אני צריכה להישאר לבד? למה לא לנסות אשה?
אשה תבין אותי הכי טוב, הרבה יותר טוב מגבר. אשה תדע מתי יש לי פחות מצב רוח ולמה אני עצבנית, אשה תעריך את חוש הניקיון והסדר המפותחים, אשה תבין לרחשי ליבי, תבכה איתי, תצא לבלות איתי. יש רק בעיה אחת - אני לא נמשכת לנשים
במסגרת המוגבלויות בחיפה, נרשמתי לשומרי משקל. אני חייבת לציין שיש בחור אחד, עוד לא בדקתי אם הוא פנוי. אני הולכת עכשיו לקורס יין אצל אנדרה ולומדת על היבש והמתוק, אני מתחילה ללמוד סינית, כי סינית זה הדבר הבא. ואת סוף השבוע השארתי לי לתל אביב, כי אני לא יכולה לחיות בלי.
למרות מצבי העגום אין לי נטיות אובדניות, אבל יש לי מחשבות ורעיונות מאוד יצירתיים. למשל, אני שוקלת בחצי רצינות לגור עם אשה. הזהות המינית שלי ברורה לי לחלוטין, אבל למה לא לנסות אשה? בכלל עם הסדרה הזאת בערוץ 2 על אהבה, הכל שם אפשרי. אשה תבין אותי הכי טוב, הרבה יותר טוב מגבר. אשה תדע מתי יש לי פחות מצב רוח ולמה אני עצבנית, אשה תעריך את חוש הניקיון והסדר המפותחים, אשה תבין לרחשי ליבי, תבכה איתי, תצא לבלות איתי. יש רק בעיה אחת - אני לא נמשכת לנשים. אבל אם הבחירה היא בין להישאר לבד או לגור עם אשה, אני בוחרת עם אישה. ואולי, מי יודע תבוא, גם המשיכה.
אולי שלישיה. הרי גברים רבים ממילא מחזיקים שתי נשים
מצד שני, אני גם בהחלט לא שוללת, ככה ביני לבין עצמי, את הרעיון של להיות נשואה בשלושה. כן. ביגמיה. אם הייתי מכירה גבר, נשוי שלא רוצה לעזוב את משפחתו, הייתי מציעה לו להצטרף אליהם. מה רע? אני אפילו הייתי מסכימה. אם הייתי נשואה 20 שנה, והגבר שלי היה מפתח משהו חוץ-ביתי, שתבוא. ככה היה לי קצת שקט בלילות רועשים.
בתכל'ס, אני כבר מתרגלת לישון, לאכול, לקנות ולבלות לבד. זה נוח שאף אחד לא שואל מתי אני חוזרת, כמה בזבזתי, לאן אני הולכת, אני בזכות עצמי, עושה מתי ואיך שבא לי. הכחשה? אולי. כבר עדיף ככה.
אני לא יוצאת יותר לדייטים. לא מבקשת שיכירו לי, השבוע האחרון היה אחרון מבחינתי. השבוע הסתכם בגרוש פלוס שניים מבאר שבע, עובד שב"ס, שלא יודע מה הוא אומר, מבטיח ורוצה, השני גרוש פלוס מהשרון שהתאדה למרות שאנחנו מכירים כמה שנים, והשלישי גרוש טרי בן 60 כמעט שבדיוק נסע לסקי ורוצה שאחכה לו כי היה לו קשה לקבוע איתי בשבת. הוא היה צריך לארוז מזוודה. 12 שעות למזוודה אחת?
אז אם תחזור עם רגליים לא שבורות, עם אצבעות שלמות, ובכל זאת תחליט לחייג את המספר שלי, אשקול בחיוב לראות אותך ולעשות אותך כזה קטן.... הרי אתה ממש מושלם. צולל, גולש, לומד, עובד, מתי יהיה לך זמן להכיר? הם בכלל לא מתכוונים. אלא אם כן את על הדרך, זה זמין ועכשיו, למה לא.
ואולי, מי יודע תבוא, גם משיכה (ציור: עירית רבינוביץ )
עכשיו ברצינות, עם אשה זה נראה לי כרגע פחות רלוונטי, אבל אינני פוסלת כברירת מחדל. עם גבר –הפסקתי לחפש. אם יש אחד מוכן עם ילדים בית ואשה, אני מוכנה להצטרף לחגיגה. כי ילדים אני כבר לא עושה.
תקראו לי לא "לא נורמלית", אבל אני כותבת את מה שאני מרגישה מה שעל ליבי. הרי מה זה החיים? אוסף של רגעים שכדאי מאוד שנגיד שאנחנו נהנים מהם, או לפחות מתכוונים. מספיק לעשות עניין מכל דבר. כן, אני בעד ביגמיה. ואני גם בעד שאת תקחי לך תוספת לבעל. לא רק להם מותר. יד ראשונה, משהו צעיר ורענן. לא כבגידה, אלא באופן קבוע!
כמו שאני מכירה את המדינה, החוקים, הנורמות וכו', ביגמיה לא תיכנס לתוקף בשנים הקרובות. ואם בכל זאת אשאר לבד, אולי אאמץ לי חייל בודד שיבוא לסופ"ש, יאכל וישתה. מישהו יודע למי פונים?
מה שבטוח, עדיף לי כבר להשקיע באחד כזה מלבזבז את הזמן בחיפושים אחר הגבר האולטימטיבי, למרות שאין כזה. ולא, אני לא מושלמת. אני מודעת לחסרונות וליתרונות שלי, ואני גם לא מחפשת נסיך. אבל אני בהחלט רוצה מישהו שלא יביט עליי בעיני עגל אחרי ששתיתי דיאט ספרייט ויבקש חצי חצי כבר בדייט הראשון.
לפנייה לכתב/ת 
