אוסקר לישראל היפה

נחת גדולה וגאוות יחידה חוו אלפי ישראלים לאחרונה, בעקבות הזכייה באוסקר של הסרט "NO MORE STRANGERS" ("לא עוד זרים"), אשר מתעד את החינוך המופתי שמעניקים בבית הספר "ביאליק-רוגוזין" לילדים זרים מ-48 מדינות מוצא.

כ"קונטרה" לגזענות ולהתנשאות הלאומנית, אשר מביישות אותנו בבית ומביאות עלינו בידוד והוקעה מצד מדינות העולם, הוכיחו בקהילת "ביאליק-רוגוזין" שאפשר להיות גם אנושיים וגם מצליחים, גם רב-תרבותיים וגם פטריוטים ישראלים. קבל עם ועולם, בסגנון

 משכנע וכריזמתי, באמינות מוחלטת, וללא גימיקים תעמולתיים של הסברה מאולצת, הציגו אנשי החינוך הללו את מה שקיים כאן בשפע אך גם תדיר מאוים - את ישראל היפה.

סוד ההצלחה של "ביאליק-רוגוזין" טמון ב"טוב החינוכי" המיוחד שהם יוצרים ובאופי המדבק שלו. בטוב הזה לוקחים חלק שלושה רכיבים: 1. להט מוסרי ואידיאליזם חינוכי שמניעים מאבק נחוש לקידום טובתם של כל ילד וילדה, ובמיוחד של אלה השרויים במצוקה גדולה ומתויגים כאחרים ודחויים - כי "בחינוך אין זרים". 2. כריזמה ענקית המדביקה אנשי ציבור, כלכלה, חינוך, רפואה, משפטים, סעד, רווחה ושאר אזרחים מן השורה - אין ספור אישים וארגונים (כולל שר החינוך סער וראש העירייה חולדאי) שמבקשים לתרום את חלקם ולהיות שותפים בהרחבת הטוב החינוכי הזה.

3. מקצוענות חסרת פשרות, שמשלבת איכפתיות מכילה ותומכת כלפי כלל הילדים, תוך רגישות לשונות הבין-אישית והבין-תרבותית, יחד עם תובענות מאתגרת ומעצימה כדי שהתלמידים ימצו את הפוטנציאל שלהם ויגיעו להישגים נאותים הן בתחום הלימודי-השכלתי והן בתחום ההתנהגותי-אזרחי.

אור לגויים

ואכן ההישגים הם חסרי תקדים. כנגד כל הסיכויים - מול מציאות אובייקטיבית של חסכים השכלתיים, שונות בין תרבותית, מצוקה כלכלית, אי-היציבות של התא המשפחתי, ועוינות מצד אחדות מזרועות השלטון - מצליחים מורי בית הספר להביא את התלמידים ליותר מ-70 אחוזים של הצלחה בבגרויות ולמעלה מ-70 אחוזים של התגיסות לצבא.

וכך גם בתחום ההשתלבות החברתית: במקביל לפתיחות הרב-תרבותית - המציינת ומכבדת את מורשות הלשון, הדת והלאום של כלל התלמידים - בית הספר מקיים באופן מלא ועשיר במיוחד את כלל חגי ומועדי ישראל, מקרב את התלמידים למסורות ולמנהגים המקובלים בארץ, מחנך אותם לאזרחות ישראלית הוגנת ומעורבת, מזמן להם התנסויות תורמות בקהילה, וקושר בזהותם אופק עתידי של השתלבות טובה ומועילה בחברה הישראלית.

(מימין לשמאל): עובד משרד החינוך הפיני, פרופ' אלוני, מנכ"ל משרד החינוך הפיני,

ד"ר סאקארי קאריילינן, מנהלת בית הספר קארן טל ונספחת התרבות של שגרירות

פינלנד בישראל, סוזן מילנר (צילום: באדיבות שגרירות פינלנד בתל-אביב)

גב' סוזן מילנר, נספחת התרבות של פינלנד, גב' קארן טל, מנהלת בית הספר, ד"ר סאקארי קאריילינן, אנוכי, פרופ' נמרוד אלוני, ועם המעיל החום, איש חינוך פיני שהצטרף למנכ"ל המשרד.

בשונה מממקרים רבים שבהם הזוהר (האוסקרי או התקשורתי) הוא מלאכותי ויח"צני, במקרה של "ביאליק-רוגזין" הטוב הוא מהותי ו"האור לגויים" הוא אמיתי. עדות אחת מרגשת לכך היתה בביקור שערך בבית הספר מנכ"ל משרד החינוך של פינלנד - המדינה

 שהכול סוגדים למערכת החינוך שלה, בגין הצלחותיה חסרות התקדים בהישגים הלימודיים ובמניעת הפערים הלימודיים בין התלמידים מהשכבות החלשות לאלה מהמבוססות.

המנכ"ל הפיני, ד"ר קריאליינן, שמע את המנהלת וצוות המורים, ישב עם הילדים בארוחת הבוקר ובשיעורים, ועזב את בית הספר נפעם אינטלקטואלית, רגשית ומקצועית מן הפואמה הפדגוגית האיכותית והייחודית של קהילת "ביאליק-רוגוזין". היש עוד רבים בישראל שלנו שיכולים להתנאות בזוהר אמיתי שכזה?