שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    הנקודות הרעות של שר התחבורה

    שופט בית משפט מחוזי, בכירים בפרקליטות ובסנגוריה הציבורית, ומומחה למשפט מהאקדמיה - כולם סבורים כי החמרת הענישה לא תועיל למאבק בתאונות. משום מה, את שר התחבורה זה לא ממש מרשים

    בכנס הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין שהתקיים לאחרונה באילת, נערך דיון שעסק בהשפעת החמרת הענישה של עברייני תנועה על הבטיחות בדרכים. בדיון הובעה הסכמה מלאה בין כל המשתתפים, כי ההחמרה אותה מציע שר התחבורה, ישראל כץ, אינה יעילה - וכי הדרך הנכונה להקטין את ממדי הקטל, היא להוסיף משאבים דרושים לאכיפה יעילה, שיפור תשתיות וחינוך.

     

    המשתתפים בדיון ייצגו את כל קשת העוסקים בתחום דיני התעבורה: שופט בית המשפט המחוזי אילן שיף, עו"ד הדס פורר-גפני, האחראית מטעם פרקליט המדינה על נושא התעבורה, ד"ר אורן אייל-גזל מאוניברסיטת חיפה, ועו"ד יונה חייר, הסנגורית הציבורית הראשית למחוזות תל-אביב והמרכז.

     

    אלא שדעה נחרצת זו לא הרשימה את השר כץ, ולא מנעה ממנו מלהביא לאישור ועדת הכלכלה בכנסת תיקונים רבים לשיטת הניקוד. נזכיר רק כי בשיטה זו צוברים נהגים נקודות בפרקי זמן שנקבעו בתקנות, ומופנים לקורסים שונים ללימוד "נהיגה נכונה". בחלק מהמקרים אף נפסל רישיונם לתקופה של שלושה חודשים ויותר, כשחידוש הרישיון מותנה בעמידה בהצלחה במבחן עיוני (תיאוריה) ומעשי (טסט).

     

    אמנם שיטת הניקוד נהוגה בארץ כבר שנים רבות, אך קיבלה תפנית חדה בתחילת 2003, עת הוכנסו בה שינויים רבים והוחלט ליישמה כ"שיטת הניקוד החדשה". כדי לוודא את יעילותה - אחרי שמונה שנים מתחילת יישומה - הזמין משרד התחבורה מחקר מהמחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון.

     

    המחקר, בהנחייתו של פרופסור דוד שנער, המדען הראשי ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים עד לאחרונה, הגיע למסקנות "מאכזבות" מבחינת מזמין המחקר: נקבע בו כי את הירידה בהיקף העבירות המבוצעות על-ידי נהגים לא ניתן לייחס דווקא לשיטת הניקוד, וכי קיימת בעייתיות בכושר ההרתעה והאכיפה של השיטה. עוד נקבע במחקר כי מי שמבצעים עבירות תעבורה רבות, ממשיכים לעשות כן - למרות השיטה.

     

    חשוב להסביר כי החוק הסמיך את שר התחבורה לקבוע אמצעי תיקון, כשהמטרה היא לקבוע אמצעים חינוכיים והסברתיים שיתקנו את דרכי נהיגתו של הנהג וישפרו את דרכי נהיגתו. תחת זאת, מפנה שיטת הניקוד נהגים שצברו נקודות לקורסים אחידים, אליהם מגיעים נהגים שצברו אמנם כמות דומה של נקודות - אך מבלי להבדיל בין סוגי העבירות שביצעו.

     

    כך למשל, ישבו באותו קורס נהג שצבר נקודות בשל אי הדלקת אורות-יום בחורף ואי חידוש רישיון הרכב לתקופה קצרה, יחד עם נהג שנהג בשכרות, נתפס נוהג במהירות מופרזת וחוצה צומת באדום. בסופו של דבר, ועם צבירת כמות גדולה יותר של נקודות, מוטל על נהגים אלו גם "אמצעי תיקון" של פסילת רישיון לתקופה שלושה חודשים, שעלולה לגדול אף לתשעה חודשים, כשחידוש הרישיון מותנה במבחן עיוני ומעשי.

     

    וכך למעשה לוקח לעצמו שר התחבורה את סמכות הענישה - שכביכול נמצאת באופן בלעדי בידי בתי המשפט - ומחמיר עם נהגים אלה, שמא הענישה היוצאת תחת ידיו תהיה יעילה יותר מזו היוצאת תחת ידיהם של השופטים.

     

    למרבה הצער, נראה כי השר אינו מטה אוזנו לקריאות העוסקים בתחום, וממשיך בקו ההחמרה בענישה - שבינתיים מביא לתוצאות מאכזבות במלחמה בתאונות הדרכים.

     

    הכותב הוא מומחה במשפט תעבורה, ומשמש יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שר התחבורה, ישראל כץ
    צילום: ירון ברנר
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים