שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    דיסקין: הגירה פלסטינית לשטחי הפקר סביב י-ם

    בהופעה בפני חברי ועדת החוץ והביטחון אמר ראש השב"כ כי "אם המצרים ירצו - הם יכולים לשים סוף להברחות לרצועת עזה בתוך 48 שעות, אך המשילות שלה בסיני נמוכה". בהתייחס לתהליך המדיני, אמר: אבו-מאזן סימן את ספטמבר כיעד למדינה

    "לעיריית ירושלים קשה לספק שירותים מוניציפליים מעבר לגדר ההפרדה ולכן מתפתח שם שטח הפקר. הגדר גרמה לשוהים בלתי חוקיים רבים להתקבץ סביבה ויש הגירה גדולה מיהודה ושומרון לאזורים אלה. זה הגדיל מאוד את הבנייה הבלתי חוקית ואת הפעילות הפלילית שם" - כך אמר בצהריים (יום ג') ראש השב"כ, יובל דיסקין, בהופעה בפני חברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

     

    דיסקין ציין כי ב-2010 חלה ירידה משמעותית בפרמטרים של הטרור ביחס לשנה שקדמה לה, למעט אזור אחד: גזרת ירושלים ועוטף העיר.

     "הזירה הזו מתנהגת כזירה פלסטינית, למרות שתושביה מחזיקים בתעודת זהות כחולה. רמת המשילות של ישראל שם אינה גבוהה. זה גם אזור שמגיב חזק מאוד לאירועים ברצועת עזה וביהודה ושומרון" אמר דיסקין והדגיש את החיכוכים בשכונת סילוואן. "כתוצאה מההתיישבות היהודית נוצר חיכוך ויש אלימות. זה אחד המאפיינים שגורמים לכך שבאזור זה אין ירידה בפרמטרים".

     

    בהתייחס לנעשה בסיני אמר ראש השב"כ: "אם המצרים ירצו, הם יכולים לשים סוף להברחות לרצועת עזה בתוך 48 שעות. יש להם 14 ק"מ גבול עם הרצועה ולא מביאים למניעת ההברחות. פעילות נחושה מתבצעת רק כאשר מזוהה איום מהותי לביטחון הלאומי של מצרים".


    התפרעויות בסילוואן. עלייה בפעילות הפלילית באזור הגדר (צילום: רויטרס) 

     

    דיסקין הוסיף כי ארגוני הטרור רואים בחצי האי כמרחב פעילות מועדפת. "כלל הארגונים רואים בסיני אזור פעולה לגיטימי כדי שלא יביא להסלמה. רמת המשילות המצרית בסיני נמוכה מאוד. הם נמנעים מטיפול מערכתי משמעותי מול מערך ההברחות ופועלים בנחישות רק כשמזוהה איום מהותי, גם אז, מדובר במבצעים נקודתיים בלבד". לדבריו, ב-2010 סוכלו 155 פיגועים מרצועת עזה לעומת 7 בלבד ביהודה ושומרון ו-3 בנגב ובסיני. 9 נהרגו מטרור לעומת 11 ב-2009, ו-28 נפצעו לעומת 234.

     

    ראש השב"כ התייחס גם לפעילות הארגונים ברצועת עזה ואמר: "כולם רוצים חליפות איסלאמית. חמאס רוצה זאת 'בטוב', דרך ארגוני צדקה, וארגונים קיצונים יותר רוצים להגיע לאותה מטרה באמצעות אלימות. ברצועה יש כ-500 פעילים צבאיים המזוהים עם הרעיון הזה וחלקם נמצאים בקשר עם מפקדות אזוריות של אל-קאעידה".

     

    אין הנהגה צעירה בפתח

    בהתייחס לנעשה ביהודה ושומרון, אמר דיסקין כי תשתית חמאס באזור חברון בלטה ב-2010 כתשתית המשמעותית והמסוכנת ביותר וציין כי "קיימים פערים בהגעה לתשתיות אלה". לדבריו, בתי הסוהר מהווים "מוקד דומיננטי להפעלה הצבאית ביהודה ושומרון. ב-2010 הוברחו מאות טלפונים סלולריים לאסירים ביטחוניים".

     

    דיסקין התייחס בדבריו גם לנושאים מדיניים ואמר כי תוכניתו של ראש הממשלה הפלסטיני. סלאם פיאד, לבניית המדינה "מלמטה למעלה" רשמה ב-2010 התקדמות בתחומי הביטחון, המשפט והתשתיות. על הנשיא הפלסטיני אבו-מאזן, אמר: "אין כפל לשון או דו-פרצופיות ביחס למאבקו בחמאס ביהודה ושומרון. ההוראות יורדות מאבו-מאזן דרך פייאד למנגנוני הביטחון ועוצמתם של אלה מורגשת בשטח".


    פיאד. מנסה לבנות כוחו אך עוד "לא המציא את הפטנט" (צילום: AP) 

     

    עם זאת הזהיר ראש השב"כ כי תנועת פתח ממשיכה להיחלש. "אין דור צעיר של הנהגה. הנהגתו של אבו-מאזן הרבה יותר משמעותית היום. אין מנהיג טבעי שמקובל על כולם ולכן כל הכוחות מעדיפים שהוא יישאר בזירה. פיאד מנסה לבנות את כוחו, אבל הוא עוד לא 'המציא את הפטנט' איך להיכנס לפתח. אנשי התנועה עויינים עבורו אבל ברחוב הפלסטיני יש הערכה לעשייה שלו".

     

    אבו-מאזן סימן את ספטמבר

    בהתייחס לאיומי הפלסטינים להכריז חד-צדדית על הקמת מדינה ופעילותם ברחבי העולם להכרה בריבונותם, אמר דיסקין: "זו נקודת תורפה של ישראל והרשות מנצלת אותה ומצליחה להציב אתגרים בעיקר בתחומי הדה-לגיטימציה, המאבק המשפטי, חרמות כלכליות והסלמה מדינית מבוקרת. התהליך הזה צובר מומנטום כי הפלסטינים מזהים פערים בין ישראל לארה"ב, ו'מייצאים' את מאבקם אל הקהילה הבינלאומית".

     

    "אם יימשך הקיפאון. הפלסטינים מעדיפים את ערוץ המשא ומתן, אבל אם זה לא יקרה הם מתכוונים לבוא לאו"ם בספטמבר ולומר: 'יש לנו מנגנונים כדי לזכות בהכרה כמדינה'. זה לא אומר שזה מה שיקרה, אבל זה יעד שהם הציבו לעצמם. אם זה יקרה - זה יציב אותנו בסיטואציה בעייתית".

     

    דיסקין התייחס לתרחיש נוסף, לפיו כישלון התהליך המדיני יוביל לפירוק הרשות הפלסטינית והחזרת האחריות לישראל. "זה תרחיש פחות סביר כי הפלסטינים מרגישים כיום שהם 'על הסוס'. ישראל צריכה להביא למצב שיש גבול, מעברי גבול ומשטר גבולות בינה לבין הפלסטיניים, גם אם מדובר בגבול זמני ולא מוכר. אם לא נקפיד על כך נמצא עצמנו מחוברים באופן שלא יאפשר ההפרדה".

     

    "אבו-מאזן נהנה ממעמד ייחודי בארה"ב אך הוא לא יעשה דבר ללא גיבוי מהליגה הערבית. ספטמבר היא נקודת רתיחה שתשפיע על עיצוב האסטרטגיה הפלסטינית. המגמה המסתמנת היא הכרה גוברת בפלסטין בגבולות 67' וצמצום משמעותי של מרחב התמרון הישראלי, כולל שחיקה בלגיטימציה. חמאס ינסה להגביר את הטרור מיהודה ושומרון, בעיקר על-ידי תשתית חברון. יימשך גם הניסיון להוציא לפועל פיגועי חטיפה. זה מאוד אטרקטיבי בעיניהם".

     

    Read this article in English

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    דיסקין. תשתית חברון מסוכנת
    צילום: דנה קופל
    אבו-מאזן. משקיף אל ספטמבר
    צילום: AFP
    מומלצים