שתף קטע נבחר

שנת הרילוקיישן - יותר משתלם לטוס ב-2011

עם ההתאוששות הכלכלית ידי המעסיקים קפוצות פחות, מספר המשרות גדל מאוד, וכך גם השכר והתנאים. "ברור לי שאבקש שכר גבוה בכ-50% מבארץ", אומר מועמד לרילוקיישן. כמה מקבלים, באלו מקצועות ובאיזה מדינה?

"אני מתכנן רילוקיישן ונמצא בתהליך. עוד לא דיברו איתי על התנאים, ומבחינת מיקום, יש מספר יעדים אפשריים בצפון אמריקה. כבר עכשיו ברור לי שאבקש שכר גבוה בכ-50% מהשכר בארץ, וגם זה רק אם מדובר במטרופולין לטעמי, כמו ניו יורק, או שיקגו" - כך אומר גלעד אשר צפוי לעבוד בחו"ל במשך 3 השנים הקרובות. כיום יהיה לגלעד קל יותר לקבל את מבוקשו, כיוון שבניגוד ל-2009 ורוב 2010, כעת עם ההתאוששות הכלכלית ידי המעסיקים קפוצות פחות.

 

 

כשחושבים על רילוקיישן התמונה שקופצת לראש היא אירופה או ארה"ב, אולם בפועל 42$ מהמשרות המוצעות הן באפריקה. 24% באירופה, 18% באסיה ורק 11% בארצות הברית. מסקר שערכה חברת רילוקיישן ג'ובס בקרב 24 חברות ויותר מ-4,000 עובדים, עולה שהודות להתאוששות הכלכלית העולמית נכונות המעסיקים למתן תנאים טובים יותר עלתה במקביל לדרישות העובדים. ניתן לראות זאת מטבלאות השכר למשרה מוצעת - בהמשך הכתבה. לפי נתוני AllJobs תחילת 2011 ממשיכה את המגמה. עם זאת, למועמדים עדיין לא כדאי "לקפוץ מעל הפופיק".

 

"על אף ההתאוששות בתחום משרות הרילוקיישן הביקוש גדול משמעותית מן ההיצע", אומרת מנכ"ל AllJobs דרושים, רויטל הנדלר. "זאת משום שניסיון בינלאומי נחשב כמקפצת קריירה משמעותית, ובנוסף לכך הישראלים מעוניינים בחוויית מגורים במדינה אחרת". עוד עולה מנתוני אתר הדרושים ב-2010 עולה שגם אם המועמדים מעדיפים משרות בארה"ב או באירופה, אלו מהוות רק 35% מההיצע.

 

                                    ארצות יעד ב-2010


  

עלייה של 10% בשכר

לדברי מנכ"ל רילוקיישן ג'ובס עינת גז, מנתוני הסקר שערה החברה עולה שב-3 הרבעונים הראשונים של 2010, כמו ב-2009, הייתה מגמת צמצום עלויות המעסיקים: משרות הרילוקיישן היו פחות בכירות, מיועדות לרווקים - כך שאין הוצאות על משפחה, עם שכר סטטי, צמצום תנאים ותקופה קצרה יותר של עבודה בחו"ל, בהשוואה לשנים קודמות - 6 חודשים עד שנה וחצי. אך הרבעון האחרון של אשתקד הקפיץ כלפי מעלה את נתוני השנה כולה.

 

ברבעון האחרון של 2010 עלו הגיוסים למשרות בכירות בחו"ל, של בעלי משפחות, והייתה עלייה של 10% בשכר המוצע, ובמקצועות מסויימים אף יותר, הודות להתעוררות בשוק המקומי (הישראלי) והבינלאומי. גלעד, אשר מעוניין לצאת לעבוד בחו"ל, מסכים שהסיבה לכך טמונה בחלופות הקיימות בארץ.

 

"נכון שזו הזדמנות, אבל נגמר המשבר, ירד החשש מהפיטורים בארץ, המצב בחו"ל לא תמיד יותר טוב והשכר בדולרים שווה פחות כשהשקל חזק - אז הגיוני שאלו שיוצאים לרילוקיישן יקבלו תנאים טובים יותר מלפני שנה", הוא אומר. "זה מה שאני מקווה שיקרה אצלי".

 

"המועמדים בארץ מעוניינים גם בפיצוי על שחיקת המטבע המקומי בארץ היעד ומציבים דרישות שכר גבוהות יותר כדי להימנע בשחיקה בחיסכון הכללי", אומרת גז. היא מסכימה שהשיפור בכלכלה המקומית יוצרת מצב בו החברות מספקות שכר ותנאים  טובים יותר הודות למצב הכלכלי הטוב יחסית בארץ, כדי לתמרץ מועמדים איכותיים.

 

אם לשפוט לפי המצב בינואר 2011 - המגמה לא עצרה בתום הרבעון הרביעי וממשיכה אף כעת. "בחודש ינואר נרשמו 240 משרות רילוקיישן שזו עלייה של 28% לעומת ינואר 2010", אומר מומחה שכר והטבות ב- AllJobs, יוגב כראדי, הוא מוסיף שבחצי השנה האחרונה עלה הביקוש למשרות רילוקיישן ב-14% - יחד עם עלייה של כ-10% בשכר, ובשכר בהיי טק אף יותר.  

 

                          תחום משרה ב-2010


 

 

מדד נוסף להתעוררות  בתחום הרילוקיישן אפשר למצוא בעלייה בבקשות לאשרות עבודה בחו"ל מטעם חברות ההיי טק. "בחודשים האחרונים יש עלייה במספר חברות ההיי-טק שמוציאות לעובדיהן שנשלחים לחו"ל היתרי עבודה כחוק, בוודאי ביחס לשנת 2009",  אומר עו"ד צבי קן תור, מומחה לדיני ניוד מומחים ושותף במשרד עוה"ד קן תור & עכו.

 

עליה ברורה בשכר - בהשוואה ל-2009 


 

 


 

 


 

 


 

 


 

 


 

שליש מהנשלחים לא מתאקלמים

מעודדים מהנתונים? חשוב להוריד את המשקפיים הורודים.  לדברי הנדלר, כשליש מהעובדים הנשלחים לרילוקיישן חוזרים ארצה לפני תום החוזה. "נתון זה מעיד על כך שהתהליך אינו פשוט, וללא הכנה נכונה ומוקדמת הוא נדון לכישלון. היא מציעה לחברות ששולחות עובדים לחו"ל לוודא שהם עברו הכנה כראוי, ונותנת מספר המלצות:

 

  • עושים עסקים באנגלית? עדיין כדאי ללמוד מילות מפתח ומשפטים בסיסיים בשפת ארץ היעד. חשוב שתהיה יכולת הבנה מינימלית את הסביבה כדי להימנע מתחושת הזרות שעלולה לאפיין עבודה בחו"ל.
  • הכנה תרבותית: חשוב להכיר את כללי הנימוס המקומיים, בכדי שלא ייווצרו מצבים שבהם העובד העליב – או נעלב - שלא במתכוון.
  • לימוד התרבות הארגונית: כדאי לשלוח את העובד לפגישת הכנה עם בעלי תפקידים בארגון בו יעבוד. לעתים, פערי ציפיות או אי-הבנת התרבות הארגונית יוצרים חיכוכים ואי-שביעות רצון שיכלו להיפתר על-ידי קביעת ערוץ תקשורת נכון.
  • מגורים: לוודא שיש תיאום ציפיות בנושא המגורים, בין העובד לבין החברה המעסיקה. כך לא ייווצר תסכול במקרה של מגורים בעיר קטנה כשהעובד ציפה לגור בעיר מרכזית, או דירה קטנה כשציפה לבית פרטי גדול.
  • הכנת המשפחה: יש לוודא שמשפחת העובד יודעת הרבה ככל האפשר על המדינה שאליה נוסעים, על המנהגים, האפשרויות ללמוד או לעבוד שם, ועל חינוך לילדים. חשוב שהארגון ינסה למצוא תפקיד או תעסוקה גם לבני הזוג של העובדים.
  • הרגשת שייכות: ישראלים בחו"ל ירגישו שייכים יותר, אם תהיה בסביבתם קהילה של זרים או של ישראלים כמוהם. כדאי לנסות למצוא מגורים במקומות שידוע שיש בהם קהילות כאלה.
  • ביטוחים: חשוב לעשות מראש ביטוח בריאות לעובד, ביטוחי בריאות לילדיו, ביטוחי רפואת שיניים, וביטוח לרכוש שנשלח לחו"ל. לא כדאי לגלות שיש בעיות רפואיות או אובדן רכוש ולפתור את הבעיה בכסף פרטי של העוד או הארגון, כי העלויות ללא-מבוטחים הן עצומות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
10% עלייה בשכר
צילום: ויז'ואלפוטוס
עינת גז
עורך דין צבי קן תור
צילום: סיון פרג'
מנכ"ל AllJobs רויטל הנדלר
צילום: הילה דוד
מומלצים