שתף קטע נבחר

גשר צר מאוד: ביה"ס הדו-לשוני התרוקן מיהודים

בשלהי ימי האינתיפאדה, החליטו הורים יהודים וערבים לייסד בוואדי ערה בית ספר משותף, כדי לקרב את הלבבות ולגשר על הפערים. אלא שהמצב הפוליטי והפשע הגואה עשו את שלהם, והתלמידים היהודים כבר כמעט שנעלמו מהנוף

לפני כשבע שנים פתח את שעריו בית הספר "יד ביד - גשר על הוואדי" בכפר-קרע שבוואדי ערה, כפרויקט יהודי-ערבי חדשני שנועד לקדם את הדו-קיום בין שתי האוכלוסיות המתגוררות באזור. הלימודים במוסד נקבעו להתנהל באופן דו-לשוני, וביריית הפתיחה היה מספר התלמידים בני שני הלאומים מאוזן, פחות או יותר.

 

 

אלא שמהשנה השלישית ואילך נרשמת שם ירידה בהיקף התלמידים היהודים, שמספרם עומד כעת על 23 בלבד, אל מול 105 ערבים. במוסד וגם בקרב ההורים לא מסתירים כי המצב הפוליטי, וגם הפשע הגואה באזור, נתנו דחיפה משמעותית לנהירתם של התלמידים היהודים בחזרה למוסדות הלימוד ביישוביהם.

 

"גשר על הוואדי" החל את פעילותו בשלהי ימי האינתיפאדה השנייה, כשפצעי הפיגועים הקשים והשסע בין ערביי לישראל לאזרחיה היהודיים, בצלן של מהומות אוקטובר, היו עודם טריים ומדממים. למרות הכל, קיוו שם כי היוזמה תוכל דווקא באותה תקופה קשה לסייע לקרב בין התלמידים הערבים מכפרי וערי הסביבה לבין חבריהם היהודים, שבאו מקציר, פרדס-חנה וגבעת-עדה.


המציאות חזקה מהתקווה? ביה"ס "גשר על הוואדי" (צילום: ג'ורג' גינסברג)

 

אבל היום, אחרי שהשקט באזור כבר נמשך כמה שנים, נשמעים שם קולות אחרים. "אני לא מוכנה לשלוח את הילד שלי לבית ספר שפועל במגזר הערבי, בגלל האלימות והמצב הפוליטי", אמרה ל-ynet אמו של אחד התלמידים היהודים לשעבר, שהעתיק את מקום לימודיו למוסד ביישובו. "אין לי שום טענות כלפי בית הספר, אבל בזמן האחרון אירועי האלימות והירי שהתפשטו בכפר-קרע התחילו להשפיע על הבן שלי. אני העדפתי להוציא אותו משם, כדי שיהיה במסגרת בטוחה, בלי פחד ודאגות. רק לפני חודש קראתי בתקשורת על ירי שהשתולל שם, שמסכן את התושבים, אבל גם את התלמידים. אני לא מוכנה לקחת את הסיכון שבני ייפגע באירועים כאלה".

 

לנוכח העזיבה המתמשכת של היהודים, סיפרה האם כי בית הספר איבד את הצביון המיוחד שלשמו הוקם. "מספר התלמידים היהודים ירד בכמעט 75 אחוזים. זה אומר שבכל כיתה יש בערך שניים כאלה, והשאר ערבים. יש כיתות שאין בהן אפילו יהודי אחד, מה שמצביע על הסכנה שבית הספר יאבד את מטרתו העיקרית. אי אפשר לשכוח גם את המצב הפוליטי שנמצא בכל יום רק בהידרדרות שלא יודעים איך היא תסתיים. הטענות שלי לא נובעות מגזענות, אלא מדאגה לשלומו של בני".
גשר על הוואדי

דו-קיום בכרסום: נתוני התלמידים
שנת לימודים מס' תלמידים ערבים מס' תלמידים יהודים בסך הכל
תשס"ה 65 49 114
תשס"ו 94 77 171
תשס"ז 105 76 181
תשס"ח 106 66 172
תשס"ט 133 62 195
תש"ע 105 47 152
תשע"א 105 23 128

 

ואכן, הסוגיות שהעלתה האם מוכרות היטב גם להורים הערבים במוסד וגם בקרב ההנהלה, שנותרה אובדת עצות אל מול המצב. "יש ירידה במספר התלמידים היהודים שמגיעים אלינו, בשל התחרות הרבה בין בתי הספר באזור, אבל גם בגלל המצב הפוליטי והאלימות שמשפיעים מאוד על הנושא. זה מקשה עלינו להגשים את המטרות שלשמן הוקם בית הספר, ובראשן לפעול למען דו-קיום", אמר חוסאם אבו-בקר, יו"ר ועד ההורים ולשעבר מנהל בית הספר.

 

עם זאת, אבו-בקר עדיין לא אמר נואש, אך נותר קשוב למציאות המשתנה בין כתלי בית הספר. "אין ספק שהצלחנו לשמור על איכות לימודים גבוהה ועל הישגים טובים, ואנחנו ממשיכים לעשות הכל למען הצלחת בית הספר. אני שומר על אופטימיות ומקווה שתוכן תוכנית אסטרטגית לקליטת עוד תלמידים אלינו".

 

"המקום הכי שפוי במבצע בעזה"

אבל גם אבו-בקר לא הכחיש כי באופיו של המוסד חלו תמורות משמעותיות. "במצב הקיים אנחנו מתמודדים מול משבר אמיתי שמצריך טיפול מצד כולנו. כיום, בחלק מהכיתות לומדים ערבים בלבד, ובאחרות אנחנו רואים כמעט רק שניים-שלושה יהודים כשהשאר ערבים".

 

עמיתתו של אבו-ברק לוועד ההורים, נורית מאור-שביט מפרדס-חנה, סבורה דווקא כי זעזועים שפקדו את הנהלת "גשר על הוואדי" שהם שהובילו לתמונת המצב שם, ולא סוגיות אחרות. "בין העירייה להורים התנהל בשנים הראשונות מאבק. לא מעט מנהלים כאן התחלפו, מה שגרם לחוסר יציבות בבית הספר. כל מהלך גרם רק לבלבול ולמגמת נשירה מבית הספר, שהשפיעה על האיזון במספר התלמידים. היום, צוות בית הספר עובד בשיתוף פעולה מדהים, ויש גם הרבה משפחות יהודיות שמתעניינות בנו לקראת השנה הבאה".


שתי שפות, כמעט רק אחת נשמעת. בית הספר (צילום: ג'ורג' גינסברג)

 

על הטענות שהשמיעו קודמיה, אמרה מאור-שביט כי "להגיד שיש תלמידים שנושרים בגלל המצב הפוליטי והאלימות זה קשקוש. זה נכון שחלק מהמשפחות הושפעו מאירועי האלימות מחוץ לבית הספר, וחלק מההורים גם מושפעים מנושאים אחרים. לפני שנתיים, במבצע בעזה, דווקא בית הספר שלנו היה המקום הכי שפוי שאפשר היה להגיע אליו.

הצוות והתלמידים שוחחו, העלו את דעותיהם ואמרו מה כואב להם, בזמן שבחוץ המצב היה פשוט מטורף. אני מבינה את הפחדים של ההורים, אבל זה נובע רק מזה שהם לא מכירים אחד את השני. אנחנו מנסים לקרב ביניהם. צריך לזכור כי בית הספר הוקם בעקבות אירועי אוקטובר, וכולנו בסוף בני אדם".

 

על האפשרות שבית הספר ישנה באופן רשמי את עורו ויהפוך ערבי בלבד אמרה מאור-שביט: "אני לא חושבת שיקרה דבר כזה ולא חושבת שהמצב הפוליטי ישפיע על התלמידים והמשפחות. אלה נושאים שתמיד נדון בהם כדי להגביר את המודעות".

 

דובר משרד החינוך במגזר הלא-יהודי, כמאל עטילה, מסר כי "מגמת הירידה במספר התלמידים היהודים קיימת בכל בתי הספר הדו-לשוניים, וננקטים צעדים מערכתיים בנושא זה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
יונה עם עלה של זית. אבדה בחלל?
צילום: ג'ורג' גינסברג
חוסאם אבו-בקר. "מתמודדים מול משבר אמיתי"
צילום: אתר alarab
מומלצים