"התחלתי לכתוב בברגן בלזן"
סופר הילדים והנוער אורי אורלב שואב השראה מילדים וממחשבותיהם. לכבוד הוצאה מחודשת לספרו עטור הפרסים "האי ברחוב הציפורים", הוא מארח אותנו בחדרו, שם שמור הפנקס בו כתב שירים במחנה הריכוז
גם אחרי גיל 80, אורי אורלב ממשיך לכתוב ולהיפגש עם קהל הקוראים שלו, ילדים ונוער מכל רחבי העולם. מי שהתחיל במלאכת הכתיבה כבר בגיל צעיר, כאשר היה ילד במחנה ברגן בלזן, כתב את שיריו הראשונים בפולנית בפנקס קרטון קטן, השמור אצלו עד היום. כאשר הגיע לארץ והתבגר, היה נוסע לצפות בסרטים בקולנוע בתל אביב. בנסיעות הללו, נהג אורלב לספר את קורות חייו הסוערים בעת המלחמה לחברו הטוב שלמה.
מתוך סיפורים אלה, שסופרו בעל פה, נולד בהמשך ספרו הראשון, "חיילי עופרת", אותו הגיש לאברהם שלונסקי שהוציאו לאור. "חיילי עופרת", כמו רוב ספריו של אורלב, זכה בפרסים ותורגם לשפות רבות.
אורלב, יליד ורשה 1931, עבר את מלחמת העולם השנייה בגטו ורשה ובהמשך, כאמור, במחנה הריכוז ברגן בלזן, בו
חווה את תלאות המלחמה וגם החל את כתיבתו היצירתית. לאחר המלחמה, הגיע לקיבוץ גניגר בו גדל והתבגר. כיום הוא חי בירושלים.
אורלב מעיד על עצמו כי עד היום הוא מסתכל על נושא השואה בעיני ילד, וזאת המוטיבציה העיקרית שיש לו לכתיבת סיפורים. מבין ספרי הילדים המצליחים שכתב: "חיית החושך", "אח בוגר", "משגעת פילים", ו"האי ברחוב הציפורים", שיוצא כעת במהדורה מחודשת, במלאת 30 שנה לפרסומו. בחדר העבודה שלו מוקצים שני מדפים שלמים לאיכלוס אינספור התרגומים והמהדורות השונות של הספר.
מעבר לכתיבה, עוסק אורלב בתרגום מפולנית לעברית. מבין הפרסים הרבים בהם זכה: פרס אנדרסן לספרות ילדים ונוער, פרס זאב לספרות ילדים ונוער ופרס ביאליק.
