הגור חלה כמה ימים לאחר שנקנה - מי אחראי?
מי נושא באחריות לבריאותו של גור שזה עתה נמכר - הרוכשים או המוכר? בתביעה בה נדרש המוכר לשלם את עלות הטיפול הרפואי בגור שמכר, קבע בית המשפט כי אמנם המוכר אחראי לבריאותו של הגור, אך חייב אותו לשלם רק מחצית מעלות הטיפול בו
מוצר אלקטרוני המתקלקל לאחר שימוש או שניים ניתן, ברוב המקרים, להחזיר לחנות. אך מה קורה כאשר מדובר במוצר "חי", בבעל חיים? תובעים, שרכשו מכלבן גור כלבים בן שבעה שבועות תמורת 4,500 שקלים, טענו לאחרונה בפני בית המשפט כי כבר ביום הראשון שמו לבם כי הגור סובל מחוסר תאבון ומרגישות בבטן, אך המוכר הרגיע אותם כי מדובר בתופעה טבעית ביום הראשון.
התובעים טענו, כי מצבו של הגור המשיך להתדרדר, ולאחר שבליל היום השלישי, מצבו הורע, הם נאלצו לקחתו למרפאה וטרינרית, ולאחר בדיקות הוחלט לאשפזו במרפאת חירום תחת השגחה, כשבהמשך התברר כי הוא סובל מדלקת מעיים חריפה.
לטענתם, היו בקשר עם המוכר במהלך ימי האשפוז ואף נוצר קשר בינו לבין הווטרינר המטפל, ולפי דעת הווטרינרים, נמכר הגור כשכבר היה חולה. בתביעה שהגישו לבית המשפט לתביעות קטנות בנצרת, דרשו התובעים לחייב את המוכר ב 8,179 שקל - עלות האשפוז והטיפול הרפואי, וכן דרשו פיצוי של 1,821 שקל בגין אובדן שעות עבודה, הוצאות נסיעה ועוגמת נפש.
המוכר טען, כי התובעים קיבלו גור עליז, מלא חיים ובריא, לאחר ששהו איתו כשלושת רבעי שעה, ולאחר שקיבלו הסברים והדרכה לגבי אופן גידולו, האכלתו והטיפול בו. לטענתו, רק ביום החמישי למסירת הגור, הודיעו לו התובעים על כך שהגור אושפז, ואילו היו מודיעים לו קודם, היה מוכן לקחת אותו חזרה ולתת להם אחר במקומו, או שהיה מטפל בגור בעצמו על ידי וטרינר מטעמו, טיפול אשר היה עולה לו הרבה פחות כסף.
ספק אם הגור נמסר כשהוא חולה
השופט יוסף סוהיל קיבל את התביעה באופן חלקי. סוהיל קיבל את גרסת התובעים כי עידכנו את המוכר על מצבו של הגור כבר ביום הראשון וכן בהמשך האשפוז, וקבע כי משמצבו של הגור התדרדר בשעת לילה מאוחרת, נהגו התובעים כראוי כשפנו למרפאה הווטרינרית הקרובה לביתם. עוד נקבע, כי טענת המוכר כי לא היה צורך לאשפז את הגור והצעתו להחליפו, עלו רק לאחר שהכלב שוחרר מאשפוז.
לעניין האחריות, נקבע כי אין חולק בדבר אחריותו של מוכר לבריאותו של גור שזה עתה נמכר במיוחד בימים הראשונים למסירתו, כפי שאף הודה המוכר עצמו, אך עם זאת, החליט השופט לחייב אותו לשאת רק במחצית עלות הטיפולים הרפואיים.
"הנני ער לסתירה, לכאורה, בין קביעתי בדבר אחריותו של הנתבע לבריאותו של הגור בימים הראשונים מעת מכירתו, אלא שבשל הספק בשאלה אם הגור נמסר כשהוא כבר חולה, או שחלה לאחר מסירתו, וכן בשל הספק בשאלה אם התובעים עשו די על מנת להקטין נזקיהם, ובהיעדר התחייבות מפורשת, או הסכמה כלשהי בין הצדדים, באשר להוצאות הרפואיות העלולות לחול בימים הראשונים למסירת הגור, בשל מצב בריאותו, יהא זה נכון וצודק ששני הצדדים יחלקו שווה בשווה בנטל הכספי הכרוך במתן טיפול רפואי דחוף" כתב השופט, וקבע כי התובעים אינם זכאים בנסיבות המקרה לפיצוי נוסף בגין עגמת נפש.
לפיכך, חויב המוכר לשלם פיצוי משוערך של 4,280 שקל, וכן לשלם לתובעים הוצאות משפט של 400 שקל.
לקריאת פסק הדין
לאתר המשפט הישראלי "פסקדין" - www.psakdin.co.il
לפנייה לכתב/ת 
