הפריחה בעיצומה: צמחים שכדאי להכיר
צמחים רבים מלבלבים כעת ומקשטים את הנוף בפריחתם. אז איפה אפשר להנות מפריחת השקד, מי העניק לאמנון ותמר את שמו, ומדוע הפרח הלאומי של ישראל נוטה כלפי מטה?
האביב הולך ומתקרב - אבל צמחים רבים כבר מלבלבים ופורחים בחודשי החורף. משום כך, הפעם נכיר עץ פורח, פרח גינה חמוד ואת הפרח הלאומי של ישראל, שאת כולם כבר אפשר למצוא בהמוניהם.
לחלקים הקודמים:
- צמחי מרפא - ריח נעים בגינה בלי לבזבז מים
נעים להכיר בנוף המקומי: הדס, חצב וחלמונית
תאנה, שיזף וחרוב - דברים שלא ידעתם
שקד מצוי
שמו העממי של השקד המצוי הוא שקדיה. הוא משתייך למשפחת הוורדניים, ביחד עם צמחים רבים ומוכרים כמו שזיף, אגס, דובדבן, תפוח, תות-שדה וורד. השקד הוא מעצי הארץ המשמשים בחקלאות הררית, ביחד עם תאנה, גפן, רימון וזית. בארמית הוא נקרא לוז.
השקד תורבת לפני אלפי שנים ובזמן העתיק, בו רוב אוכלוסיית הארץ חייתה בשדרת ההר ולא בעמקים החוליים או הביצתיים. הוא נחשב לגידול חשוב, שאף מוזכר במקורות: במקרא הוא נזכר ארבע פעמים, בשלוש מהן בהקשר לשקידתו וחריצותו, בגלל פריחתו המוקדמת והקצרה. לירמיהו הראה הקב"ה את השקד כסמל: בדו שיח מול הבורא נשאל ירמיהו: "מה אתה רואה ירמיהו ויאמר מקל שקד אני רואה...", ונענה: "כי שוקד אני על דברי לעשותו"...(ירמיהו א' י"א).
הצטרפו לעמוד של ynet בפייסבוק
פרי השקד שימש גם למאכל. כשהביאו בני יעקב מנחה ליוסף מזמרת הארץ (הפירות המשובחים), נכלל גם פרי השקד בתוכה: "מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים"... (בראשית מ"ג, י"א). הרמב"ם כותב בספרו פרקי משה: השקדים הם המשובחים שבפירות", ואפשר שהתכון לסגולותיהם הרפואיות.
כיום השקד מסמל את ט"ו בשבט ומבטא את תחילת הפריחה בארץ. ראשוני עצי השקד מתחילים לפרוח בינואר, אולם רובם פורחים בפברואר והאחרונים מסיימים במרס. כעת אפשר ליהנות מפריחת השקד באזור מבשרת ירושלים-בית זית-מוצא, ובמיוחד במדרונות מעל לסיבוב מוצא, בטרסות בכל אזור עין כרם מערבית לירושלים, בגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם בירושלים ובמטעי שקדים באזור שרונה לאורך כביש 767 בגליל התחתון.
משפחה: ורדיים
צורת חיים: עץ נשיר, בגובה עד 7 מטרים.
עלים: מוארכים, בעלי שפה משוננת. מסורגים על הגבעול, כלומ לא אחד מול השני.
פרחים: הפרחים ערוכים בקבוצות על הגבעולים החשופים, נפתחים בהדרגה וצובעים את העץ בצבע ורוד או לבן. יש להם 5 עלי כותרת מעוגלים והרבה אבקנים, מהם ניזונים חרקים רבים. הפריחה מתרחשת בסביבות חודש פברואר, ממש לפני בוא האביב. הפרחים הריחניים נפתחים לפני לבלוב העלים ולכן העץ נראה כל כך יפה.
תפוצה בארץ: העץ נפוץ במטעים ובטרסות עזובות במרכז ובצפון הארץ.
שימושים: הזרעים (השקדים) אכילים. פירות השקד נאכלים גם בשלמותם, לפני ההבשלה כשקליפת הזרע עדיין ירוקה. לזרעים ערך מזוני רב והם מכילים, בין היתר, שומן חלבון וסידן. את השקד המר אסור לאכול. אך לשקד המתוק ערך גם כחומר רפואה: השקדים סותרים את חומצות הקיבה, משמשים תרופה נגד שיעול, משחררים ליחה, מדכאים כאב ראש, דיכאון ועוד. התרופה נוצרת ע"י כתישת הזרעים.
אמנון ותמר
הצמח השני הוא צמח עונתי חורפי שכולנו אוהבים - אמנון ותמר, או בשמו הבוטני: סיגל אמנון ותמר. זהו צמח חד-שנתי אותו מגדלים מזרעים בכל שנה. זני הצבע המרהיבים שלו מקשטים ערוגות פורחות בכל הארץ. מה שמייחד אותו לעומת פרחים אחרים זה העובדה, שהוא אינו פונה מעלה או מטה, אלא הצידה.
הפרח אינו נזכר כצמח במקורות. קיימות מספר סברות על מקור שמו העברי, אחת מהן היא שהוא לקוח מהסיפור המקראי על אמנון ותמר. עם זאת יש הטוענים, כי השם מבוסס על גיבורי הספר אהבת ציון של אברהם מאפו, שבו מתנהל סיפור אהבה בין אמנון לתמר. מאפו השתמש בשמות הדמויות מהסיפור המקראי כדי "לתקן את הקשר המקורי המעוות".
סברה אחרת טוענת כי שמו של הפרח ניתן לו על ידי שאול טשרנחובסקי, בהתבסס על אגדת עם רוסית, המספרת על אח ואחות שהתאהבו זה בזו, ברחו מאות הקלון על אהבתם ונפלו מתים כשהם חבוקים. במקום נפילתם עלה וצמח פרח, שגילם בצבעיו את אהבתם. ובמילותיו של טשרנחובסקי: "ויהי אמנון - פרח שדה תכלת כהה עין - עלהו ואחותו תמר הייתה עין צהובה על חזהו...".
משפחה: סיגליים.
צורת חיים: חד שנתי.
עלים: העלה מעוגל ובבסיסו מספר עלי לוואי קטנים יותר ממנו.
פרחים: פרחי סיגל אמנון ותמר מופיעים בשלל צבעים והפריחה מתרחשת בחודשי החורף והאביב. קוטר הפרח 10-5 ס"מ והוא כולל חמישה עלי כותרת רכים במרקם קטיפתי - בחלקו העליון יש 2 זוגות עלי כותרת, ובחלק התחתון יש עלה כותרת החמישי שונה מהם, שמאחוריו יש דורבן המשמש כצינור קצר בתוכו נאגר צוף הפרח. הדגם שעל עלי הכותרת מובילים אל מיקום הצוף.
תפוצה בארץ: צמח נוי נפוץ בגינות בכל הארץ. קרובו סיגל צנוע, הוא צמח בר קטנטן ונדיר.
שימושים: סיגל אמנון ותמר הוא צמח גינה נהדר לחודשי החורף. הצמח קל לגידול ולכן משמש לגינון פרטי ועירוני. הפרחים גם אכילים ומשמשים לקישוט סלטים.
רקפת מצויה
הפרח האחרון הפעם - רקפת מצויה, נבחר לצמח הלאומי של ישראל לקראת אולימפיאדת סין. זהו צמח מוגן בעל פקעת, ממנה מתפתחים עלי לב יפהפיים ופרחים ענוגים. הפריחה מתרחשת בחודשי החורף וצורת הפרח הנטוי כלפי מטה, מותאמת לגשמים הרבים, מכיוון שכך הוא מגן על האבקנים מטיפות הגשם. פריחה נטויה כלפי מטה מאפיינת פרחי חורף נוספים דוגמת גביעונית.
מדובר בצמח נוי חשוב, בעל יתרונות רבים לעומת צמחי נוי אחרים: הפרחים יפים, העלווה מיוחדת ורב-גונית, משך הפריחה ארוך ומספר הפרחים. בנוסף לכך, מדובר באחד מהפרחים הבודדים שפורחים בצל. מרקפת המצויה תורבתו כמעט כל הזנים התרבותיים שאנחנו מכירים מהמשתלות וחנויות הפרחים.
לפי האגדה, הרקפת היא מקור ההשראה לכתר המלכות של שלמה המלך,ולכן נקראה נזר שלמה. כאשר חרב בית המקדש והכתר נפל בשבי - הרכינו הרקפות את ראשן עד היום.
משפחה: רקפתיים.
צורת חיים: צמח בעל פקעת (גיאופיט).
עלים: העלים עבים, צורתם כשל לב והם יוצאים ישירות מהפקעת. בצד העליון והירוק של העלה יש כתמים בצבע כסוף-לבן, בעוד שהצד התחתון של העלים ארגמני.
פרחים: הפריחה מתרחשת בחורף ובאביב המוקדם, אך מעט רקפות פורחות גם בסתיו. לפרחים יש 5 עלי כותרת בגונים של ורוד-סגול-לבן. עוקץ הפרח מכופף כלפי מטה כדי להגן על גרגרי האבקה מפני הגשם. .
תפוצה בארץ: הצמח נפוץ במקומות סלעיים במרכז ובצפון הארץ.
שימושים: הרקפת משמשת בעיקר לנוי. בעבר השתמשו בעלים מבושלים למילוי אורז או בשר, ועוקצי הפרחים שימשו להפגת הצמא. פקעות הרקפות בעלות חומר רעיל, שימשו לסימום הדגים. כמו כן הפקעת שימשה כתחליף לסבון.
הכותב הוא המדען הראשי של הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם ירושלים
לפנייה לכתב/ת 
