שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    יש לו סיבה למסיבה

    תאונת הדרכים הקשה בה נפצעו שחקני הקאמרי, הביאה את אלי גורנשטיין שישב בקדמת הרכב ההוא להחלטה להוציא אלבום. ל"אוזן בר" הוא הגיע עם שיריו החדשים, אבל הצליח להלהיב את הקהל גם עם קלאסיקות ואפילו עם שירי ילדים

    לפני כשנה, היה אלי גורנשטיין בעיצומו של סיבוב הופעות כשחקן בהצגה "היה או לא היה" של תיאטרון הקאמרי. בדרך חזרה מטבריה, הוא ישב כהרגלו ליד הנהג, כדי שיוכל לפשוט קדימה את רגליו הארוכות.

     

     

    היתה שעת לילה והוא נרדם, ולפתע שמע, כמתוך חלום, דיבורים בהולים. הרכב, ובו שחקני ההצגה, הסתובב על צירו 360 מעלות. גורנשטיין התעורר לתוך תערובת של זכוכית. זו היתה תאונת דרכים קשה. אמש (ד') בעיצומה של הופעת הבכורה שלו ב"אוזן בר" בתל אביב, סיפר גורנשטיין: "אני לא מאמין שאני חי".


    גורנשטיין על הבמה. שילוב בין השחקן לזמר (צילום: עופר עמרם)

     

    אבל כאן רק מתחיל הסיפור. "שבוע לפני התאונה", הוא המשיך, "שלמה גרוניך שאל אותי 'יש לך דו נמוך?' והזמין אותי להקליט שירים אצל גיא ויינגרטיין, מוזיקאי מוכשר. תוך כדי ההקלטות גיא שאל אותי בפליאה 'איך עד היום לא הוצאת אלבום'?".

     

    שאלה מצוינת. כבר יותר מ-30 שנה אלי גורנשטיין מופיע. כזמר לילדים ולמבוגרים, כשחקן, כמדובב בסרטי ילדים וכזמר אופרה, ובנוסף, הוא גם נגן צ'לו. ובכל זאת, מעולם הוא הוציא אלבום. יומיים אחרי התאונה, דפדף גורנשטיין בספר שירים של אברהם חלפי, ולפתע התמגנט אליו המשפט "אבדו החיים, אבדו - ונחייה". כך בדיוק הוא הרגיש. "ופתאום", הוא סיפר, "פרצה ממני מנגינה, ואני בכלל לא מלחין. רצתי לגיא, והוא הירמן אותה, ומהר יצא שיר, והבנתי שאני מוציא תקליט של שירי משוררים".

     

    ונלעג לך מוות

    האלבום אמור לצאת בפסח הקרוב, ואתמול גורנשטיין ביצע את השירים שבו על הבמה האינטימית של "האוזן", כשלצדו מיטיבים לנגן ויינגרטיין, שהפיק מוזיקלית, וניגן בקלידים, ואדם בן עזרא בקונטרבס. מיד אחרי שגורנשטיין סיפר על התאונה, הוא שר את השיר ההוא, "ונחיה",  "השיר היחיד שהלחנתי", שבסיום ההופעה התברר שהוא גם השיר עם הלחן היפה ביותר. גורנשטיין ריגש כששר אותו בהתכוונות, תאב חיים, מתריס את המשפט "ונלעג לך מוות". לכל מילה הצמיד רגש ומבטים הולמים: "וננשום. ונזעם. ונחיה. ונלעג".


    יכול לשיר בכל סגנון שרק ירצה

     

    לגורנשטיין קול בס נפלא. הוא יכול לשיר בכל סגנון, מרוק כבד (אם רק ירצה) ועד אופרה. אתמול הוא המריא בשירתו, התמזג בעצימת עיניים עם "ירח" של אלתרמן בלחן של שלמה יידוב, שר והמחיש בשפת הסימנים את השיר של שרל אזנבור על בחורה חירשת-אילמת, והדגים בזרועותיו את עלילת השיר "ולמה היא נושכת את שפתיה" של מאיר ויזלטיר בלחן המיסתורי של ויינגרטיין. "ולמה היא שולחת את ידיה, כאילו ממשמשת באוויר" - משמשו ידיו את האוויר המוקסם שבחדר.

     

    הקהל היה מרותק מההרמוניה שבין גורנשטיין הזמר לגורנשטיין השחקן, שהפעים בתיאטרון הבעות הפנים שלו. הוא עיווה פניו בקומיות, הרכיב משקפי שמש שחורים שרק חידדו את המימיקה שלו בשיר "הודיני" של יהונתן גפן, דמעות זיעה נשרו בכאב מפניו כששר "אחר כך ליפול" בשיר האירוטי "עוד פעם" של יהודה עמיחי, בלחן של יוני רכטר וזימר בשרמנטיות לאשה בשורה הראשונה "Flying to the Moon".

     

    טקסט פוליטי

    בשירים הקצביים הוא גם רקד, ובין לבין העניק מפתח סול כמתנת יום הולדת לויינגרטיין ושיעשע בסיפורים כמו מה קורה "כשבלילה אתה חולם שזוגתך בוגדת בך, ואתה זועם, ומגלה שזה היה חלום, אבל אתה עדיין זועם". להבדיל, הוא שיתף בסיפור ההיכרות שלו עם אשתו, שהתפתחה בעקבות השיר "מונה ליזה" של נט קינג קול בשנות ה-70, כששניהם היו סטודנטים ופעילים במפלגת העבודה ("היתה פעם מפלגה כזאת, אתם זוכרים?", הוא שאל, ועיווה פניו בסלידה כשהפטיר "עצמאות").


    גם "רכבת ההפתעות" ו"בת הים הקטנה" קפצו לביקור

     

    "לפני שנתיים זכיתי בפרס בתיאטרונטו על המשחק שלי בהצגה "איטרוף", הוא סיפר. המחזה התבסס על נובלה של דויד גרוסמן, וגורנשטיין ביקש ממנו מאוחר יותר שיר לאלבום. הוא קיבל, בלחן של יוני רכטר, שיר יפה ולא שגרתי בשם "אורְחת זרים". "השיר הוא לא על גמלים", הבהיר, "אלא על זוגיות".

    שיר נוסף בלחן של רכטר, אך במילים של עלי מוהר וחיים מרין, היה "שיר התשובה" מתוך הקומדיה "מקס ומוריץ", שידוע בביצוע של חיים צינוביץ'. גורנשטיין שיעשע כששר אותו במבטא פולני כבד.

     

    "את השיר הבא אנחנו מקדישים לרכבת ישראל בשעתה הקשה", הוא חייך לפני שביצע את שיר הפתיחה שלו לתוכנית הטלוויזיה "רכבת ההפתעות", וזה היה האות למחרוזת שירי ילדים בכיכובו, חלקם מתוך סרטי וולט דיסני שדיבב כמו "מלך האריות" (בתפקיד סקאר) ו"בת הים הקטנה" (סבסטיאן). השיא של החלק הזה היה בשיר "סיבה למסיבה" (לאה לופנפלד ושמוליק צ'יזיק) שהקהל שר איתו בהתלהבות.

     

    ההופעה באמת היתה סיבה למסיבה. "ומי שבא - בא, בא, בא ומי שלא בא - לא בא", והפסיד.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    גורנשטיין. שיעשע את הקהל
    צילום: עופר עמרם
    לאתר ההטבות
    מומלצים