שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מלחמת הזמר העברי
    נחום היימן, מייסד העמותה למורשת הזמר העברי, נקלע לעימות עם ההנהלה ומחרים ממנה תקליטורים. יו"ר העמותה: "היינו מריונטות בידיו". היימן: "מעדיף לשבת באבו כביר ולא להחזיר"

    עימות חריף בין הנהלת העמותה למורשת הזמר העברי למייסדה ומנהלה האמנותי, נחום היימן, הוביל להתפטרותו בחודש ינואר האחרון. כעת טוענים בעמותה כי היימן, חתן פרס ישראל, מחזיק ברשותו את רכושה בניגוד לחוק. מדובר באקורד סיום צורם לאחד המפעלים החשובים לשימור אוצרות הזמר הישראלי.

     

    תשע שנים לאחר שהקים ונשא כמעט לבד בעול העמותה למורשת הזמר העברי, שעניינה שימור ודיגיטציה של אוצרות מוזיקליים שהולכים ומתפוגגים בארכיונים ציבוריים ופרטיים, הניח היימן בחודש ינואר מכתב התפטרות על שולחן הנהלת העמותה. הסיבה לפרישתו, לטענתו, קשורה בנישולו מסמכויות ובמלחמות כוח ושליטה בעמותה.


    היימן עם צביקה פיק. "לכל אניה יש קפטן אחד" (צילום: רפי דלויה)

     

    הבוקר (ג') פרסם ועד העמותה בעיתונות היומית מודעה יוצאת דופן שמבקשת ליידע את הציבור על פרישתו של היימן מכל עיסוקיו בעמותה. "מזה כחודש ימים אין הוא משמש עוד כמפיק ומנהל אמנותי בעמותה", נכתב בהודעה שהדגישה, "היימן אינו זכאי עוד לייצג את העמותה או לעשות שימוש בשמה בכל דרך שהיא וכמו כן אין הוא מורשה או מוסמך עוד לסחור ברכוש העמותה ובכלל זה כ-22 כותרים שהופקו על ידי ועל חשבון העמותה ובפרט מארז 'שירי המחתרות' בהם מחזיק היימן בלא רשות ובלא סמכות והם מהווים קניינה הבלעדי של העמותה".

     

    במודעה הודגש עוד כי: "כל מכירה של כותרי העמותה לציבור נעשית על ידי היימן שלא כדין ותוך הפרה בוטה של זכויות הבעלות והקניין של העמותה. הציבור מתבקש להימנע מלתת ידו להפרת זכויות העמותה ברכוש זה ולא לרכוש ממנו את כותרי העמותה".

     

    מתחת לפני השטח מצטיירת תמונה מורכבת של מאבק מתמשך בין הנהלת העמותה לבין האיש שיזם, ייסד ושימש כפניה מראשיתה. "פרסמנו את המודעה הזו שלא בשמחה", אומר היום ל-ynet עו"ד מאיר שריקי, המשמש כיו"ר העמותה מזה יותר משנה, "היא משקפת סיפור עצוב שהיינו שמחים לו היינו יכולים להימנע מלתת לו פומבי.

     

    מאז מוניתי ליו"ר העמותה, נכנסתי לעובי הקורה והתעקשתי על נהלים תקינים, מה שהפריע לנחצ'ה, שהתייחס לעמותה כאילו היתה העסק הפרטי שלו. בשנה האחרונה, בעקבות פרידתו מאשתו, נחצ'ה נקלע למצוקה כספית והחל לבוא אלינו בדרישות מופרזות לעילא ולעילא.

     

    "בהתחלה נענינו במידה מסוימת לדרישותיו, אך כשאלה חרגו מכל פרופורציה החלטנו לשים לזה סוף. בחודש ינואר קיבלנו ממנו מכתב ובו נאמר שהוא פורש מהעמותה ומחרים את כל רכושה כדי לפצות את עצמו על כל השנים בהן עבד בהתנדבות. זה לא ייעשה. אדם לא יכול לעשות דין לעצמו ברכוש שאינו שלו. ביקשנו לסיים את העניין בצורה מסודרת, אך ההתעלמות היהירה והשחצנית שלו לא הותירה בידינו ברירה".

     

    לדברי יו"ר העמותה, פרסום המודעה הבוקר הוא השלב הראשון בסדרת פעולות שמטרתה להשיב את הסדר על כנו ואחריו, תיאלץ ההנהלה לשקול גם פנייה לערכאות משפטיות. "כל הפקה של תקליטור עלתה לעמותה כ-50 אלף שקלים. לאורך השנים הוצאנו 22 כותרים ובשלוש השנים האחרונות עסקנו בעיקר בפרויקט הדגל של שירי המחתרות, בו הושקעו יותר מ-250 אלף שקלים. אחרי שסוף סוף הצלחנו לסיים את ההפקה, כל מלאי התקליטורים מצא את דרכו לביתו של נחצ'ה. לפני כחודש היו אצלו בין 3,500-4,000 תקליטורים וכשכל מארז נמכר ב-120 שקלים מדובר ברכוש של יותר מ-2.5 מיליון שקל", טוען שריקי.

     

    על השאלה, האם אין העמותה גוף ריק מתוכן ללא מייסדה, עונה שריקי: "לכל איש יש תחליף. זו עמותה שמנוהלת על ידי אנשים טובים שהשקיעו ממיטב זמנם ומרצם בהתנדבות. העבודה שנחצ'ה היימן ייסד את העמותה לא נותנת לו לגיטימציה לעבור על החוק. זו עמותה רשומה ולא עסק פרטי. כשאספנו תרומות לפרויקט המחתרות התחייבנו בפני תורמים שהוא יסתיים תוך שנה. לקח לנחצ'ה כשלוש שנים לסיים אותו. הוא לא אוהב שלוחצים אותו, אבל היינו מריונטות בידיו במשך שנים וכעת, גם אם הוא חושב שמדובר בהתערבות או בהצרת צעדיו ומחליט לפרוש, אין הדבר אומר שהעמותה הגיע לסוף דרכה.

     

    "נכון שיש לו ערך מוסף גדול ואי אפשר לקחת את זה ממנו, אבל לא אנחנו הובלנו למצב הנתון. ניסינו להיענות לבקשותיו עד לנקודה בה הרגשנו שאנו מועלים בתפקידנו והתפכחנו. החרמת רכוש העמותה הוא מעשה בריונות, אני עדיין מקווה שנגיע לפשרה. אינני שש לקרב אבל מחויב לשמור על החוק".

     

    בשיחה מאוחרת יותר ביקש עו"ד שריקי להדגיש: "אינני מאשים את נחצ'ה בלקיחת כספים שלא כדין מהעמותה. כספים שולמו לו על פי החלטת הוועד המנהל, כל עוד היו בתחום הסביר וכשחשבנו שהבקשות חריגות, עצרנו. הוא מעולם לא משך כספים מן העמותה".

     

    חבר הוועד המנהל גרשון סתיו,העדיף שלא להתייחס נקודתית לטענות של שריקי, אך אמר: "נחצ'ה היימן הוא אדם יקר ומגדולי היוצרים שקמו לנו. לא נותרה לנו ברירה אלא לפעול כפי שפעלנו. מדובר בעמותה ואנחנו אמונים על התנהלותה התקינה, שאם לא כך אנו נדרש לתת הסברים. ניסינו לעזור להיימן בתקופה לא קלה שהוא עובר. אני באמת מקווה שיחזור בו ושהגלגל יתהפך".

     

    היימן: "גאווה מטומטמת"

    היימן, מצדו, נסער ובעיקר פגוע. ל-ynet הוא אומר: "ההנהלה, ומאיר שריקי בראשה, נטרלה אותי מכל תפקידי בעמותה. אני הבאתי את הכסף והתורמים, עשיתי הכל בהתנדבות במשך שנים וניהלתי את כל האופרציה, למעט חתימה על הצ'קים מתוך מחויבות אישית לדבר. בחודשים האחרונים העברתי למאיר שריקי אלפי שקלים בצ'קים ובמזומן ממכירות שמכרתי עבור העמותה והכל עם תעודות משלוח מסודרות והעתק לרואה החשבון.

     

    "מישהו טרח לשאול אם יש לי הוצאות? שום דבר. נחצ'ה שילם מכיסו במשך שנים, ואני מודה שבאשמתי. סירבתי לקחת משכורת מתוך גאווה מטומטמת. רק לאחרונה, בגלל שהיה לי קשה להחזיק את הדירה שמשמשת כמחסן לעמותה ואת הרכב, הוחלט בהנהלת העמותה לשלם לי משכורת אחת בחודש ינואר של 10,000 שקלים, שלא כיסו את כל ההוצאות וזה נעשה כדין. אין לי חסכונות, אני חי מהאוויר. הפנסיה שלי היא התמלוגים מאקו"ם ואני מזמין כל מי שרוצה לבדוק את זה".

     

    היימן מדגיש כי בעיתות מצוקה, כשהכסף בעמותה לא הספיק, אף הוציא מכיסו הפרטי. "לוויתי מבנק מזרחי 75 אלף שקלים, אותם אני משלם מדי חודש עם ריבית, כדי לסיים פרויקט כי מה שחשוב לי זו השליחות", הוא אומר.

     

    לדברי היימן, מה ששבר את רוחו וגרם לו לעזוב את העמותה היו מספר מקרים. כך, למשל, מה שהוא מגדיר כהתערבות יתר בהחלטותיו האמנותיות בנוגע להפקת צמד תקליטורים שכותרתם "שאו ציונה נס ודגל" ו"חושו אחים חושו", ובהם שירים מתקופת טרום ביל"ו. "על פי תפיסת עולמי, לכל אניה יש קפטן אחד", אומר היימן בדיעבד, "כל עוד הייתי הקפטן האמנותי, הייתי אמור להיות המחליט ועל כך מעולם לא היה ויכוח עד לשלב זה".

     

    נושא נוסף היה דרישות מוגזמות, לטענתו, של יו"ר העמותה כלפי התורמים, שלדבריו הובילו לבריחתם מפרויקטים שבהם היו מוכנים להשקיע. "זה קרה עם קרן עתירת הון מחו"ל, שעוסקת בנושא הנגב ועם קרן מלונדון שהיתה מוכנה לתרום 55 אלף שקל להוצאת שני דיסקים של לאה גולדברג עם שירים מוכרים ועלומים שמעולם לא הוקלטו. מתוך חשדנות, שריקי רצה את הכסף מראש והתורמים ברחו. הוצאתי עשרות דיסקים במסגרת העמותה ומעולם לא נבגדתי בשקל". גם חובות של העמותה כלפי בת זוגו לשעבר, ורד אברמסון, שלא נפרעו למרות פניות חוזרות ונשנות מצדו, העכירו את האווירה בין הצדדים.

     

    בנוגע לטענות שהעלה שריקי על רכוש העמותה שהיימן מחזיק ברשותו לכאורה שלא כדין, הוא אומר: "הגיעו 1,400 מארזים של שירי המחתרות. מתוכם חבר ההנהלה, גרשון סתיו, לקח 400 כדי לחלק אותם לתורמים על פי ההתחייבות. 200 מהם חילקתי לרשויות הרדיו והתקשורת. במחסן נשארו 650 מארזים בלבד. את המארזים הללו ואת שאר תקליטי העמותה, שמחלקם נשאר עותק אחד ומחלקם מאות, העברתי למחסן במקום נסתר שאין לי כוונה לומר היכן הוא. את הכסף ממכירת התקליטורים הללו אעביר לחברה להגנת הציבור שתוקם בזמן הקרוב. אני אעדיף לשבת באבו כביר ולא לתת את התקליטורים הללו".

     

    אשתו בנפרד של היימן, ורד אברהמסון, שליוותה את העמותה מיום ראשיתה, מוסיפה: בעמותה לא הבינו את הצרכים של נחצ'ה או איך לדבר איתו וגם הוא לא ידע כיצד לדבר איתם ונדחק לאקט של ייאוש. הם הבטיחו לו תשלום שכר דירה ולא עמדו בהם. העמותה היא נחצ'ה. האיש הביא כסף לעמותה בעוד שלא היה לו עצמו כסף לאכול. הם דרשו מאדם בן 77 עבודה ולא נתנו לו תנאים. איך רוצים שיתנהל כאדם נורמלי? כיוון שהוא איש מהיר חימה עם פתיל קצר, הוא עשה מעשה".

     

    "הם טוענים שאני מונע מאגו", מסכם היימן, "אני? כשהקמתי את הגבעטרון האם הקלטתי בראש ובראשונה משיריי שלי? לא. מה שנחצ'ה הקטן, העלוב והמחורבן עשה עבור גדולי היוצרים אין לו מחיר. אני הייתי זה שגרמתי לאנשים לפתוח פנקסי צ'קים כדי שהאוצרות הללו יישמרו. שילמתי מכיסי על בולים באלפי שקלים למשלוחי התקליטורים כדי שיגיעו ליעדם. יש דו"חות מסודרים על כל זה, כי אני ייקה.

     

    "הקמתי עמותה שבה אני עובד 10 שנים בחינם, ומנסים לשבור אותי. אז קמתי והלכתי. יש לי מספיק מלחמות בחיי האישיים. אבל אני לא מתייאש. כמו עוף החול שהיה רדום אלף שנה וקם מעפר, אני אמשיך הלאה. אני עוד אקום".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    היימן. אני מונע מאגו?
    צילום: אביגיל עוזי
    מתקליטורי העמותה. שמשון בר-נוי
    עטיפת אלבום
    מתקליטורי העמותה. מוחבאים במקום נסתר
    עטיפת אלבום
    7 לילות
    מומלצים