שתף קטע נבחר

מחקר: כרבע מהמורים מצטערים שבחרו במקצוע

רגשותיהם של 200 מורים נבחנו, ונמצא שכשליש מהם לא חשים שמחה או סיפוק. "הצער, הבלבול והתסכול מצביעים על הפער בין רצונות המורים לבין המצב בהוראה", ציינה עורכת המחקר

למדו מהניסיון: מחקר חדש שבדק מה חשים המורים בבתי הספר בישראל כלפי מקצוע ההוראה, גילה שרבע מן המורים שנבדקו מצטערים שבחרו במקצוע. כשליש מהמורים חשים כפיות טובה ולחץ בעבודה.

 

 

במסגרת המחקר התבקשו כ-200 מורים בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים להשיב על שאלונים, ולציין אילו רגשות הם חשים במהלך עבודתם. את המחקר ערכו פרופ' זמירה מברך,

 דיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת בר אילן, וד"ר דיצה משכית, מהמכללה האקדמית לחינוך "גורדון" בחיפה.

 

בין הרגשות החיוביים שנבדקו היו רגשות של "הנאה", "שמחה", "סיפוק", "מחייבות למקצוע", "אחריות", "אתגר מקצועי" ו"ציפיות מהעבודה". מנגד, ברשימת הרגשות השליליים נבחנו נושאים של "פחד", "לחץ", "בלבול", "אכזבה", "חוסר ביטחון", "צער על בחירת המקצוע", "חוסר אונים" ו"כפיות טובה".

 

תדמיתם של המורים, מציינות החוקרות, נמוכה לא רק בעיני הציבור, אלא גם בקרב המורים עצמם, שרבים מהם חשים במהלך עבודתם מבולבלים, חסרי ביטחון וכפיות טובה על כך שבחרו בהוראה. מנתוני המחקר עולה כי 22% מהמורים העידו כי הם חשים תחושות של פחד בעבודתם, 28% העידו כי הם מאוכזבים וכרבע הודו שהם לא חשים הנאה או שמחה בעבודתם.
רגשות שליליים

רגשות המורים ביחס להוראה
רגשות שליליים אחוז המורים שהשיבו

בלבול

26
פחד 22
לחץ 36
לא בטוחים במקצועיות שלהם 15
מצטערים שבחרו בהוראה 25
מאוכזבים 28
חסרי אונים 13
חוסר מחויבות למקצוע 15
לא חשים אחריות 9
לא מאותגרים בעבודתם 14
אין ציפייה בעבודתם 31
לא חשים הנאה 25
לא חשים שמחה 27
לא חשים סיפוק 33
כפיות טובה 38

 

הנשאלים חולקו על-פי פילוח של ותק בעבודה כאשר הקבוצה הראשונה הייתה של סטודנטים להוראה, ואילו יתר הקבוצות מורים בדרגות ותק שונות: מורים חדשים (1-3), מורים מנוסים (4-7) ומורים ותיקים (מעל 7 שנות הוראה). הממצאים מראים שהציון הממוצע של הרגשות השליליים גבוה משמעותית בקרב קבוצת המורים החדשים לעומת המורים הותיקים. לטענת החוקרות, ככל הנראה הותיקים השלימו עם ההוראה, וחשים יחסית נינוחים בעבודתם.

 

"צריך להתחבר להוראה מבחינה רגשית"

"בשנים האחרונות אנו ערים לשעורי נטישה גדולים של מורים חדשים העוזבים את המקצוע, ומתברר כי לא מספיק להיות בעל כישורי הוראה, אלא צריך גם להתחבר להוראה מבחינה רגשית", אומרת פרופ' מברך, "ברגע שהמורה לא שלם עם הבחירה שלו כמורה והוא חש תחושות של כפיות טובה זה עלול לפגום גם בשיקול הדעת שלו, בהישגיות ובקשר החם והטוב שלו עם תלמידיו".

 

לטענתה, על משרד החינוך לשים דגש בהשתלמויות למורים לא רק על הפן הפדגוגי, אלא גם על תמיכה רגשית במורים. "מאוד מקובל לדבר בהקשר של מקומות עבודה על מושגים של רווחה אישית,

ולכן חשוב מאוד שאנשים יחושו רגשות חיוביים כלפי המקצוע שבחרו, במיוחד בתחום ההוראה הכולל אינטראקציה של המורה עם התלמידים", ציינה פרופ' מברך.

 

ד"ר משכית הוסיפה כי ממצאי המחקר מצביעים על הפער בין הרצוי למצוי. "המחקר מצביע על כך שהמורים מתמודדים עם עולם רגשות מאוד מורכב, גם חיובי וגם שלילי, אשר יש לו אפקט על ההתנהלות היום-יומית של המורה, כאשר הרגשות השליליים של צער, בלבול ותסכול מצביעים על הפער בין הרצונות של המורים לבין הסיטואציה המצויה בהוראה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מיכאל קרמר
22% מרגישים פחד. אילוסטרציה
צילום: מיכאל קרמר
מומלצים