אב גרוש: לחייב בחוק אבות להיפגש עם ילדיהם
האחריות של אמהות על גידול הילדים לאחר גירושים היא בדרך כלל מובנת מאליה. אבל מה לגבי האחריות של האבות לשמור על קשר עם ילדיהם? גיא רוה, אב גרוש בעצמו, מסביר מדוע לדעתו יש לחייב בחוק אבות גרושים לקיים קשר סדיר עם ילדיהם
יש מנטרה, עליה חוזרים כל אנשי המקצוע העוסקים בגירושים, שאומרת שכאשר הורים מתגרשים - הם לא מתגרשים מהילדים. אמנם מדובר במנטרה נכונה, אך בפועל, לפחות מבחינה חוקית, היא לא תמיד עומדת במבחן המציאות, בעיקר מהצד של האבות במשוואה.
האבות: משאירים לאם את ההתמודדות עם שברון הלב
נכון להיום לאבות גרושים אין כל חובה חוקית להיות בקשר עם ילדיהם ולעמוד בהסדרי הראייה שנקבעו. ירצה האב - ישמור על קשר עם ילדיו. לא ירצה - הנטל ייפול על האם. כתוצאה מכך, אבות רבים מקיימים קשר לא סדיר עם ילדיהם. הם מאחרים להגיע ולקחת את הילד, מבטלים ברגע האחרון את המפגש ועוד. בכך פוגעים אותם אבות בילדיהם, אך לא רק. הם דוחקים את האם לפינה, מחייבים אותה לשנות תוכניות, להישאר עם הילדים או לארגן בייביסיטר, וכמובן שמשאירים לה את ההתמודדות עם שברון הלב של הילד. ואת כל זה הם עושים מעכשיו לעכשיו.
אך יותר מכל, אי חיובם של האבות לקיים את הסדרי הראייה עם ילדיהם מעיד על הדרך שבה המדינה רואה ומתייחסת לאבהותם של אבות גרושים. בעוד שעל האם, שלרוב מגדלת את הילדים, מוטלת החובה לשמור על בריאותם ושלמותם הפיזית והנפשית, נראה שלאב יש זכות בחירה. על פי חוק הוא אינו מחוייב לדבר, מלבד תשלום דמי המזונות. המצב הזה פוגע, בסופו של דבר, בילדים.
"כיום ברור לנו שהילד יוצר התקשרות גם לאב וגם לאם, באופן שאינו תלוי זה בזה", אומרים פרופ' אבי שגיא-שְורץ, פרופסור מן המניין בחוג לפסיכולוגיה, דיקן הפקולטה למדעי החברה וראש המרכז לחקר התפתחות הילד באוניברסיטת חיפה וד"ר תרצה יואלס, מרצה במסלול מומחים בחוג לפסיכולוגיה ואחראית על התחום היישומי במרכז לחקר התפתחות הילד, אוניברסיטת חיפה. עבודתם של השניים מצביעה על חשיבות הקשר שבין ילד לשני הוריו לאחר הגירושים לצורך התפתחותו הנאותה – חברתית, אינטלקטואלית ורגשית. "אם שני ההורים היו נוכחים בחייו הילד היה מקיים שתי התקשרויות במקביל, כאשר שתיהן חשובות להתפתחותו. במילים פשוטות, הילד זקוק לקשר מתמיד עם שני הוריו, ופגיעה בקשר שכזה עשויה להפוך אותו לילד בסיכון. ככל שהקשר עם אחד מן ההורים משתבש מוקדם יותר בחייו של הילד, כך דרגת הסיכון גבוהה יותר".
דרוש: שינוי בחוק
מרגע שילד נולד, יש לכל אחד מהוריו חובה הורית כלפיו, אך בעוד חובתה ההורית של האם ברורה ומובנת מאליה, יש צורך בשינוי החוק ובשינוי הנורמות החברתיות בכל הקשור להורותם של האבות
כך שגם לגביהם זאת תהיה חובה הורית ולא אפשרות או בחירה.
חייבות להיות סנקציות קבועות בחוק כנגד אב שלא מממש את הסדרי הראייה שלו, במטרה לשמור על הקשר ההורי בינו לבין ילדיו. אולם לסנקציות אלה, כמו פיצוי כספי לאם, יהיה תוקף רק בהינתן דרישה ברורה בחוק, שאינה משתמעת לשתי פנים, להמשך הורותו ואחריותו של האב, גם במקרה גירושים.
הנושא הזה כבר עלה לדיון בעבר. ועדת שניט, הוועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין בראשות פרופ' דן שניט, שהוקמה בשנת 2005, דנה בו. בנוסח החוק החדש, אותו הציעה הוועדה, סעיף 11 דן ב"הפרת האחריות ההורית". המלצת הוועדה הייתה שיש לנקוט צעדים משפטיים, החל בהנחיה וסיוע וכלה בסנקציות כספיות, כנגד הורה המפר את הסכם ההורות.
אך עד היום לא יושמו המלצותיה של הוועדה, ולכן נותר לנו רק לקוות שהכנסת תאשר את המלצותיה ותהפוך אותן לחוק, ובכך תביע את התייצבותה הן מאחורי שינויים חברתיים והן מאחורי מחקרים פסיכולוגיים עכשוויים ביחס לחשיבותו של האב בחיי ילדיו.
גיא רוה הוא אב גרוש, פעיל לקידום חלוקת האחריות ההורית המשותפת בחקיקה ובחברה, מייסד ארגון "הורות משותפת = טובת הילד ". תודה לרותי דניאל על הסיוע הרב בכתיבת המאמר.
לפנייה לכתב/ת 
