שתף קטע נבחר

המחקר יגלה אם הזוגיות הזאת תחזיק מעמד

מה לאהבה ולחלוקי מעבדה? מתברר שלא מעט. החוקרים מצאו דרכים לבדוק מה התת מודע שלנו אומר על עתיד מערכת היחסים. ויש גם מסקנות פרי מחקר מדעי שאפשר ליישם בחיים הזוגיים כדי לשמר את מערכת היחסים

שנים רבות המדע לא נגע באהבה. לכאורה, איך אפשר לחקור רגש חמקמק, הפכפך ומיסטי כל כך? הרי אם נחבר אדם מאוהב לציוד שבודק את גופו, נקבל סימפטומים שיכולים להתפרש באותה מידה כמו קלקול קיבה או מאניה דיפרסיה. אהבה נתפשה כקשורה לכינורות, ורדים ריחניים ולבבות עם שוקולדים, לא לחלוק המעבדה הלבן והקליני. ובכל זאת, בעשורים האחרונים המצב השתנה, אולי גם תודות לנשים רבות שנכנסו לעולם המחקר.

 

  

פתאום החוקרים התחילו להתעניין ורצו לגלות כל מה שאפשר על הרגש הזה. הם חוקרים באובססיביות ממש כל מה שקשור במערכות יחסים, בגידות, קינאה, התאהבות, חברות ועוד. הם משתמשים בכלים העומדים לרשותם, כמו סריקות מוח, שאלונים ובדיקות הורמונליות, כדי לחקור את התופעה המוזרה הזו שמטריפה אנשים על דעתם, אך מצד שני עושה להם כל כך טוב.

 

והעניין של החוקרים נשא פרי. הם הגיעו לנישות שלא דמיינו לעצמנו שייגעו בהן באלקטרודות הקרירות של המכשור המעבדתי. היום המצב הוא כזה, שבלי לשאול אתכם שום שאלה ישירה, ניסויים מדעיים מתיימרים לקבוע מה יהיה גורל מערכות היחסים הרומנטיות שלכם.

 

עד כה נתקלו החוקרים בקושי כשרצו לבדוק את איכותן של מערכות יחסים, או את הסיפוק המיני מבן או בת הזוג. לתחום הזה המדע לא יכול היה להיכנס יותר מדי, וכל מה שנותר לו הוא להסתמך על תשובות הנבדקים לשאלות עד כמה הם שמחים במערכות היחסים שלהם והאם הם מסופקים מינית מבני זוגם, ולקוות שהם עונים בכנות.

 

מקשרים את בן הזוג לשלילי, או לחיובי

כצפוי, התשובות התגלו כבעייתיות: התברר שאנשים רבים לא רוצים לספר שלא טוב להם במערכות היחסים שלהם, וחלקם אפילו לא יודעים בעצמם שלא טוב להם. החוקרים שברו את הראש כדי למצוא שיטה שתעקוף את החשיבה המודעת שלנו ותגיע ישירות לתת מודע. שם קיוו למצוא את התשובה האמיתית לשאלה אם מערכת היחסים עומדת להתפרק. לאחר עבודה מאומצת, המדע הגיע לשיטה שמשקפת את מה שאתם באמת חושבים, בלי שהמודע שלכם יכסה עליכם. עד היום השתמשו בה כדי למדוד רמות של גזענות, דעות קדומות ורגשות אחרים שאנשים לא מוכנים להודות בהם. כעת, רונלד רוג' והקולגות שלו מאוניברסיטת רוצ'סטר לקחו את השיטה הזו ויישמו אותה על מערכות יחסים רומנטיות.

 

הם אספו 222 מתנדבים שהיו כולם מעורבים במערכות יחסים רומנטיות. החוקרים ביקשו מהם לומר את השם של בן הזוג שלהם ושתי מילים שקשורות בו, כמו מאפיין מיוחד שלו או שם חיית המחמד שלו. לאחר מכן, צפו הנבדקים במחשב כשמילים משלושה סוגים הוצגו להם בזו אחר זו: מילים חיוביות שקשורות במערכות יחסים זוגיות (כמו שלווה, חופשה, שיתוף), מילים שליליות (כמו מוות, טרגדיה, ביקורת) ומילים שקשורות בבן הזוג (שמותיהם או התכונות שלהם).

 

החוקרים ערכו שני מבחנים לנבדקים: באחד התבקשו הנבדקים ללחוץ על מקש הרווח במקלדת בכל פעם שראו מילה חיובית, או מילה שקשורה בפרטנר שלהם. במבחן השני הם היו צריכים ללחוץ על המקש בכל פעם שראו מילה שלילית, או מילה שקשורה בפרטנר שלהם.

 

השיטה פונה אל התת מודע, כיוון שהיא בודקת את "רפלקס" התגובה של הנבדקים: ככל שהם לוחצים על המקש מהר יותר, סימן שהמילים מעובדות במוחם מהר יותר. בהוראות לנבדקים החוקרים עשו חיבור בין הפרטנר של הנבדקים למילים חיוביות, או שליליות. כך, מי שילחץ מהר יותר על המילים השליליות, סימן שבתת המודע שלו הפרטנר שלו מקושר לדברים שלילים יותר מאשר חיוביים. ולהפך, אם יש לנבדק אסוציאציות חיוביות עם הפרטנר שלו – הוא ילחץ מהר יותר על המילים החיוביות.

 

לתרגל את תוצאות המחקר בבית

רוג' אוסף נתונים מהזוגות במחקר שלו לאורך שנים, ומצא שלנבדקים שהיה להם קל יותר לבצע את המטלה עם המילים השליליות וקושי לקשר את הפרטנר שלהם עם המילים החיוביות, היה סיכוי גבוה יותר שייפרדו במהלך השנה הקרובה. כאן מתעוררת השאלה, האם נבדקים אלו לא צפו בעצמם את הפרידה המתקרבת? אולי הם היו מודעים לבעיות במערכת היחסים?

 

כדי לענות על כך, רוג' דאג לפני שהתחיל את הניסוי שכל נבדק ימלא שאלון שבו הוא יספר עד כמה טוב לו במערכת היחסים שלו. השיטה של רוג' התגלתה כהרבה יותר יעילה בניבוי הפרידות הצפויות מהתשובות בשאלון. הדיווחים של הנבדקים לא תמיד תאמו את המצב האמיתי בשטח.

 

את הניסוי הזה לא תצליחו לעשות בבית, אבל מחקר אחר, של ג' גוטמן מ-1993, מציע התבוננות מעניינת על זוגיות, שאפשר ליישם בכל מערכת יחסים. במאמרו, גוטמן טוען שהוא יודע מה הסימן שמנבא גירושים. בעיקרון, כדי לדעת אם טוב לכם עם הפרטנר שלכם, הוא מציע שתבדקו אם אתם מרגישים חופשיים לשתף אותו במצוקותיכם, ואיך הוא מקבל ביקורת בונה מצידכם.

 

גוטמן מסביר שהדרך לדעת איזה סיכוי יש לקשר להצליח אינה תכיפותם או תוכנם של הוויכוחים בין בני הזוג, אלא האופן בו הם מתנהלים. ויכוחים או תגובה להתנהגות שלילית של בן הזוג, שגורמים לפרטנר השני לשתוק ולהסתגר בעצמו, מצביעים על חוסר תקשורת פתוחה. לעומת זאת, ויכוחים שבהם לא מוטחת ביקורת על האדם עצמו אלא על המעשה שעשה, ואין בריחה מאחריות או הטלת אשמה, הם פוריים ובונים. באופן כזה שני בני הזוג מרגישים בנוח להעלות את אשר על ליבם. זהו סוג של בדיקת מעבדה שלא משאירה אתכם רק עם הידיעה שההורמונים או המוח שלכם מנהלים עבורכם את ענייניכם הרומנטיים.

 

ממצאים כמו אלו של המחקר הנוכחי מספקים לנו כלים לבדוק בצורה שכלתנית את מערכות היחסים שלנו ולשפר אותן באמצעות שינוי ההתנהגות שלנו כלפי בן הזוג.

 

  • רחלי לנגפורד, MSc בוגרת המחלקה לניורוביולוגיה, בי"ח הדסה, עסקה בחקר תיקון מומי מוח מולדים באמצעות תאי גזע.

 

רוצים לזכות באוטו? השתתפו בתחרות הנהג החסכוני בפייסבוק שלנו >>>

 


 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
התופעה המוזרה הזו שמטריפה אנשים
צילום: Index Open
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים