שתף קטע נבחר

צילום: דויד אנסואלו

ווזניאקי, פאר, גלושקו וטוויטר. סיכום הפדרציה

הדנית הוכיחה שהיא מספר 1 לא רק בדירוג, הישראליות ריגשו גם הן והציוצים המרתקים מאילת. 10 הערות פרידה משבוע חלומי של טניס בים האדום

הגיע הזמן לחזור למציאות. אחרי שבוע של שכרון חושים לאוהדי הטניס בישראל, טורניר בית 1 האירופי-אפריקני של גביע הפדרציה הסתיים לו באילת ועכשיו מתחילה ההתאקלמות הקשה ל'חיים הרגילים'.

 

 

לצערנו, כוכבות הטניס העולמי כבר לא מתחת לאף שלנו, אלא שוב רחוקות בנקודות שונות ברחבי תבל. אז רגע לפני שחוזרים לעקוב אחרי הטורנירים בסבב העולמי, 10 הערות פרידה לסיכום השבוע החלומי באילת.

 

1. קרוליין ווזניאקי. אי אפשר שלא לפתוח את העשירייה עם כבוד למדורגת 1 בעולם. במשך שישה ימים היה תענוג צרוף לראות מקרוב את הכוכבת הדנית בת ה-20. מהרגע בו נכנסה למלון הנבחרות באילת ועד שעזבה, היא התנהגה כמו מקצוענית.

 

כבר כשהגיעה בירכה בחמימות את חברותיה לנבחרת דנמרק, נערות בנות-עשרה מתחתית הדירוג העולמי שרואות בה מודל לחיקוי. אחרי הנשיקות גם אכלה איתן צהריים ולמרות ג'ט-לג ועייפות של למעלה מ-30 שעות טיסה מאוסטרליה דרך הונג קונג, כעבור שלוש שעות ישר התייצבה לאימון, כמו מקצוענית אמיתית. ביום החופשי של הנבחרת העדיפה אימון כפול על פני נסיעה לפטרה ולאורך כל הדרך הבהירה: "אני חלק מהנבחרת, לא באתי לכאן לבד".

 

2. שוב: ווזניאקי. מעבר למקצוענות על המגרש ומחוצה לו, ווזניאקי הראתה שהיא מספר 1 לא רק בדירוג העולמי. עזבו אתכם מגינוני כוכבות וסנוביות סטייל מריה שראפובה, הטניסאית הדנית פשוט בן אדם ברמה אחרת. מהרגע הראשון ועד שעזבה את ישראל, החיוך כמעט ולא נמחק מפניה, אפילו לא אחרי שספגה בומבה לפנים מכדור שהנחיתה יריבה בריטית במשחק הזוגות.

 

בניגוד לרוסייה, היא עדיין לא מסתובבת עם סוללת מאבטחים, אלא רק בליווי צמוד של אביה פיוטר, הכפיל של ז'וזה מוריניו בשבילכם. כמעט כל מי שרצה זכה לתמונה או חתימה ממנה ובמהלך אחד המשחקים גם קנתה את הקהל כאשר במהלך הפסקה הקפיצה את הכדור על מסגרת המחבט ושיחקה טניס עם בול בוי בר מזל. ואגב, סתם שיירשם בפרוטוקול - במציאות, היא נראית אפילו יותר טוב מאשר בתמונות.

 

3. שחר פאר. בצל הכוכבות הרבות שהגיעו לארץ, הטניסאית מספר 1 של ישראל לא היתה הפעם בכותרות. אבל לאורך השבוע, שוב, היא הוכיחה למה היא הספורטאית הבכירה שלנו. מעבר להפסד הלגיטימי מול שחקנית טופ 10 (רדוואנסקה), פאר ניצחה בכל יתר משחקיה (פרט לאחד בזוגות), אבל מעל הכל היה מרגש לראות אותה נלחמת, נאבקת וצועקת 'come on' בנקודות גם במשחקים לפרוטוקול שכבר לא קבעו דבר. אחרי עשור בנבחרת, נקווה שתמשיך להוליך אותה עשור נוסף.


נלחמה. שחר פאר (צילום: אורן אהרוני) 

 

4. יוליה גלושקו. השבוע האחרון באילת עשוי להיזכר בעיקר כשבוע הפריצה של המחבט מספר 2 שלנו. למרות הלחץ העצום לשחק לראשונה מול הקהל הביתי והציפייה שתיכנס לנעליה הגדולות של ציפי אובזילר, גלושקו עמדה בגדול בציפיות וסיימה עם מאזן 1:3 ביחידות. תהליך ההתבגרות שלה בעיצומו ורואים את זה לא רק בגלל חשבון הפייסבוק אותו מחקה, אלא בעיקר בכל רגע שלה על המגרש.

 

5. טוויטר. אם כבר פייסבוק, אי אפשר שלא להתייחס גם לרשת החברתית ה'מתחרה'. מיום ליום, הציוצים בטוויטר הופכים למרתקים יותר ומאפשרים לכולנו מבט מקרוב על מצבי הרוח של ספורטאים. לאורך השבוע היה כיף לקרוא את אזרנקה מתלוננת על האבטחה הקפדנית בנתב"ג ("בדקו אותי שעתיים"), את ווזניאקי מצייצת על הפסקות החשמל והאינטרנט במלון, מספרת לקלייסטרס על ישראל ("אני במלון על הים") ומשיבה לסרינה וויליאמס שהתפעלה מהלינק שלה לרגע בו חטפה כדור בפנים ("כבר לא כואב לי").


הפתיעה. יוליה גלושקו (צילום: אורן אהרוני)

 

6. גראנד סלאם באילת. ההשוואה כמובן מוגזמת, אבל בכל זאת - היו לא מעט רגעים לאורך השבוע בהם היתה הרגשה של גראנד סלאם בישראל. הדגלים שקישטו את העיר, משחקים מרתקים ברמת טורניר גדול בסבב (מעל כולם אזרנקה - רדוואנסקה) ובעיקר נוכחותן הנוצצת של המדורגות 1 (ווזניאקי), 9 (אזרנקה), 10 (רדוואנסקה) ו-11 (פאר) בעולם. תענוג אחד גדול מארוחות הבוקר במלון (כל נבחרת עם השולחן הקבוע שלה) ועד לימים הארוכים במגרשים.

 

7. כן, גם בישראל אפשר לארגן טורניר נהדר. בהמשך לנקודה הקודמת, כל מי שהגיע לאילת נהנה לא רק מטורניר איכותי ברמת השחקניות שהגיעו, אלא גם מאווירה מרשימה באדיבות הארגון הנהדר. לא היה אוהד שלא התפעל מהמתקן שאירח את המשחקים והכל ביחד רק מגביר את התיאבון לקראת ההמשך.

 

8. לא הכל מושלם. למרות הכל, גם כשווזניאקי ושות' בסביבה, בכל זאת לא הכל מושלם. כמובן שלא היה חסר פה ושם הישראלי המכוער שיצעק בין הנקודות דברים שלא קשורים לטניס, האנשים שממשיכים ללכת ביציעים אחרי שהמשחקון החל (באדיבות אי הסדרים בכניסה למגרש בהפסקות) ומעל לכל - לוח התוצאות במגרש המרכזי שעשה לא מעט בעיות. בנוסף, לנציגי התקשורת לא הגיעו מעולם תוצאות אמת משאר המגרשים, בעוד נקודה לתיקון.


אירוע יפה בסך הכל. ווזניאקי והאוהדים שלא הפריעו (צילום: אורן אהרוני)

 

בפן האישי, אכזבה גדולה מהקפטנית של נבחרת רומניה: סורנה קירסטאה (יקירת המחלקה ואחת הטניסיאות הנאות בסבב), שעל פי דירוגה יכולה היתה להיות המחבט 1 או 2 בכל סגל אחר בטורניר, לא זכתה אפילו לדקת מגרש אחת, גם לא במשחקים לפרוטוקול. סתם חבל!

 

9. להתראות ב-2012. לאור כל הנקודות לעיל, ברור לגמרי שהתיאבון של אוהדי הטניס בארץ רק גבר, בתקווה לראות כאן בעתיד אירוע דומה. איגוד הטניס הישראלי כמובן רוצה (בכפוף להסכמת עיריית אילת להשקיע סכום דומה פעם נוספת) ולשמחתנו גם נציגי האיגוד הבינ"ל (ITF) רוצים, אחרי שהתרשמו לחיוב מהעיר ומהארגון. לשחקניות זה מצוין, כיוון שהן ממשיכות את סבב המגרשים הקשים אחרי אוסטרליה במזג אוויר נוח ולא בקור האירופי המקפיא שמצריך לעבור לשחק באולם.

 

10. תוספת לצוות המקצועי של ישראל? ואם כבר 2012, אולי כדאי לאיגוד הטניס לחשוב על מספר שינויים לקראת השנה הריקה מפעילות נבחרת עד פברואר בשנה הבאה. פרט לפאר וגלושקו, מומלץ להתחיל לגדל גם את הדור הבא של שחקניות הנבחרת. בשביל זה אין מתאימות יותר למשימה מציפי אובזילר ואנה סמאשנובה, שוודאי ישמחו לתרום מהידע והניסיון שלהן, לצד הקפטן ליאור מור. ויפה שעה אחת קודם, ולא לחכות לבחירות באיגוד בסוף השנה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
קרוליין ווזניאקי
צילום: אורן אהרוני
מומלצים