שתף קטע נבחר

ללא קצה חוט. "הנשים הנעלמות" במגזר הערבי

ברשימות הנעדרים של המשטרה מופיעים כבר כמה שנים שמותיהן של נשים שנעלמו יום אחד, כאילו בלעה אותן האדמה. "לרוב, זה נגמר במוות", אמרה פעילה שהאשימה כי "למשטרה לוקח יותר מדי זמן להגיע לאמת"

בשש השנים האחרונות מתמודד המגזר הערבי עם תופעה הולכת וגוברת של נשים שנעלמות לפתע, כאילו בלעה אותן האדמה. חלק מהן נמצאו כעבור זמן מה ללא רוח חיים, אולם יש גם כאלו שגורלן לא נודע, ואפילו במשטרה מתקשים לאתר קצה חוט שיוכל לרמוז על כך.

 

 

מחזיקות השיאים המפוקפקים במספר מקרי ההיעלמות הן הערים לוד ורמלה, שם עדיין מנסים לדלות בדלי מידע שיוכלו לשפוך אור על נסיבות ההיעלמות של כמה נשים, שלא הותירו אחריהן כל זכר. אחת מאותן נעדרות היא דליה אבו-גאנם. ב-2008, כשהייתה בת 17, הרה, נשואה ואם לילד, היא נעלמה מבלי להותיר כל עקבות אחריה.

 

חקירת המשטרה וחיפושים שנערכו על ידיה ועל ידי בני משפחתה של אבו-גאנם העלו חרס. מעל, מרחפת עננת גורלן של אמה ואחותה, שנרצחו לפני כמה שנים על רקע סכסוך משפחתי.

 

סיפור דומה שגם סופו עדיין לא ידוע הוא זה של נרמין מסעוד מלוד. לפני שמונה חודשים, בגיל 33, כשהיא נשואה ואם לשתי ילדות, היא נעלמה מבלי שאיש הצליח להתחקות אחריה. מסעוד הייתה אז בחודש התשיעי להריונה, ובשל ההערכה שמדובר ברצח, עצרה המשטרה כמה חשודים במעשה - כשהרקע המסתמן הוא רצח על רקע "כבוד המשפחה".


נרמין מסעוד. נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

 

בין העצורים גם בעלה של מסעוד, אך למרות הצעדים שנקטו השוטרים, עד כה לא ברור מה עלה בגורלה, ושמה עדיין מופיע ברשימת הנעדרות. "אנחנו לא יודעים לאן היא נעלמה", אמר אחד מבני משפחתה. "אין לנו שום חשד לרצח, ובמשפחה ממשיכים לחפש אותה ומחכים כבר שתחזור".

 

מקרים דומים התרחשו גם במשולש. ולא רק לנשים. כבר חודש שנמיר אבו-אלמעזה, צעיר עיוור בן 28 מקלנסווה, מוגדר נעדר. הוא נראה לאחרונה בשעת לילה ליד ביתו, ומאז נעלם מבלי שאיש יודע מה מצבו או לאן פנה.

בני משפחתו ההמומים סיפרו כי לא היו לו אויבים, וציינו כי למרות המוגבלויות שמהן סבל, סיים בהצלחה תואר ראשון בהיסטוריה ולמד לתואר שני במדעי המדינה. נוסף על כך, הוא אף הקפיד להיות מעורב חברתית ופוליטית.

 

"החשד שלנו הוא שהוא נחטף ממש בפתח הבית, ואולי גם נרצח", אמרו קרובי משפחתו של אבו-אלמעזה. "עד עכשיו אין לנו מושג לאן הוא נעלם. שאלנו את כל החברים שלו אם הם יודעים משהו, ואף אחד לא אמר כלום".

 

מימדיה של התופעה הקשה במגזר הערבי גדולים מכפי שמצביעים עליהם הנתונים, כך לפחות סבורה העובדת הסוציאלית סמאח סלאימה אגבאריה מעמותת נע"ם (נשים ערביות במרכז למען קידום נשים). "אני חוששת שיש עוד נשים נעדרות, במיוחד באזור לוד ורמלה, אבל המשפחות לא דיווחו על כך מכיוון שהן מפחדות לדבר. אנחנו, בעמותה, מטפלים בנושא הנעדרות, ומרגע קבלת דיווח על מקרה כזה אנו אוספים ראיות דרך החברים, המשפחה והמשטרה כדי להגיע לקצה חוט שיוביל אותנו אליהן".

 

אגבאריה סיפרה כי "היו מקרים שידענו על נשים שעומדות בפני סכנת חיים בגלל בני משפחותיהן. מהרגע שקיבלנו מידע על כך, פתחנו בכל המהלכים המקצועיים כדי להציל אותן".


אחיה של אבו-גאנם, כשנחשד ברצח. גורל בגדר תעלומה (צילום: ירון ברנר)

 

על דליה אבו-גאנם, היא אמרה כי "היא הייתה אצלנו בעמותה. לפי מה שידענו, כפו עליה להתחתן עם אדם מבוגר ממנה בהרבה שנים. הוא היה בכלא, והם היו יכולים להיפגש רק כשהוא היה יוצא לחופש. היא ילדה לו בן ונכנסה שוב להריון אחרי שאיימו עליה. היו כל מיני סיפורים עליה, כמו שהיא ברחה לשטחים או למקום אחר. למרות זאת, אין עדיין שום מידע רשמי שיכול לקבוע אם היא עדיין בחיים או מתה. אבל ברוב הפעמים, סיפורן של הנעדרות מסתיים במוות", היא סיכמה בצער. 

 

 

אגבאריה אמרה כי במקרים רבים, נחטפות נשים במטרה לבצע בהן עבירות מין ואחר כך נרצחות. "יש הרבה מניעים לכך, ואחד מהם הוא תקיפה מינית בתוך המשפחה. במקום להגיש תלונה, מחשש מהעתיד, יש כאלה שמעדיפים פשוט להרוג את האשה אחר כך".

 

אבל חלק מהביקורת שהיא הטיחה כוונה גם לעבר המשטרה. "למשטרה לוקח יותר מדי זמן להגיע לאמת", אמרה אגבראריה. "לצערי הרב, העובדה שעדיין לא הצליחו לאתר את הנעדרות מצביעה על חוסר אחריות וזלזול שהמשטרה מפגינה בנו, בטח ובטח לעומת המצב במגזר היהודי".

 

"אור ירוק לרוצחים הבאים"

את אותה תחושה חלקה גם עאידה אבו-גאנם מרמלה. "עד מתי יימשך הזלזול הזה באשה הערביה? זה נותן אור ירוק למעשי הרצח הבאים", היא אמרה. "נמאס לנו כבר מהתופעה הזאת ומהתעלומות שפשוט לא מגיעות לפתרון. אני מאוד מופתעת מהמשטרה, שעד עכשיו לא הצליחה להגיע לאנשים שאחראים לכל זה. אם המצב יימשך באותו הקצב, הסכנה שנשקפת לנשים רק תחריף ואין מי שיוכל להגן עליהן".

 

חוסר הוודאות, לדברי אבו-גאנם, "רק מעודד את הפושעים להרוג עוד נשים, לחטוף ולהעלים אותן. המסר שעובר אליהם הוא שהם יכולים להיות בטוחים שאף אחד לא ייקח אותם מהבית ושאיש לא יחשוד בהם".

 

דוברת מרחב שפלה במשטרה, רב-פקד לאה זוהר, מסרה בתגובה על המקרים המתוארים ברמלה ובלוד כי "בשני תיקי החקירה נעשו פעולות רבות ומגוונות שטרם הביאו להעמדתם לדין של מי מבין החשודים, והחקירה עדיין נמשכת". באשר לתיק החקירה על נסיבות היעלמו של נמיר אבו-אלמעזה, מסר מפקד משטרת טייבה, סגן-ניצב איציק מנשה, כי "אנחנו חוקרים את כל הכיוונים, ועדיין אין לנו שום מידע על מקום הימצאו".


פורסם לראשונה 20/02/2011 23:59

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
דליה אבו-גאנם. גורל לוט בערפל
באדיבות משטרת ישראל
סמאח סלאימה אגבאריה. אצל יהודים זה לא היה קורה?
מומלצים