"אני כותב שירים כדי לגור בהם"
הבמאי, הסופר והמשורר יוסי יזרעאלי לא יכול לשאת פינות עבודה מוגדרות. במקומן הוא יוצא לכתוב בבתי קפה ושואב השראה מגינות ציבוריות. "לפעמים אני מדבר אל העצים", הוא אומר
יוסי יזרעאלי נולד לפני 72 שנים ברחוב שלמה מיימון בירושלים, ולכן הוא מתאר את עצמו כמי שנולד אל תוך השפה העברית, וטרם התאושש מהמעמד. עזריאלי, במאי, סופר ומשורר, התחיל לכתוב שירים כשהיה בן חמש. את כתביו הראשונים כרך אביו לכדי ספר מעשה ידיו, שעשוי כריכה מעץ זית, ודרך אקט זה עודד את בנו להמשיך במסלול חיים יצירתי.
"שירה אמיתית התחלתי לכתוב לפני עשר שנים", מספר עזריאלי על חוויות השירה הראשונות שלו בעקבות מות אשתו. "אני הומלס קוסמי", הוא מעיד על עצמו, "שכותב פעולות, בעיקר לכדי מילים ומשפטים מתומצתים".
בזכות עידן הלפטופ, וגם בזכות עבודתו התיאטרלית בכל רחבי העולם, כותב עזריאלי בכל מקום. במיטה, תוך כדי שכיבה, בבתי קפה ועל ספסלים ציבוריים שמעניקים לו השראה. "אני לא יכול לשאת פינות עבודה", הוא מספר, "אבל נורא אוהב גינות".
יזרעאלי הוא בוגר האקדמיה המלכותית לדרמה בלונדון, ובעל דוקטורט מאוניברסיטת קרנגי מלון, וכן משמש
כפרופסור בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. בעברו היה המנהל האמנותי של החאן הירושלמי והבימה.
ממבחר ההצגות הרבות שביים בארץ ובחו"ל: "עוץ לי גוץ לי", "מדיאה", "איש חסיד היה", "מדמזואל ז'ולי" ו"דון פרלמפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו". מהפרסים בהם זכה: פרס מדליית איבסן, פרס כינור דוד לבימוי ולהצגה הטובה ביותר, ובתואר עמית של כבוד מטעם בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה.
מבין ספרי השירה שכתב: "המשורר ואשתו", "מהנדס העיר", "כאילו היא יושבת שם". "המשורר השביעי" הוא רומן פרי עטו שפורסם לפני כשנתיים. ספר השירה החדש שלו, "שירי הקיום של מר זנגביל" מכיל 70 שירים על החיים והמוות.
