מחיר הגניבה מ-Flickr: פליק של 47 אלף שקל

<< עוד בעין השביעית: דיאטת הצמידים המטמטמת

חברת ההוצאה-לאור מפה תשלם לשני צלמים חובבים עשרות אלפי שקלים בעקבות פרסום בלא רשות של תצלומים שהועלו לאתר פליקר. כך פסק ביום חמישי שעבר האחרון השופט צבי זילברטל, סגן נשיא בית-המשפט המחוזי בירושלים.

על-פי המתואר בפסק הדין, שני הצלמים החובבים, אבי ראובני ואמיר ריבלין, צילמו במהלך טיולים שערכו בשנים 2004–2006 תצלומים "להנאתם האישית", ומאוחר יותר העלו כמה מהם לאתר פליקר. התצלומים פורסמו באתר במסגרת רשיון Creative Common, שכלל את תנאי השימוש הבאים: מתן קרדיט, שימוש שאינו מסחרי ואיסור על הפקת יצירה נגזרת מהתצלומים.

בשנת 2009 הוציאה חברת מפה ספר בשם "100% טבעי לגוף ולנפש" ובו, בין כ-400 תצלומים, גם 15 תצלומים שצילמו ראובני וריבלין (11 של ראובני ו-4 של ריבלין). לטענת שני הצלמים, התצלומים נלקחו מהאתר בלא קבלת רשות ותוך הפרת שלושת תנאי הרישיון.

הצלמים פנו להוצאה-לאור, זו הודתה בטעות והציעה להם פיצוי. תחילה הציעה להם מבחר מספריה ובהמשך הציעה 10000 שקל, 5% מהתקבולים הכספיים שיתקבלו ממכירת המהדורה הראשונה של הספר והסרה מן המהדורות הבאות של הספר את הפרק שבו הופיעו תצלומיהם. הצלמים דחו את ההצעה והגישו שתי תביעות בגין הפרת זכויות יוצרים, ראובני על סכום של 450 אלף שקל וריבלין בסכום של 150 אלף שקל. בסופו של דבר אוחד הדיון בשתי התביעות.

"הצלמים לא התכוונו להתפרנס מן התמונות"

להגנתה טענה חברת מפה כי את התצלומים העתיקה מאתר Geocities, שם הופיעו ללא שם הצלמים, וגם זאת רק לאחר שקיבלה אישור ממארגן הטיולים שבהם צולמו התצלומים. עוד טענה החברה כי לא ביקשה לגזול את זכויות הצלמים, כי מדובר בצלמים חובבים שממילא לא התכוונו להתפרנס ממכירת התצלומים, וכי כתוצאה מהגשת התביעה הופסקה הפצת הספר ועותקיו נאספו.

"אין מחלוקת כי הנתבעת עשתה שימוש בצילומים אלו ופירסמה אותם בספר שהוציאה לאור מבלי שפנתה לתובעים ומבלי שקיבלה מהם אישור לעשות כן", כתב השופט זילברטל. "אין גם מחלוקת כי הצילומים המקוריים שונו על-ידי הנתבעת בכך שהיא כללה בספר חיתוכים שלהם וכן בכך שהיא שילבה ביצירה אחת (קולאז') את צילומי התובעים ביחד עם צילומים נוספים (שאינם של התובעים)". בהמשך פסיקתו כתב השופט כי "השאלה העומדת במוקד הדיון היא סכום הפיצוי אותו יש לפסוק לתובעים", וציין כי נקודת המחלוקת המרכזית נוגעת לשאלה אם יש להתייחס להפרות זכויות היוצרים כהפרה אחת או הפרות נפרדות.

CC איננו הפקר

לאחר בחינת סוגיה זו הגיע השופט זילברטל למסקנה כי יש "לקבל את עמדת התובעים ולקבוע כי הפרות של אותה זכות יוצרים ביצירות שונות לא תיחשבנה כהפרה אחת (גם אם כל ההפרות נעשו באירוע אחד או בפרסום אחד), אלא כהפרות אחדות שמספרן הוא כמספר היצירות שהזכויות בהן הופרו".

לדברי השופט, "מסקנה זו מתחייבת לטעמי מהגיון הדברים ומהתכלית ההרתעתית של הסעיף והחוק, שהיא להגן על זכויות היוצרים, לקדם את היצירה המקורית ולצמצם ככל הניתן את כמות ההפרות. כל אחד מהתצלומים הנדונים הוא בחזקת יצירה מקורית ועצמאית, שחיבורה חייב השקעה של זמן, מאמץ, כישרון ומקוריות, ולפיכך יהא זה מוצדק לקבוע כי כל אחת מהיצירות עומדת בפני עצמה, כך שהפרה של הזכויות בה מחייבת הענקת פיצוי נפרד ועצמאי".

בהתחשב בהתנהלות הנתבעת מרגע שלמדה על טעותה, בעובדה שההכנסות ממכירת הספר הגיעו למחצית לערך מעלויות הפקתו ובכך שהתובעים אינם צלמים מקצועיים המתפרנסים ממכירות תצלומיהם, לצד שיקולים נוספים, פסק השופט זילברטל על פיצויים בסך 35 אלף שקל לצלם ראובני ו-12 אלף שקל לצלם ריבלין. נוסף על כך חויבה חברת מפה לשלם שכר טרחת עורכי-דין ומחצית מסכום האגרה ששילמו התובעים (מחצית בלבד, כתב השופט, בשל סכום הפיצוי המוגזם שדרשו).

מה דעתכם? האם החוק בישראל מגן על היוצרים מספיק - או שצריך להדק את הפיקוח על השימוש בתכני יוצרים? (מגיב 19, גם הדיסק של מירי מסיקה שהורדת הוא תוכן יוצרים) ספרו לנו בטוקבקים