שתף קטע נבחר

מעברים בהירים של תחנת החלל הבינלאומית

מי שיביט לשמי ישראל בשבוע הבא יוכל להבחין בתחנת החלל הבינלאומית, שבימים אלו זוכה לביקורה ההיסטורי והאחרון של מעבורת החלל דיסקברי

לפני מספר ימים עגנה מעבורת החלל דיסקברי בתחנת החלל הבינלאומית. זו משימת האחרונה של מעבורת החלל הותיקה בטרם תעבור לשכון, לאחר כבוד, במוזיאון. שתי אחיותיה של מעבורת החלל דיסקברי, אנדבר ואטנלנטיס, ייצאו לשתי משימותיהן האחרונות בחודשים הבאים ובכך יקיץ הקץ למסורת המפוארת של טיסות מעבורות החלל.

 

משימותיהן של מעבורות החלל היו רצופות הישגים, בהן הצבתו של טלסקופ החלל על שם האבל במסלולו, פרויקט שתרם רבות להבנה שלנו את היקום. אך אין הצלחות בלי כישלונות ובאחד הכישלונות שזור הסיפור הישראלי של אילן רמון ז"ל, האסטרונאוט הישראלי היחיד עד כה בחלל, שנספה יחד עם צוות הקלומביה ב-1 בפברואר, 2003. לאסון זה קדמה התפוצצותה מיד לאחר השיגור של מעבורת החלל צ'לנג'ר בשנת 1986.

 

משימות חשובות

מעבורות החלל הן כלי טיס רב פעמיים שנבנו על בסיס העיקרון של המראה הדומה לשיגורו של טיל ושאר נחיתתה רכה, על ידי דאייה. מעבורת החלל הראשונה ששוגרה לחלל היתה קולומביה, ב-12 באפריל 1981, כאשר אחריה נבנו ושוגרו לחלל ארבעת אחיותיה – צ'לנג'ר, אטלנטיס, אנדוור ודיסקברי.

 

מרבית המשימות האחרונות של מעבורות החלל עסקו בסיוע לבניית תחנת החלל הבינלאומית וכן מחקר, שנעשה בעיקר על ידי המעבורת קולומביה עד להתרסקותה. בנוסף, עסקו מעבורות החלל בהצבת לווינים במסלולם, כאשר השיא היה כאמור בהצבתו של טלסקופ החלל ע"ש האבל במסלולו בשנת 1990.

 

מעבורות החלל הציבו טלסקופי חלל נוספים, שחשיבותם למדע האסטרונומיה לא פחותה – טלסקופ החלל בתחום קרני הגמא "קומפטון", טלסקופ החלל בתחום קרינת התת-אדום "צ'נדרה" ושיגורו של לווין חקר השמש "יוליסס".

 

לבניית תחנת החלל הבינלאומית הנוכחית קדם שיתוף הפעולה בין נאס"א לסוכנות החלל הרוסית שהתבטא בהעברת הספקה לתחנת החלל הרוסית מיר, שבינתיים שבקה חיים. כיום, הגוף היחיד המקיף את כדור הארץ ובו מצויים אסטרונאוטים כדרך קבע היא תחנת החלל הבינלאומית שהיא פרויקט בינלאומי הנבנה אט אט. עם סיום המשימות של מעבורות החלל יפול עיקר התספוק של תחנת החלל על ידי חלליות המטען הרוסיות מדגם פרוגרס.

 

שמי ישראל

כאמור, בימים אלה עוגנת מעבורת החלל דיסקברי בתחנת החלל הבינלאומית והשבוע אף יבצעו החלליות כמה יעפים בהירים שייראו בעין בשמי הערב של ישראל.


תחנת החלל הבינלאומית: ניתן להבחין ב"כנפיים" שהן לוחות השמש של התחנה ואף בצללית של מעבורת החלל אטלנטיס שעגנה שם בעת הצילום. התמונה צולמה במצפה הכוכבים של מרכז אילן רמון לנוער שוחר פיזיקה על ידי מתנדבי עתידים ירוסלב רבקה, שמשון וישניאק ובהנחיית אמיר ברנט.

 

המעבר הבהיר הראשון ייראה ביום שלישי ב-8 במרס ממש מעל האופק הצפוני. תחנת החלל תעלה מעל האופק הצפוני בשעה 18:44:40 ותנוע מזרחה כאשר היא תעלם בצל כדור הארץ בשעה 18:49 בתוך זנבה של הדובה הגדולה.

 

המעבר השני יהיה בהיר הרבה יותר והוא ייראה ביום רביעי ה-9 במרס. תחנת החלל תעלה מעל האופק הצפון מערבי בשעה 19:10, תחצה את הקסיופיאה ותעלם בצל כדור הארץ בשעה 19:15.

 

המעבר הבהיר ביותר בסדרה זו ייראה ביום שישי, 11 במרס. תחנת החלל תעלה מעל האופק הצפון מערבי בשעה 18:22:50 ותנוע לקראת הזניט. היא תחלוף בקבוצת קסיופיאה בשעה 18:28. תחנת החלל תכנס לצלו של כדור הארץ בשעה 18:35.

 

מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.

 

ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.  

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
תחנת החלל הבינלאומית
צילום: AP
צילום: ארז ארליכמן
יגאל פת-אל - קוסמוס טלסקופים
 האגדוה הישראלית לאסטרונומיה
קוסמוס
מומלצים