שתף קטע נבחר

מאז הגירושים - נהנית מחברת גברים צעירים

יש בהם מרץ אחר, הם כל כך מודים על תשומת הלב, הם כל כך מעריצים נשים חזקות, נשים שהן באמת נשים. הם כל כך מתאמצים להוכיח שהם ראויים. יש בהם אנרגיה ורצון לאהוב. קל להיסחף לתוך האהבה הזאת ולהאמין שהם באמת שלך


היא: גברים לא נשארים ילדים, וחבל


כשהייתי צעירה יותר, נמשכתי לגברים מבוגרים. הם כל כך הרשימו אותי בתחכום, ביכולת לפנק, בעושר השפה והניסיון. גם בכסף היה משהו, אני לא יכולה לשקר, גם זה היה חלק מהקסם. הרשיתי ואפילו שמחתי שהתוו לי את הדרך. 

 

 

היום אני אשה עצמאית, יש לי דירה, משכורת וקריירה שהולכת רוב הזמן לכיוון הנכון. אני לא מתרשמת בקלות, לא קל לסחוף אותי יותר בסיפורים, אני לא רוצה יותר שיקבעו לי מתי ואם צריך להתחתן ובטח לא צריכה את הלחץ שבלהביא ילדים.

 

למרות זאת, יש לי תחושה שגברים שהגיעו לאמצע-סוף שנות ה-30 לחייהם – נכנעו לחיים. משהו בהם כבה, אין להם כוח, רצון או יכולת להתמודד עם נשים שבאות עם דרישות. אין להם רצון להשקיע מחשבה ברומנטיקה, קשה להם להאמין באהבה. יחסים נראים יותר כמו עסקת חליפין של מה אני מביא איתי ומה את מביאה איתך. מעבַר לדירה משותפת בא מתוך שיקולי נוחות ושיקולים כלכליים. אני יכולה להבין למה גברים בגיל הזה מביעים עניין גובר בבחורות צעירות. עצם היותך קיים, הופך אותך לאטרקטיבי: הן מחפשות חיזוק לנשיות המתפתחת שלהן, כשם שאתה רוצה חיזוק לגבריות המתבלה שלך. הן מפחדות לדרוש יותר ממה שאתה מציע, והן מוכנות לשחק על פי הכללים שלך.

 

מאז הגירושים מצאתי את עצמי נהנית יותר ויותר מחברת גברים צעירים. הצעיר הראשון בחיי, ילדון בן 22, היה מאוהב כמו שאף גבר לא היה מאוהב בי שנים. הוא רדף והתאמץ, הוא השקיע בלי סוף, והסקס היה חסר מעצורים. היתה בו אנרגיה בלתי נגמרת. לא היתה תנוחה או פינה בבית שלא נוסתה. בהתחלה נבהלתי מעוצמת ההתאהבות הזאת, לא ידעתי איך מעכלים את מבטי ההערצה.

 

מאז פיתחתי טעם מיוחד בחיך לגיל הזה: יש בהם מרץ אחר, הם כל כך מודים על תשומת הלב, הם כל כך מעריצים נשים חזקות, נשים שהן באמת נשים. הם כל כך מתאמצים להוכיח שהם ראויים. יש בהם אנרגיה ורצון לאהוב. החלום עדיין חי בהם והחיים טרם הציבו מולם מכשולים מהסוג שמחרב אותם. קל להיסחף לתוך האהבה הזאת, קל להאמין שהם באמת שלך.

 

לא תמיד זה נכון, לא תמיד זה מספק (לא אינטלקטואלית, בכל מקרה), ולפעמים קשה להאמין בזה, מפני שאת אינך מורגלת בפרגון מהסוג הזה. אבל כל כך קל להתמסר לטוב. כל כך קל להתמכר למרץ, לאהבה, לסקס. כל כך קל לחזור ולהאמין שמגיע לך משהו אחר, טוב יותר, מפרגן, שמגיע לך גבר שיגרום לך להרגיש שווה את המאמץ.

 

אז אסיים באזהרה: אחרי שחווים את זה קשה להתפשר שוב על אהבה אחרת, שמציע גבר בגיל מבוגר יותר.

 


הוא: גברים הם ילדים לנצח, זה אצלנו עמוק בתוך הדנ"א


 

הדברים שכתבת נשמעים כה מלהיבים, עד שכמעט וחשתי אשמה על כך שנכנעתי לחיים. אבל האמת היא הפוכה לגמרי: נשים הפסיקו להאמין באהבה הרבה לפני גברים (ואנחנו עדיין לא ויתרנו). כשאנחנו, הגברים, מפסיקים להיות ילדים, אנחנו כבר לא מתעוורים מכל דרישה, גחמה או ציפייה של נשים, מכיוון שנמאס לנו בשלב מסוים לעשות הרבה בשביל כל כך מעט (ולא רק סקס).

 

גברים מתאהבים בנשים צעירות מהם, כי הצעירות עדיין מאמינות בַּאהבה, כזו עם רגש ורומנטיקה וסקס, בדיוק כמו בסרטים. גברים צעירים עסוקים מדי בלהעריץ ולהוכיח את עצמם, ובגיל מבוגר אנחנו מרשים לעצמנו להיות רגועים יותר לגבי הנוכחות שלנו. הערצה היא לא אהבה, מכיוון שבמערכת יחסים שיש בה אהבה אמיתית – משחקי הכוחות מיטשטשים או הופכים לכלי שמניע משהו מעבר לכוחניות. גם עצם הנוכחות לא מהווה מחווה של נתינה, התפשרות או ויתור ממני למען הטוב של מישהו/י אחר/ת.

 

גברים הם ילדים לנצח, זה נמצא אצלנו עמוק בתוך הדנ"א. גם חלק מהגברים עם החליפות הכי מחניקות ועם ההחלטות הכי קריטיות בניהול, עדיין יכולים למצוא בעצמם את הילדותיות שיש בה אושר אמיתי או היסחפות מטורפת אחרי מה שעושה להם טוב כאן ועכשיו. אבל נשים לא מסוגלות לסבול את התכונה הזו ככל שהן מתבגרות, כי הן מקנאות.

  

את לא מסוגלת לתפוש את זה שנותרתי צעיר ברוחי, בעוד את לוקחת על עצמך את תפקיד המבוגר האחראי. בעוד ששנינו יכולים להיות שותפים בנטל ובאחריות, את בוחרת לקחת את העול שסבתא שלך לקחה על עצמה בטבעיות, ולא מטילה ספק בדרך שיצרת לעצמך: קורבן של מציאות, וקורבנוֹת לא יכולות ליהנות מהחיים. וכשאת כל הזמן מבקשת ממני להפסיק להיות ילד כי יש אחריות ומשפחה ונהלים וחוקים וציפיות – אל תתפלאי שבוקר אחד תגלי שאין כבר את הילד שרוצה לשחק איתך, או להעריץ את הקרקע שאת דורכת עליה, או להשתדל כל הזמן לשמח אותך.

 

גברים תמיד ישמחו לשחק. אלה שיגידו לך לא – ברחי מהם כמו מאש. אבל לאלה שאת דואגת להגיד 'לא' על כל פרץ ילדותיות מיני או סתמי או חסר אחריות או משמח, נסי לראות איך זה לשמוח יחד איתם. כשתתחילי, לא תוכלי להפסיק. וכשתהיי ילדה יחד איתי, ולא במובן האינפנטילי, לא תצטרכי לחפש את הכסף בכיסים שלי או את הרכב שחונה בחנייה או אם את כבר מסודרת. כי כשתרשי לעצמך להיות קצת יותר ילדה, תהיי הכי עשירה בעולם: את תהיי מאוהבת בגבר שמאוהב בך בחזרה.

 


 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אחרי שחווים את זה קשה להתפשר שוב על אהבה אחרת
צילום: Index Open
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים