שתף קטע נבחר

צילום: חגי אהרון

"המוציא והמביא": שיטות המאפיה של מקורבי קצב

הכרעת הדין המלאה בפרשת משה קצב, המשתרעת על פני 319 עמודים, שהותרה לפרסום, חושפת שיטות של הפחדה, השפלה ו"בישול" ראיות. הכירו את אורי יואלי, רפי בן חור וצביקה ברוקנר, שפעלו בשליחותו ובידיעתו של משה קצב. נגד איש מהם לא הוגש כתב אישום. שניים מהם מקבלים משכורת על חשבונכם

"זרועו הארוכה" של קצב, "האיש שידו בוחשת בכל", "איש סודו, המעורה בכל מהלכיו של הנאשם ופעילותו מתואמת מראש עם הנאשם ורצונותיו, ונעשית בשמו ועבורו". התיאורים המטלטלים האלה לקוחים מתוך פרק בשם "המוציא והמביא", שבו מפרטים שופטיו של משה קצב, את מעלליו של מקורבו אורי יואלי. הכרעת הדין המלאה, המתפרשת על פני 319 עמודים, והותרה לפרסום בצהריים (יום א') מספקת הצצה מרתקת לשיטות האלימות של מקורבי קצב - הפחדה, הסתרה ו"בישול ראיות". תופתעו ודאי לשמוע שנגד איש מהם לא הוגש כתב אישום.

 

עוד מתוך הכרעת הדין המלאה:

 

העדויות השונות בתיק קצב, הנחשף כעת כמעט במלואו, מגלות מסכת

פעולה בעלת מאפיינים מאפיוזיים בלשכת קצב, כאשר מקורביו שומעים ויודעים על מעלליו, ועושים איתו יד אחת נגד המתלוננות. צביקה ברוקנר, המקבל עד היום משכורת מהמדינה על ניהול לשכתו של קצב במגדל משה אביב ברמת-גן, ורפי בן-חור, אז סמנכ"ל משאבי אנוש במשרד התיירות וכיום בכיר במשרד, ירדו לחייה של א' בשלב ההשפלה שעברה, מרגע שסירבה להיכנע ולקיים עמו יחסי מין. "לרפי בן חור שמור מקום של כבוד בהחרפת היחס כלפיה", קובעים השופטים ג'ורג' קרא, מרים סוקולוב ויהודית שבח.  

 

ניסינו לקבל את תגובתו של ברוקנר. הדלת נטרקה בפנינו

 

שיטת קצב התאפיינה בשלב הראשון בקירוב וב"המלכה", בניסיון לגבות את התמורה המינית, וכאשר בא הסירוב, החל תהליך של ריחוק, מידור והשפלה - עד לפיטורין. בכל השלבים הללו היו מעורבים מקורביו עד לפרטים הקטנים, כפי שהעידה א': "אני רוצה להגיד לך שמהרגע שהוא... קצב החליט לרדת לי לחיים... הוא לא עשה את זה ישירות, הוא עשה את זה דרך העוזרים שלו. יש לא מעט מכתבים בסגנון הזה שרפי בן חור משמיץ אותי לברוקנר או לקצב... כל הזמן חליפות מכתבים כאלה, הם ירדו לי לחיים. הם פשוט ירדו לי לחיים זה הברוקנר, בן חור והנהג שלו... והוא ידע הכל, קצב. זה היה בעידודו ובהוראותיו, הוא נתן הוראות".

 

"הטריפו את דעתה"

א' מספרת בפרוטרוט על ציר קצב-ברוקנר-בן חור. ברוקנר, כפי שמספרת א' בעדותה, קרא למזכירות הכפופות אליה לפגישה ואסר עליהן לקבל ממה הוראות. ההתנכלות לא' גם קיבלה גיבוי בתכתובות ובתיעוד. א' חשה שהמכתבים שנכתבו לה היו בהוראתו ובהשראתו של קצב: "אני אמרתי שכל המכתבים של רפי בן חור וצביקה ברוקנר, וכל המכתבים, זה הוא ביקש מהם לכתוב. זה מתוך האווירה שהייתה ושהיא לא הייתה בחצי שנה הראשונה, ושאני הכרתי כבר, אני ממש חותמת על זה שהוא אמר להם לכתוב את המכתבים כי עובדה שבן חור לא העז לכתוב מכתב אחד, בחצי שנה הראשונה. אם הוא לא היה מקבל על זה גיבוי מהשר, הוא לא היה כותב את המכתבים האלה".


"לא אמין, בלשון המעטה". שיטות אורי יואלי (צילום: אלכס קולומויסקי)

 

גם דרור ניסן, דובר סיעת חד"ש, שעמו הייתה א' בקשרי ידידות, סיפר על דברים ששמע מהמתלוננת בנוגע לברוקנר: "היא גם דיברה על אדם נוסף בלשכה, שמתעמר בה ושאין לה כל ספק שזה בהוראה ישירה או עקיפה, גלויה או נסתרת של השר".

ראש הלשכה מדבר
"היו רכילויות" / יואב זיתון
הנשיא לשעבר שהורשע באונס ממשיך להכחיש כי קיים יחסי מין עם המתלוננות, אך ראש לשכתו צביקה ברוקנר אמר ל-ynet כי "היו רכילויות, אבל אי אפשר להתמודד עם זה". ביקרנו בלשכה המדוכדכת בישראל, שרוב הזמן ריקה
לכתבה המלאה

 

בן-חור, בשעתו חבר מרכז הליכוד, התמנה לתפקיד ראש אגף הרישוי במשרד התחבורה, עם מינויו של קצב לשר התחבורה. אחר כך עבר עם קצב למשרד התיירות, שם התמנה לתפקיד סמנכ"ל בכיר, תפקיד שבו הוא מכהן עד היום. למרות שניסה לצייר בעדותו מערכת יחסים עכורה עם קצב, קובעים השופטים כי בן חור היה נאמן לקצב: "מבול מכתביו של בן חור... הרצף שבו הם נכתבים... מלמד על תחילתה של מגמה להצר את צעדיה של א', להעיר לה בכל 'קטנה' כ'גדולה'... דבר שהטריף את דעתה".

 

עדותה של א.כ ממשרד התחבורה לא נכללה בכתב האישום, מפאת התיישנות, אך היא תומכת בתיאור שיטות המאפיה בלשכה של קצב. "בן חור וברוקנר התנכלו לה בכל עניין קטן כגדול", נכתב בהכרעת הדין, "עד כי באחת מחקירותיה אמרה שזה נס שהיא בכלל יצאה שפויה משם לאחר מה שעברה מידיהם".

 

"לשיטה קוראים אורי יואלי"

פרק שלם בהכרעת הדין מוקדש לאורי יואלי, המקורב ביותר לקצב, המוגדר כ"מוציא והמביא" וכזה ש"ידו בוחשת בכל". יואלי "ששימש זרועו הארוכה" של הנאשם, סייע לו בהרגעת המתלוננות "ואף יזם ובנה במו ידיו 'ראיות' שתוכלנה לסייע לנאשם ביום סגריר". יש לו חלק מרכזי ב"ייצורן של אותן ראיות 'מזכות'", בהן נאחזה ההגנה - ההקלטות של והודעות א' ביומני בית הנשיא.

 

יואלי יצר מצג שווא, וניסה לשכנע את א', שהיתה מובטלת, שקצב מנסה למצוא לה עבודה. הוא נקט במניפולציות, סיפר שקרים על הצעות שלא היו ולא נבראו, כדי לגרור את א' להתקשר ולהקליט אותה. אחר כך השתמש בהקלטות כדי לטעון שא' היא זו שרדפה אחרי קצב ורצתה לעבוד איתו, לכן לא ייתכן שאנס אותה. באחד ההסברים שניפק לבית המשפט, סיפר יואלי ש-א' "היא נודניקית" ושהוא עצמו היה משועמם, ו"השתעשע בהקלטה".  

 

קצב סבר שהקלטות אלו היו הנשק המכריע להוכחת חפותו, אך בנושא הזה, קובעים השופטים כי "עדותו של יואלי שקרית בעליל והסיבה להקלטת א' אינה נעוצה בשום הסבר שניתן על ידו". עוד נאמר כי "אין מדובר בראיית אמת כי אם בראיה מלאכותית שהושגה בתחבולות ואשר אינה משקפת כלל את המציאות הנחזית לכאורה על פיה".

 

השופטים מציינים שיואלי סירב לומר לבית המשפט להיכן נעלמו השיחות המרובות עם א' שהוקלטו על ידו וכיצד נותרו מהן רק שבע בלבד. בהקשר הזה, נמנע קצב מלקשור את אחיו, יורם, להעתקת הקלטות. כשנשאל מי העתיק אותן לדיסק, הסתפק בתשובה שהוא "חושב" שזה אחיו, אך לא ציין מי מהם.  

 

קצב נתן ליואלי "ללכלך את ידיו"  

יואלי גם עמד מאחורי מסמך ההבנות שהופקד בידיה של א' לאחר פיטוריה על ידי יואלי. את המסמך, הנושא את הכותרת "עקרונות הסכמה בין א' לשר", ערך יואלי בכתב ידו ובעצה אחת עם קצב בסמוך מאוד לפיטוריה הדרמטיים של א', "בניסיון להרגיעה ולקנות את שתיקתה", כך קובעים השופטים. המסמך מפרט שורה ארוכה של "הטבות" שקצב היה מוכן לתת לא' אם תעזוב "בצורה יפה" כדי שתנצור את לשונה, ו"הוא מהווה ראיה נוספת המוכיחה כי הנאשם חשש מ-א' האוצרת בתוכה סודות אפלים מעברו".

 

יואלי גם תואר על ידי שלמה צוראל, סמנכ"ל לשעבר במשרד התיירות, כאחד "מחבורת החברים", להבדיל "מחבורת העוזרים". א' סיפרה כי יכולתו של אורי יואלי להגיד לברוקנר מה לעשות הייתה מוחלטת. "זה היה מאוד מוזר, כי אנשים שאין להם בעצם תפקיד רשמי".   

 

א' גם סיפרה שבסמוך לבחירתו של קצב לנשיא, התקשרו עיתונאים והתעניינו בקצב. קצב חשש שא' תגלה דברים, "הם כנראה פחדו מזה, אז אורי נשלח למשימה... ואז אורי כל הזמן היה איתי בקשר לפעמים... אל תשאל אותי איך, צלצלה אילנה דיין. כדי שאני לא אדבר הוא שלח את אורי יואלי. הוא הפעיל את השיטה... לשיטה קוראים אורי יואלי".

 

השופטים קבעו כי דומה שנוח היה לקצב לתת ליואלי "ללכלך את ידיו", כשהוא נותר מחוץ לתמונה, ו"לשוות לידיעתו על מעשיו של יואלי אופי של ידיעה בדיעבד". בין היתר, סיפק מכשיר הקלטה לקצב לצורך הקלטת שיחותיו עם א'. כמו במקרה בן-חור, גם הפעם ניסו יואלי וקצב לגמד את יחסיהם בפני בית המשפט, וכמו בפעם הקודמת - גם במקרה הזה, השופטים לא קונים את גרסתם.

 

"גם עדיו של הנאשם לא הצטיינו באמינות, וזאת נאמר בלשון המעטה", קובעים השופטים. אחד מהם הוא הנהג צוריאל גלאם, שסיפר שהסיע את קצב ואת אמו חזרה מאירוע עולי פרס, והיה אמור לספק אליבי לקצב, שבאותה השעה אנס את א' בלשכתו בתל-אביב. השופטים התרשמו כי עדות זו "מגמתית, מוזמנת, שנתפרה לפי צרכיו של הנאשם". קצב הצניע את הקשר המיוחד בינם וטען שהיה רק "נהג מחליף", אך גלאם סיפר ש"קצב הוא כמו אבא בשבילו".

 

בהכנת הידיעה השתתף יואב זיתון
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שיטות המאפיה של החברים של משה קצב
צילום: AFP
עדיין בכיר במשרד התיירות. רפי בן חור
צילום: עטא עוויסאת
התובעת. עו"ד רונית עמיאל
צילום: אביגיל עוזי
התובע, עו"ד נסים מרום
צילום: מיכאל קרמר
מומלצים