שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מוגש עם קורט מלח

    הגדולה של קורט וייל, אחד מגדולי המלחינים במאה ה-20, היתה בשילובו בין מוזיקה קלאסית לשירי עם, בין קברט לפופ. במלאת 110 להולדתו, בחר מולדאבי את ביצועי הרוק הטובים ביותר לשירי וייל, בהגשתם של בואי ונינה סימון, הדורז ומריאן פיית'פול

    ביום רביעי ימלאו 110 שנה להולדת אחד מגדולי המלחינים במאה העשרים, קורט וייל. וייל נפטר כשהיה בן חמישים בלבד והותיר עושר של עבודות שנגעו במוזיקה קלאסית לסוגיה, בתיאטרון, בקברט, בשירי עם, בפסקולי סרטים ובפופ. את חלקן יצר עם שותפו לאחד מצמדי הכותבים הגדולים של המאה שעברה, ברטולד ברכט.

     

    וייל, שנולד לאב חזן במשפחה יהודית דתית, עזב את גרמניה עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933. שנתיים אחר כך התיישב עם אשתו, השחקנית והזמרת לוטה לניה, בניו יורק. אשתו נחשבת אמנם למגישה הכי מזוהה עם שיריו, אבל אלו ממשיכים להיות מבוצעים בשלל תחומים ושפות במוזיקה הקלה. בין הקולות שחזרו אליהם היו אלה של לואי ארמסטרונג ובובי דארין, ג'ודי קולינס ופי-ג'יי הארווי, טום ווייטס וסטינג ומאות אחרים.


    לוטה לניה, אשתו של וייל. הכי מזוהה עם שיריו (צילום: Gettyimages) 

     

    לכבוד יום הולדתו, בחרתי בביצועים הטובים ביותר לשיריו של וייל, לטעמי, בעולם הפופ והרוק. לא מפליא שטובי המבצעים נמשכו אליו ושחלקם הקדישו לו אלבומים שלמים. הכישרון העצום של וייל ספג ועיבד והחצין עולמות שלמים של תרבויות, מסורות ותכנים. יש מעט מאוד מקרים כמותו של מלחינים שיצקו לתוך מתכונות של שירים כל כך קליטים וקצרים כה הרבה מקוריות והיסטוריה, כוח ועומק, דמיון ורגש וחדות הבעה.

     

    הדורז - Alabama Song

    השיר מתוך האופרה "עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני", למילים של קורט וייל, היה אחד משני חידושים באלבום הבכורה המושלם של הדורז. השני היה לבלוז של ווילי דיקסון, ושניהם הציגו את מלוא מנעד ההשראה של הלהקה. החיבור לברכט ווייל הדגיש את המרכיבים הקברטיים, האמנותיים וה"גבוהים" בעבודות הלהקה ובדימוי שלה, שכה רחקו מאווירת ילדי הפרחים הנאיביים של הימים ההם.

     

    "שיר אלבמה" של הדורז

     

    הדורז, גם בזיקתם לקברט הברלינאי שבין מלחמות העולם (שעד אז טרם נכח ברוק האמריקני), היו ללהקה הכי "אירופאית" מהלהקות האמריקאיות של אותן שנים.

     

    להבדיל מגישת רוב המבצעים לשיר, ג'ים מוריסון לא ראה בו מצע להגשה תיאטרלית, או כזו שמנצלת את המקצב והמעברים ההרמוניים הכה לא אופייניים ברוק לצרכים וירטואוזיים. מוריסון שר אותו אישי מאוד, כאילו הכמיהה והפרידה הקרובה עליהן מדבר השיר אינן של "אנחנו" אלא לגמרי שלו, כמו אלו שאכלסו את שיריו המקוריים. "איבדנו את מאמא" אצלו אינו קבוצתי, ציני או אירוני, אלא נוגע ללב ומאוד אינטימי. הוא פחות מחצין את הדקדנס בשיר ויותר מבטא את האובדן.

     

    דיוויד בואי - Alabama Song

    ב-1980 בואי שיחק בהפקה למחזה הבכורה של ברכט, "בעל", והקליט מיני-אלבום עם חמישה שירים מתוכו. אבל גם במקרה שלו בחרתי בביצוע ל"אלבמה סונג", שהקליט שנתיים קודם לכן. הוא נוצר בשלהי תקופת ברלין הכה דומיננטית, שהשפיעה לא רק על היצירה שלו ושל איגי פופ חברו, אלא על המון אמנים בפוסט-פאנק של סוף שנות השבעים וראשית השמונים שקיבלו מהם השראה.

     

    גירסתו של בואי ל"שיר אלבמה"

     

    בואי הקליט את "אלבמה" שנתיים אחרי משחקו בסרט "האיש שנפל מכוכב אחר". הביצוע שיקף הן את עניינו הגובר במשחק והן את ההשראה הגרמנית. להבדיל ממוריסון, שבחר בהגשה קולית קרובה, חשופה וחודרת, בואי לגמרי משחק כאן. הוא שר כל פזמון בסטייל לגמרי אחר ועם מניירות שונות, והביא קולות מלווים עשירים, ועיבוד מיתרים מסוג שכמעט לא נשמע קודם לכן בעבודותיו.

     

    להבדיל מהדורז, שאצלם השיר נשמע כחלק טבעי מאלבום הבכורה, אצל בואי "אלבמה" שונה במובהק מהצליל שלו באותן שנים. בואי, כמובן, ענק גם כשהוא שר וגם כשהוא משחק. כאן הוא עושה את שניהם ביחד ומעביר את הבהלה והדחיפות של השיר, שנגמר אצלו בחצי חיוך של מי שראשו כבר תלוי על חבל.

     

    נינה סימון - Pirate Jenny

    אין לי מילים לתיאור מה שנינה סימון עושה ל"ג'ני של הפיראטים". איני מכיר הרבה מקרים של פרפורמנס קולי כזה. סימון חשה וחיה בעורה של ג'ני ומפיחה כוחות במילים שבפי החדרנית המנוצלת. נדמה שסימון הופכת את ג'ני לדוברת כל הדורות בתולדות האנושות שסבלו מדיכוי, מעבדות גשמית ומעבדות רוחנית.

     

    נינה סימון - "ג'ני הפיראטית"

     

    לתיאור עוצמת השיר, הנה ציטוט מהאוטוביוגרפיה של בוב דילן, "כרוניקות". דילן, שנלקח לתיאטרון על ידי זוגתו בראשית שנות העשרים שלו, סוז רוטולו, נזכר בהלם המפגש הראשוני עם ברכט וווייל וכולל אותם בין מקורות ההשראה העיקריים לכתיבתו המקורית, לצד רוברט ג'ונסון ווודי גאת'רי. השיר מתאר כיצד ספינה תגיע לחופי העיר ואנשיה יחריבו את הסדר החברתי והכלכלי הקיים.

     

    כך חווה אותו דילן באותו לילה: "כשהיא גומרת לשיר זה משאיר אותך חסר נשימה, וכל הקהל בתיאטרון הקטן היה המום ואני ידעתי למה. הצופים היו האדונים שבשיר. וודי מעולם לא כתב שיר כזה. זה לא היה שיר מחאה או שיר אקטואלי ולא היתה בו שום אהבה לבני אדם. השיר הכבד הזה היה תמריץ חדש לחושים שלי, כמו הציור של פיקסו 'גרניקה'. מצאתי עצמי מפרק את השיר לגורמים, מנסה לגלות מה הניע אותו, למה היה כל כך אפקטיבי."

     

    מריאן פיית'פול - Ballad Of The Soldier's Wife 

    את הטקסט האנטי מלחמתי החריף הזה הקליטה פיית'פול פעמיים. את דברי הלוחמים הכובשים, העוברים ברחבי אירופה ותוהים מה לשלוח לאישה שבעורף עד שמהחזית הרוסית הם ישלחו לה צעיף של אלמנות, היא שרה לראשונה ב-1985. זה היה באלבום שנקרא "אבוד בכוכבים", מחווה של שלל אמנים לשירי ווייל, שהיתה לטעמי נקייה וסטרילית מדי למרות נוכחות מאורות כלו ריד וטום ווייטס.

     

    מריאן פיית'פול שרה "בלדה לאשת החייל"

     

    פיית'פול שבה לבלדה באלבומה "בלוז המאה העשרים" שרובו היה שירים של ווייל, והפעם שמה בה את חותמה הכה ייחודי של אירוניה מהולה ביגון.

     

    איאן מקלך - September Song

    איאן מקלך, שבקרוב ישוב לישראל עם להקתו, "אקו והבנימן", תמיד ראה בעצמו מעין יורש אנגלי לזמרים אמריקאיים מופתיים כמו פרנק סינטרה וג'ים מוריסון. קול נהדר תמיד היה לו, אבל הכי קרוב להגשת בלדה עילאית כמותם הוא הגיע דווקא כאן, בסינגל שהיה עבודת הסולו הראשונה שלו ב-1985.

     

    "שיר ספטמבר" בביצוע איאן מקלך

     

    זה אחד השירים האמריקאיים הכי יפים ומצליחים של ווייל, ומקלך נכנס לתפקיד הרומנטי בשלמות.

     

    יאנג גודז - Mackie Messer 

    רוב הזמרים ניגשים לסיפור "מקי סכינאי" עם דגש על המקצב הלכאורה קליל והלחן מלא העזוז והתנופה של השיר. פרנץ טריישלר, מנהיג וסולן להקת הרוק התעשייתית המעולה משוויץ, תמיד נשאר במיעוט מזהיר.

     

    גירסתם של "היאנג גודז" למקי סכינאי

     

    היאנג גודז הקדישו ב-1990 אלבום שלם לשירי ווייל, בו רתמו את הדגימות המהפכניות לזמנן, את הגיטרות הרצחניות, התופים הענקיים והעריכות החדשניות דאז על המחשב, כדי להכניס את ווייל במלוא אונו לעידן הדיגיטלי. מקי של היאנג גודז אינו בשום אופן עבריין רקק חביב, אלא פסיכופת חסר גבולות.

     

    אתם כבר חברים של ynet בפייסבוק?

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    קורט וייל. שירים קצרים עם הרבה כוח ועומק
    צילום: Getty Images Imagebank
    צילום: איי פי
    דיוויד בואי. לגמרי משחק
    צילום: איי פי
    נינה סימון. הדהימה את דילן
    צילום: Gettyimages Imagebank
    לאתר ההטבות
    מומלצים