שתף קטע נבחר

חזרה עם תשובה? איוניר ודלגליש שבים הביתה

המנצחים והמפסידים של השבוע: מאמן מכבי ת"א ומנג'ר ליברפול נישאו על כנפי הנוסטלגיה, איך זה יסתיים? וגם: מה מנע מרוני לוי להגיע לקריית שלום, ולמה מסי הוא הטוב בעולם

מה גרם למיטש גולדהאר לחשוב שמוטי איוניר הוא האדם המתאים ביותר למכבי ת"א ולא רוני לוי? מה גרם לספרדים לחשוב שמסי הוא לא השחקן הטוב בעולם? ומי חושב שקליבלנד קאבלירס צריכה להיעלם מהמפה? אלו הם המנצחים והמפסידים של השבוע.

 

 

המנצחים

"הקאמבק": שוב הוא כאן 

ה-20.11.82, היה לכאורה עוד יום בהיסטוריה. קני דלגליש כבש בניצחון ליברפול על נוטס קאונטי, מכבי ת"א גברה על מכבי חיפה בחוץ הודות לשער של מוטי איוניר, והשיר 'maneater' של הצמד הבלתי נשכח, Hall and Oates, חרך את תחנות הרדיו. 28 שנה עברו, וכאילו דבר לא השתנה.


מוטי איוניר וקני דלגליש על תקן צביקה פיק ודליה מזור (אלי אלגרט, AP)

 

איזה חלק במוח גורם לנו לחשוב, שמה שהיה טוב לפני 20-30 שנה יצליח בשנית? מדוע הריגוש הלא ברור הזה מנוסטלגיה, עולה על הציפייה למשהו חדש ומרענן, משהו אחר? הפתרונים לצביקה פיק ודליה מזור.

 

איוניר ודלגליש מונו השבוע למאמנים של קבוצות האם שלהם. לא משנה אם היו אופציות טובות יותר בשטח (רוני לוי), או שהמינוי נועד כפלסטר זמני (חמישה חודשים בלבד), או שה'סמל' שכח כבר איך מעבירים אימון (10 שנים מאז דלגליש אימן לאחרונה). העיקר שהקהל יהיה מרוצה והתקשורת תמלא את דפי העיתונים ברומנטיקה. קאמבק יקירי, אתה המנצח הגדול של השבוע, טוב לראותך שוב איתנו.

 

דני קליין: השקט שנשאר

הפועל ירושלים כבר עם חמישה הפסדים בליגה, מושפלת במאבקים מול מכבי ת"א, מודחת מאירופה בטרם עת ומגביע המדינה בטרם זה התחיל בכלל לעניין. על פניו עוד עונה אבודה, לא משהו שונה במיוחד. אז מה כן חדש? השקט שמעניק דני קליין.


שקט, כאן עובדים. דני קליין ועודד קטש (צילום: נועם מושקוביץ')

 

סיטואציה דומה בעבר הלא רחוק היתה מלווה בשמועות על פיטורים ובבלאגן שהיה פוגע בקבוצה. אבל כנראה שקליין התבגר כיו"ר, ונזכר שזעזועים תכופים כבר לא ממש מרעידים את מלחה, לכן אולי כדאי לנסות כיוון אחר.

 

ההחתמה של קטש לשלוש שנים בקיץ האחרון היתה הצעד הראשון לכך, התמיכה בו השבוע היא צעד שני ("אם קטש יבקש להתפטר, אתן לו שתי סטירות", אמר בראיון ל'גלובוס'). מי יודע, אולי יום יבוא וירושלים עוד תהפוך לקבוצה השניה הכי טובה בישראל.

 

ליונל מסי: סליחה שכבשתי

הספרדים האשימו השבוע את פיפ"א ב'החלטה שגויה' במקרה הטוב וב'שחיתות' במקרה הרע, כשליונל מסי זכה בכדור הזהב על חשבונם של צ'אבי ואינייסטה אלופי העולם."הפתעה", הכריזו הכותרות בכלי התקשורת, "מסי הוא שחקן השנה בעולם". מעניין, כי אני דווקא תמיד חשבתי שהשחקן הכי טוב בעולם, הוא זה שצריך לזכות בתואר שחקן השנה בעולם. מוזר.


נסו אתם לזכות באליפות העולם עם מראדונה על הקווים. ליונל מסי (AP)

 

המפסידים

רוני לוי: הפסדו של ה"לא מכביסט"

עם שלוש אליפויות יותר ממוטי איוניר, התנסות בפסגות הכדורגל הישראלי והאירופי וקדנציה מסקרנת ברומניה, רוני לוי צריך היה להתמנות למאמן מכבי ת"א. אבל נכון, הוא לא "מכביסט" והוא לא סמל.

 

הטעות היתה של שני הצדדים. גם מצידו של לוי שלא הסכים לוותר על דרישתו לחתימה לשנה וחצי ובכך לחזור למרכז הבמה, ומנגד של הנהלת הצהובים. זו שהעדיפה את יחסי הציבור המוצלחים של איווניר, שנהנה מדחיפה של חבריו בתקשורת התל אביבית. ונכון, כמעט שכחתי, יש לו תכונות של "מכביסט".


יום יבוא ועוד תאמן קבוצת פאר. רוני לוי (צילום: אלי אלגרט)

 

כשבוחרים אדם חדש לתפקיד כלשהו, תמיד ישנן שתי אופציות: האיש בעל הרזומה העשיר ומנגד ההימור המבטיח והמרענן. מכבי ת"א הימרה. הרי אם כבר איוניר אז למה לא פרדי דוד למשל, או אלי כהן מעכו? אוי, כמעט שכחתי, הם אף פעם לא לבשו חולצה צהובה בדרבי.

 

קליבלנד קאבלירס: קבוצה ללא מלך

ב-2 בדצמבר העונה, ארחה קליבלנד את מיאמי היט ו"הבוגד'" לברון ג'יימס, במטרה להוכיח לו שיש חיים גם אחרי המלך. 20 משחקים חלפו מאז אותו מפגש. מיאמי הפסידה רק פעמיים, קליבלנד ניצחה רק פעם אחת. שיא הבושה הגיעה עם התבוסה המשפילה ב-55 הפרש, 112:57 ללייקרס. אז יש חיים אחרי, או לא?

 

פתאום, אחרי סיומו של עידן לברון המקוצר, כולם נזכרו שקליבלנד היא אחת הקבוצות הכי עלובות והכי מיותרות בתולדות ה-NBA. העיר עם הנאחס הגדול בהיסטוריה של הספורט האמריקני, חוזרת לגודלה האמיתי. קינג ג'יימס אמר פעם שכדאי לצמצמם את הליגה, אז אולי כדאי להתחיל בקליבלנד מההריסות שהותיר אחריו?


אז תחליט, אתה רוצה להיות דל פיירו או ראול? פרנצ'סקו טוטי (רויטרס)

 

פרנצ'סקו טוטי: סמל מזדקן

22 שנה פרנצ'סקו טוטי הוא שם נרדף לרומא האיטלקית. אבל תושיבו אותו קצת על הספסל, ואיומים מתבכיינים בנוסח "עצוב לי, אשקול את עתידי", צצים ועולים. שוב אנחנו בסרט הזה.

 

מסכן קלאודיו ראניירי שנאלץ להתעסק בסוגיה שהעסיקה עשרות מאמנים בדורות האחרונים: מה עושים עם סמל מועדון בערוב ימיו? נותנים לשחקן איטי ומזדקן מקום בהרכב, או שמא מסתכנים בסכסוך ישיר עם הקהל על ידי פגיעה בקודש הקודשים?

 

שלוש אופציות עומדות בפניו של טוטי כעת: לעבור לקבוצה אירופית אחרת שתנפיק רווחים על מכירות חולצתו (ראול), לפרוש כנפיו ל-MLS באמריקה (בקהאם) או לשבת בשקט ולהיפרד כמו שצריך מהבית (דל פיירו, מאלדיני). התמרמרות בכל מקרה, היא לא ממש דרך מוצלחת לסיים קריירה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מוטי איוניר
צילום: אלי אלגרט
מומלצים