגה ויוגילאטיס.

 

רפואה משלימה. דרך ארוכה עשה ענף הטיפולים האלטרנטיביים בעשור האחרון ורשם כניסה לקופות החולים ולבתי החולים. יותר ויותר רופאים קונבנציונליים מתמחים גם ברפואה משלימה, והענף שקרוי רפואה אינטגרטיבית הולך ומתפתח.

 

מכוני ספא. בעשור האחרון הם צצו כמעט בכל פינה, מעוצבים לעילא ומציעים טיפולים ייחודיים וסופר מפנקים.

 

מסעדות מזון מהיר בריא. המגמה הזאת תפסה תאוצה ב־4־5 השנים האחרונות, והיא אולי מסמנת יותר מכל את דרישת הקהל לאופציה בריאה ומהירה כמו יוגורט, סלט קינואה, סמוזי ועוד.

 

מסעדות בריאות ותפריטי בריאות במסעדות רגילות. מי חלם בשנת 2000 על פירוט ערכים תזונתיים, אפשרות לחיטה מלאה, לחלב סויה ולנטול גלוטן? היום זה אפשרי בלא מעט מסעדות.

 

דגנים מלאים. ואנחנו לא מתכוונים רק להיצע הלחמים אלא גם לשפע מוצרים המבוססים על קמח: פסטות, פירורי לחם, דגני בוקר, בייגלה, עוגיות, ופלים – כולם על טהרת הדגנים המלאים.

 

מוצרי חלב פרוביוטיים. בעשור האחרון התוודענו גם לשמות של חיידקים פרוביוטיים שבשנות ה־90 לא ידענו על קיומם.

 

תחליפי חלב פרה. עם קשר או בלי קשר לעלייתו של תחום הנטורופתיה, שוק תחליפי החלב המבוסס על חלב עזים או סויה הולך ותופס יותר ויותר מקום על המדפים.

 

מוצרים אורגניים וסופרמרקטים אורגניים. ממוצרים שהיה קשה להשיגם הפכו המוצרים האורגניים לזמינים, והיום אפשר לרכוש אותם כמעט בכל סופר שכונתי.

 

תוספי תזונה. השוק הולך וגדל וכיום לא מעט רופאי משפחה מעודדים את המטופלים שלהם לקחת תוספי תזונה כמו אומגה 3, ויטמינים, Q10 ועוד.

 

הפסקת עישון. חוץ מהגברת המודעות לנזקי העישון, בעשור הנוכחי נחשפנו לחקיקה נגד עישון במקומות ציבוריים (כולל מסעדות וברים) ולאכיפתה.

 

חומרי ניקוי אקולוגיים. כיום יש לא מעט שחקניות בשוק, וגם יצרניות "רגילות" מוציאות קו מוצרים אקולוגי. המחירים הנוחים, שזהים לאלה של מוצרים המכילים כימיקלים, תורמים לחיזוק המגמה.

 

מקורות: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; משרד הבריאות, המרכז הלאומי לבקרת מחלות; איגוד הספורט העממי בישראל, סקר מודעות לנזקי עישון, מכון גיאוקרטוגרפיה לאגודה למלחמה בסרטן; סקר בריאות האישה, חברת Zeta Tools לפיליפס אלקטרוניקס בע"מ; סקר שתיית מים, מכון המחקר של רפי סמית לפורום מנכ"לי תאגידי המים; סקר בדיקות ראייה, הלוח המקוון CARLOSS ואופטיקה הלפרין; סקר השמנה בישראל, מכון ברנדמן לסאנופי־אוונטיס; סקר כאבי ראש, מכון ברנדמן לניאופרם; סקר אין אונות, חברת פארמה קווסט לבאייר; סקר צריכת מידע בריאותי באמצעי התקשורת, מכון גיאוקרטוגרפיה להסתדרות הרפואית; סקר עניין בבריאות, מכון המחקר Market Watch למשרד יח"צ נאוה ענבר; סקר שיקולים בבחירת רופא שיניים, מכון הסקרים שילוב להדסה דנט־על; סקר בריאות האישה, מכון המחקר Market Watch לאסותא מרכזים רפואיים; סקר תפיסות ועמדות ביחס לרופא המשפחה בציבור הישראלי, חברת גיאוקרטוגרפיה להסתדרות הרפואית; סקר תזונה, משרד הבריאות; סקר צריכת לחם ודגנים, קרדיט אינפורמיישן אסוסיאיישן (CIA) מקבוצת גאון שוקי הון; האגודה לכירורגיה פלסטית; סקר ניתוחים פלסטיים, מכון כלים שיווקיים לבית הספר לפסיכולוגיה, המרכז ללימודים אקדמיים; סקר צריכת מזון אורגני בישראל, מכון Market Watch לעדן טבע מרקט; סקר צריכת תוספי תזונה בקרב נשים, חברת גיאוקרטוגרפיה לכצט; סקר אסתטיקה ישראלית, מכון Market Watch לרשת מרפאות כללית אסתטיקה; סקר מודעות לנזקי השיזוף, מכון Market Watch לאגודה למלחמה בסרטן; סקר צריכת ויטמין D, מכון גיאוקרטוגרפיה לכצט

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
סוחבים עודף של 10-4 ק"ג
צילום: index open
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים