שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    דיון בכנסת: "מנהלי בתי ספר עושקים את ההורים"

    בעוד משרד החינוך נאבק בתופעת החינוך הפרטי שפוגע בשוויון וגוזל משאבים מהמערכת הציבורית, מחקר חדש מצביע על כך שדווקא המדינה היא שמאפשרת את ההפרטה. מנכ"ל משרד החינוך, שמשון שושני, טען בדיון בכנסת כי יש גם "לחץ של הורים על מנהלים". יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס מילר: הנתונים מטרידים

    חברי כנסת, אנשי מערכת החינוך ונציגי ההורים השתתפו הבוקר (יום ג') בדיון סוער בכנסת על הפרטת מערכת החינוך. בדיון בוועדת הכנסת, שהועבר בשידור ישיר ב-ynet, הוצג מחקר שלפיו למשרד החינוך אין מדיניות ברורה המסדירה את נושא תשלומי ההורים עבור מגמות לימוד ייחודיות.

     

     

    יו"ר ארגון ההורים הארצי, אתי בנימין, טענה במהלך הדיון כי "מנהלי בתי ספר עושקים את ההורים ונכנסים עמוס עמוק לכיסם". היא התלוננה גם על כך שמנהלים אמרו לוועדי ההורים "אם לא תשלמו על חימום יהיה לילדים קר בבית הספר". יו"ר ועדת החינוך, ח"כ אלכס מילר, אמר כי הנתונים שהוצגו במחקר מדאיגים, וקרא לחוקק חוק שיגדיר מהו חינוך ציבורי ואילו כספים ניתן לגבות במסגרתו.

     

    לפי המחקר, הורים נדרשים לשלם מאות ואלפי שקלים על השתתפות ילדיהם במגמות לימוד ייחודיות. יו"ר המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, כינה את המגמות הייחודיות "ישראבלוף" וטען כי בתי הספר מנסים להסוות את התשלומים וטוענים כי מדובר בחוגים, אך בפועל מדובר בשיעור רגיל עם ציון בתעודה.

     

    "סטיות קטנות בלבד" 

    מנכ"ל משרד החינוך, שמשון שושני, אמר כי איש בישראל לא הגדיר "חינוך ציבורי מהו". לדבריו, "המדינה הזו, ששסועה מבחינה ציבורית, לא היה בה קונצנזוס מיום הקמתה על שום דבר, ולכן יש כל מיני טלאים של חוקים, שאני לא יודע אם במציאות הפוליטית היום ניתן לשנות אותם".

     

    שושני הוסיף כי "מערכת אחידה היא המערכת הכי פחות שוויונית שיכולה להיות. מערכת

    דיפרנציאלית זו המערכת שאנחנו רוצים שתהיה. יש היום דיפרנציאציה במערכת החינוך במדינת ישראל, לא כמו שהייתי רוצה שתהיה ולא בשיטה, אבל לפחות 10% מתקציב משרד החינוך מוקדש לדיפרנציאציה ולתמיכה בתלמידים חלשים".

     

    הוא הבהיר כי המשרד יראה בחומרה אי-קיום החלטות של הכנסת בנוגע לגביות חובה ורשות, אך ציין: "הסטיות הן קטנות מאוד, רוב הסטיות מתייחסות לשירותים של קונה מרצון ומוכר מרצון, ולפי דעתי חלק מהם נובעים מהלחץ של הורים על מנהלים ולא רק מלחץ מנהלים על הורים".

     

    ח"כ רונית תירוש, לשעבר מנכ"לית משרד החינוך, אמרה כי "לגמור עם תשלומי ההורים, זה חלומות באספמיה". היא סיפרה שבתקופתה במשרד החינוך בתי ספר חלשים קיבלו יותר תקציב, ובתי ספר חזקים קיבלו פחות. "לא הצלחנו להגיע לאידיאלים משום שאני ספגתי קיצוצים". שושני התפרץ לדבריה ואמר "אולי לא נלחמתם מספיק", והיא השיבה: "זה נושא אחר, חבל שלא התפטרנו". היא קראה לפטר "בו במקום" מנהל שגובה תשלומים מעל המותר בחוק.

     

    2,200 שקלים על מגמת מוזיקה 

    מהמחקר שהוצג בדיון עולה כי בשנת הלימודים האחרונה נדרשו הורים בין היתר לתשלומים הבאים: מגמת מוזיקה – 2,200 שקלים, מגמת תיאטרון - 1,200 שקלים, מגמת קולנוע – 1,000 שקלים, מגמת אמנות פלסטית – 1,000 שקלים, מגמת ביוטכנולוגיה - 600 שקלים, מגמת סוציולוגיה-פסיכולוגיה – 600 שקלים, מגמת מדעי המחשב – 600 שקלים, מגמת ביולוגיה – 600 שקלים, מגמת פיזיקה – 600 שקלים, מגמת ניהול עסקי – 600 שקלים, מגמת גיאוגרפיה – 600 שקלים.


    "אין קונצנזוס על שום דבר". מנכ"ל משרד החינוך (צילום: גיל יוחנן)

     

    במסגרת המחקר נבדקו בתי-ספר בבעלות חברות עסקיות, בתי-ספר ייחודיים וכיתות ומגמות לימוד ייחודיות שבהן נגבה תשלום נוסף מהורים. עורכי המחקר קבעו כי מחקרים אחרים שפורסמו לאחרונה מצביעים על כך שבמערכת החינוך בישראל מתרחשים זה שנים רבות תהליכי הפרטה המבטאים נסיגה של המדינה מאחריותה למתן שירותי חינוך ציבורי, ולהם השפעות חברתיות הרסניות, כולל פגיעה בשוויון ההזדמנויות בחינוך.

     

    עוד עולה מהמחקר כי במערכת החינוך יש כיום, לכל הפחות כמה עשרות בתי ספר במעמד מוכר שאינו רשמי, המופעלים על-ידי חברות עסקיות שמוגדרות כחברות בע"מ. מספרם הכולל של בתי הספר הייחודיים הידוע כיום למשרד החינוך עומד על 115. מקרב מוסדות אלה, 88 הם מוסדות רשמיים, ו-27 הם מוסדות מוכרים שאינם רשמיים. רבים ממוסדות אלה פועלים במגזר הערבי. עוד קובעים עורכי המחקר כי עמדת משרד החינוך בנושא תשלומי ההורים בעבור מגמות ייחודיות אינה חד-משמעית, ואין בנמצא הנחיות ברורות של המשרד בתחום זה.

     

    משרד החינוך: דואגים למי שלא יכול לשלם 

    ממשרד החינוך נמסר בתגובה למחקר: "בתי-הספר הייחודיים אינם מורשים לגבות תשלומי

    הורים מעבר לתשלומים המאושרים לכלל בתי-הספר. בכל מקצועות הלימוד ברמה מורחבת, נושאת המדינה במלוא עלות שכרם של המורים. עם זאת, במספר לא גדול של מקצועות לימוד, קיימות דרישות לימודיות המעוגנות בתכנית הלימודים, שעלותן אינה מהווה הוצאות שכר, ולפיכך אינן מקבלות מענה תקציבי".

     

    "מקצועות הלימוד המורחבים בחטיבה מטרתם להרחיב את הידע וההתנסות, מעבר לידע הבסיסי הנלמד במסגרת תוכנית החובה", אומרים במשרד החינוך, "בשל כך, במסגרת תוכניות הלימודים התלמידים חייבים בביקורים במוזיאונים, בסיורים, בצפייה במופעי תרבות ואומנות, בביקורים במכוני מחקר וכו'. פעילויות אלה מצריכות גביית תשלומים להסעות, לרכישת כרטיסי כניסה ולעיתים להוצאות לינה ואירוח. בעיקרון מונחים בתי הספר, עם אישורן של מגמות ייחודיות, שלא למנוע השתתפותם של תלמידים מתאימים, שהוריהם אינם מסוגלים לשלם מחמת קשיים כלכליים, ולמצוא עבור תלמידים אלה מקור תקציבי הולם למימון השתתפותם בתוכנית".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שר החינוך, גדעון סער
    צילום: צפריר אביוב
    צילום: גיל יוחנן
    מודאג. ח"כ אלכס מילר
    צילום: גיל יוחנן
    צילום: גבי מנשה
    אתי בנימין. "המנהלים נכנסים לכיס"
    צילום: גבי מנשה
    "חלומות באספמיה". ח"כ תירוש
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים