מסה קריטית

מָסָה קְרִיטִית

אֵינִי בָּטוּחַ בֶּהֱיוֹת מְשׁוֹרֵר, בֶּהֱיוֹת מִי, עַל אַף תְּשׁוּקוֹתַי הַזָּרוֹת,

כִּי יֵשׁ הַדְּבָרִים עַצְמָם,

וְכָל אֵימַת שֶׁאֵינִי כָּרוּךְ אַחֲרֵיהֶם - הַקְּרִיסָה בּוֹא תָּבוֹא.

הַקְּרִיסָה הַקַּיְּמָנִית,

קְרִיסַת נֵר הַתָּמִיד לַהֲוָיָה טְהוֹרָה.

לְעוֹלָם בַּנִּתְבָּעִים.

"קריסת נר התמיד" (צילום: index open)

אֲבָל רַק כְּמוֹ, כִּי זֶה אֲנִי,

וְלֹא חֹק וְלֹא צַו.

כְּמוֹ גּוּף הַמְחֻיָּב לְקִיּוּמוֹ שֶׁל גּוּף חִיצוֹנִי כְּדֵי לְהַכִּיר בְּגוּפוֹ שֶׁלּוֹ,

כְּמוֹ שְׂדֵה מְשִׁיכָה מֻחְלָט,

אֲבָל רַק כְּמוֹ, כִּי זֶה גּוּפִי הַנִּמְשָׁךְ,

וְלֹא גּוּף וְלֹא שָׂדֶה.

אֶל הַמְחֻיָּב,

אַנְקוֹלִים בַּסַּרְעֶפֶת - אֶל הַחוֹבָה.

לְעוֹלָם עִם הַפָּנִים לַמַּמָּשִׁי, תָּמִיד לִצְעֹד אֶל אַחַת מִשְּׁתַּיִם:

לְעַמְעֵם בְּחַלּוֹנוֹת וְלִבְרֹא חוּץ,

אוֹ לִמְסֹר אֶת הַנֶּפֶשׁ וּלְהִבָּרֵא פְּנִים.

אַךְ לֹא לִמְנוּחָה.

אָמְנָם יֵשׁ וַאֲנִי הַדָּבָר עַצְמוֹ,

אֲנִי חֹק, אֲנִי צַו, אֲנִי גּוּף, אֲנִי שָׂדֶה.

אָמְנָם יֵשׁ וַאֲנִי נֵר תָּמִיד,

יֵשׁ וַאֲנִי הֲוָיָה טְהוֹרָה.

עַל כֵּן לְכָל הַיּוֹתֵר אֲבַקֵּשׁ לִהְיוֹת שִׁירָה.

מַסָּע

נַנִּיחַ כִּי כַּדּוּר הָאָרֶץ שֻׁסַּע לִגְזָרִים וְכָל מֵעָיו נִשְׁפְּכוּ,

שֶׁהָאֱנוֹשׁוּת נִגְרְסָה וְכָל הַחַי הִתְפַּצְפֵּץ.

הֵיכָן הָיִינוּ אָז?

נַנִּיחַ כִּי הֶחָלָל קָרַס לִכְדֵי שִׁכְבַת כְּפוֹר שֶׁל אֲבַק כּוֹכָבִים.

הֵיכָן הָיוּ הַשָּׁמַיִם?

שֶׁשְּׁמוֹת הָעֶצֶם נֻטְרְלוּ מִשְּׁמָם וְהָעֲצָמִים גֹּרְמוּ.

הֵיכָן תָּלִינוּ אֶת בְּגָדֵינוּ?

נַנִּיחַ כִּי הַלּוּחוֹת שֻׁבְּרוּ וְהָאוֹתִיּוֹת אִתָּם.

לְמִי פָּנִינוּ?

כִּי הַדְּמָעוֹת כֻּבּוּ וְהָעֹנֶג רֻקַּן.

מָה שָׁאַלְנוּ?

נַנִּיחַ כִּי הָאֲנִי נִדָּף.

מֶה עָשִׂינוּ אָז?

•

אֱלֹהִים, נַסֵּה אוֹתִי,

נַסֵּה אוֹתִי בַּנֵּצַח הַקָּטָן שֶׁהוּא אֲנִי.

תֵּן לִי אוֹתִי לְאֵינְגְּבוּל,

הַעֲנֵק לִי אֲנִי כְּמִדַּת רְצוֹנִי,

נַסֵּה אוֹתִי בַּנֵּצַח הַקָּטָן שֶׁהוּא אֲנִי.

וְהָיָה לוּ אֲבַקֵּשׁ לָדֹם,

עֲשֵׂה בִּי כִּרְצוֹנְךָ, פְּקַח אוֹ עֲצֹם.

רַחֵם עָלַי.

נִפְקָד נוֹכֵחַ

הַתְּשׁוּבָה הִיא לֹא. טֶרֶם יָדַעְתִּי לְהַשְׁקִיף לִקְרַאת הַכָּל-כֻּלּוֹ

וְלִצְחֹק.

הַצְּחוֹק דּוֹרֵשׁ אוֹתִי לְתִקְדֹמֶת אֵין חֵקֶר, עִמְקֵי מַבָּט,

אוֹתָם טֶרֶם יָדַעְתִּי,

עַד מִתַּחְתֵּי תַּחְתִּית סִיּוּטַי, עַד מֵעֶבְרֵי קְצוֹת סִבְלוֹתַי,

עַד בְּטֶרֶם יְדִיעֵי טוֹב וְרַע, בֹּהוּ וְתֹהוּ.

לֹא נִתָּן לְהַכְרִיעוֹ אַף בִּקְרַב מַבָּטִים, אֵין בּוֹ מִצְמוּץ,

כֻּלּוֹ עֵינַיִם טוֹבוֹת לְאָחוֹר, כְּמוֹ עֲנָוָה.

הוּא מַבְהִיר הַשָּׁמַיִם הַמַּבְטִיחַ בְּיוֹתֵר,

הוּא אוֹפְּטִימוּס הַשִּׁחְרוּר,

הוּא הַגּוּף הַמַּשִּׁיל אֶת מִכְבְּדֵי הַזְּמַן וְשָׁב לִהְיוֹת נִפְקָד נוֹכֵחַ

כְּמוֹ חִיּוּךְ צֶ'שֶׁר, כְּמוֹ מִלָּה,

הוּא הִתְרַחֲבוּת הַלֵּב הַנּוֹלֶדֶת,

הוּא שֶׁמֵּרִים אֶת גַּבּוֹת הָאוֹר מֵעַל עֵינֵי הַחֲשֵׁכָה

וְזוֹרֵק מִלָּה טוֹבָה לַחֲלָל הָעוֹלָם.

•

דַּי לִהְיוֹת זְעָקָה מִתְמַלֶּטֶת מִגְּרוֹן הַמְּצוּקָה,

דַּי לְכַפְתֵּר כְּאֵב עַל הַמִּתְפַּקֵּעַ,

לֹא לְהַצְנִים חַמְצָן

וְלֹא לְהַזְנִיק מִסְדְּרוֹנוֹת הַמְתָּנָה וְלֹא לִפְשֹׁט שַׁרְווּלֵי רַחֲמִים

בִּפְנֵי הַמֶּרְחָב הַפָּתוּחַ.

חן ישראל קלינמן, יליד 1979, הוא משורר. ספרו הראשון, "צעדים במרחב", יצא לאור ב2006. לאחרונה יצא לאור ספרו השני, "במלוא מוטת הבריאה".