שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הזרקור והחושך
    ככה נולד הפמיניזם שלי. נטלי עטיה, אם חד הורית, עונה לח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ

    עכשיו כולם מדברים עלייך. אם יתמזל מזלך אז בזכות הפרובוקציה שלך, שני כהן תחקה אותך ב "ארץ נהדרת", יועץ התקשורת שלך יתקשר ויאמר לך: יוליה, אין פרסום רע, יש רק פרסום טוב. נו, את תגידי לעצמך, מחר כולם ישכחו מה באמת אמרתי, אבל את הפרצוף 5 וחצי שלי - לא. ככה בונים אסטרטגיה היום.

     

    • בואו להגיב בעמוד הפייסבוק של ynet

     

    ראי אחות רחוקה, לגדל ילדים לבד, זהו עול גדול יותר ממחשבות בון טון על זה שהמדינה תעניק לי נקודת זכות במס הכנסה ושבמתנ"ס הקרוב אקבל הנחה של 10% לחוג - שגם כך אין לי מאין לשלם עבורו, כיוון שאני נאבקת כמפרנסת יחידה, ועלי בלבד מוטלת הדאגה לתשלומי שכר הדירה והאוכל.

     

    נוסיף על כך שגברים רבים משתמטים מתשלומי המזונות, וקיבלנו מתכון שרומס ומקשה עוד יותר את חייהן של האימהות המגדלות לבד את ילדיהן - והרמפה מכאן מכוונת לקצה השני, צידו של העוני.

     

    למרות זאת, חיטטתי בדברייך ומצאתי אמירה שלך, איתה אני מסכימה: "שנשים תהיינה נשיות ושגברים יהיו גבריים, אם רק ניתן". אכן טוב לבני האדם להיות אותנטיים וודאי מוטב לאשה שתישאר היא עצמה. אך, מה גורם לאותה אשה להתחפש לגבר? מה היא חוששת שעלול לקרות אם היא תישאר אותנטית? יכול להיות שהיא לא תזכה במשרה אותה היא חושקת או שקולה לא ישמע בדיונים, אלא אם תפתח מיתרי בס עבים?

     

    הרבה פעמים אנו עוטים על עצמנו מסיכה כדי לשרוד. למה? ובכן, ההיסטוריה לימדה אותנו, יוליה יקרה, שישנם מקרים, שאת מי שאנו באמת, אחרים לא תמיד רוצים.

     

    "שתי פליקות ושלום על ישראל"?

    גבר ואשה לעולם לא יהיו שווים, כדברייך, אך האם מכאן הזכויות צריכות להטות לצד אחד ולא לשני? עד לא מזמן נשים ג'ינגלו לבד, בין הורות, זוגיות ועבודה. כיום, יותר גברים עוברים למשחק כדורים משותף. בואי נתמוך בשינוי זה, נחזק ונשפץ אותו, כדי שחלילה לא יתמוטט עלינו, כחברה מתוקנת ברעידת אדמה הקרובה...

     

    לא כולן קרייריסטיות וקארטיסיטיות כמוך: "שתי פליקות ושלום על ישראל". ישנם מקרים ששום גבול מילולי או פיסי יעצור מבעד אותו אחד להפעיל את כוחו הפסיכולוגי והפיסי, כדי לקבל את רצונו הסוטה.

     

    כשהייתי בת 15 בלבד התפרץ בחור ובידו סכין ,לתוך תא שירותים ציבורי, אליו

     נכנסתי קודם. שום "פליקה" לא היתה עוזרת. כל ניסיון שלי להתנגד היה עולה לי בהצמדות הסכין שבידו לצווארי, ומעולם לא היתה ניתנת לי ההזדמנות לקרוא את הגיגייך .

     

    לכן , גברת שמאלוב-ברקוביץ', את מודעת שדברייך אינם פוליטקלי קורקט, אך האמיני לי לרגע לא ראיתיך כקדושה מעונה או כמיוחדת . בסך הכל מישהי שרוצה שכולם יכירו אותה ויזכרו את שמה בניסיון בידול מאחרים - מודל ליברמניסטי שכזה. ובאמת, כמה זה קל, פרובוקציה אחת והופ - אור הזרקורים מחמם. הוא נעים אה?! כן אני יודעת... אבל אם תסירי את המסיכה מעלייך, אולי תוכלי להתרגל לחושך בהדרגה.

     

    נטלי עטיה, אמא שחקנית ויוצרת

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יניב אדרי
    נטלי עטיה
    צילום: יניב אדרי
    ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ'. 5 וחצי
    צילום: צביקה טישלר
    מומלצים