האם הירח גרם לרעידת האדמה ביפן?
בשבת הקרובה, שבוע לאחר הרעש ביפן, צפוי להתרחש אירוע שמיימי מיוחד: הירח יהיה במילואו וימצא בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ במסלולו. האם ייתכן שזו הסיבה לרעידת האדמה?
רעידת האדמה ביפן, עם גלי הצונאמי שהתלוו אליה, הוכיחה לנו בפעם המי יודע כמה את כוחם של איתני הטבע. לגמרי במקרה התכוונתי לכתוב השבוע על תופעת טבע שונה לחלוטין שתתרחש ביום שבת הבא, 19 במרס, ערב חג הפורים, אז הירח יהיה במילואו. על פניו לא מדובר באירוע חריג למעט צירוף המקרים של הירח המלא שנמצא בנקודה הקרובה ביותר אלינו במסלולו, לראשונה מזה 7 שנים.
אולם, רעידת האדמה העצומה שהחרידה את יפן ואף הסיטה במעט את כיוון ציר כדור הארץ בחלל, בסמיכות כה גדולה להתקרבותו של הירח אלינו, מביאה רבים וטובים לשאול האם יש קשר בין המקרים.
עניין של קרבה
ובכן, התשובה מורכבת. מדי חודש משתנה מרחקו של הירח, הנע סביב כדור הארץ במסלול אליפטי, בין 405 אלף ק"מ בממוצע לבין 362 אלף ק"מ בממוצע. הנקודה שבה הירח מצוי במרחק המרבי מכדור הארץ במסלולו קרויה "אפוגיאה" והנקודה בה הירח וכדור הארץ מצויים במרחק הקטן ביותר זה מזה קרויה "פריגיאה".
בעת שארעה רעידת האדמה ביפן הירח היה במרחק של 396 אלף ק"מ מכדור הארץ - מרחק שבו הוא מצוי לפחות פעם בחודש. אלא שמסלולו של הירח סביב כדור הארץ מורכב יותר: המרחקים של כדור הארץ והירח בעת הפריגיאה אינם קבועים ונעים בין 369 אלף ק"מ למרחק של 356 אלף ק"מ.
ב-19 במרס יגיע מרחקו של הירח מכדור הארץ ל-356,578.2 ק"מ. מרחק זה קטן בכ-1.8% בלבד מהמרחק הממוצע בפריגיאה. גם בחודש פברואר האחרון היה הירח קרוב יחסית בעת הפריגיאה ונמצא במרחק של 358 אלף ק"מ בלבד. מרחקים דומים נרשמים כמעט מדי שנה ומכאן שאף על פי שהירח יהיה ב-19 במרס קרוב יותר בכ-6,000 ק"מ מהמרחק הממוצע שלו בעת הפריגיאה, עדיין מדובר בשינוי מחזורי החוזר על עצמו בסטיות קלות.
נקודה נוספת היא רציפות שינוי המרחק. הירח אינו גוף שעובר באופן חד פעמי ליד כדור הארץ ויוצר כוחות גאות שלא היו שם קודם לכן. מרחקו של הירח מכדור הארץ משתנה באופן רציף בין נקודות האפוגיאה והפריגיאה במסלולו האליפטי ולכן ההשפעה שלו על הלוחות היא השפעה רציפה ומצטברת.
האם הירח משפיע על הלוחות?
כדור הארץ, בשונה מהירח או מהמאדים למשל, הוא כוכב לכת פעיל והחום שנגרם כתוצאה מיצירתו עדיין לא שוחרר כולו לחלל. כלומר, כדור הארץ עדיין מתקרר וכל עוד הוא אינו קר לחלוטין, החום המבקש לצאת מתוכו הלוהט גורם לזעזועים בקרום שתוצאותיהם רעידות אדמה ופעילות געשית.
הנקודות החלשות בקרום כדור הארץ נמצאות לאורך התפרים שבין הלוחות ולכן שם קל יותר לאנרגיה היוצאת מעומק הכדור להשתחרר תוך יצירת רעידות אדמה ופעילות וולקנית. מכאן, שמבנה הלוחות של כדור הארץ משפיע על אופי רעידות האדמה ועל מיקומן.
הירח, מפעיל על כדור הארץ כוחות גיאות שבגינם פני הים מתרוממים אליו בתופעת הגיאות והשפל המסונכרנת עם סיבובו סביב כדור הארץ. מדוע אם כן שלא ישפיע גם על הלוחות?
ובכן, הירח משפיע על הלוחות בכך שהוא "מרים" אותם אליו כל אימת שהוא עובר מעליהם. אמנם במידה פחותה מהשפעתו על המים, אבל ההשפעה עדיין קיימת. מאידך, כיוון שהירח נע באופן רציף וקבוע סביב כדור הארץ, אין כיום כל דרך לחזות מה תהיה השפעתו הנקודתית, אם בכלל, על התרחשות של רעידת אדמה או התפרצות הר געש.
רעידות אדמה מתרחשות כל הזמן על כדור הארץ ומרביתן בעצמות חלשות מאוד. גם הקשר בין כבידת הירח לרעידת אדמה אינו מיידי: גם אם הירח משפיע על הלוחות בתנועתו, הואיל וזו אינה הסיבה העיקרית לרעידות האדמה, היא יכולה רק לשמש כזרז או להאיץ תהליך של שחרור לחץ שמצטבר מתחת לקרום. מכאן הקושי לחקור את הקשר בין התופעות.
השפעה הדדית
עוד נקודה חשובה היא ההשפעה של המיקום ההדדי של הירח, השמש וכדור הארץ על הגיאות. ההשפעה של ירח קרוב בעת המילוא או המולד שונה מזו בעת שהוא ברבע הראשון או האחרון, בגלל המיקום היחסי עם השמש (בעת המולד או המילוא הירח והשמש מצויים בקו אחד עם כדור הארץ), שלא לדבר על המיקום של הירח ביחס לאיזור שבו ארעה רעידת האדמה. כל אלה יוצרים משתנים כה רבים שמקשים על יצירת מודל ניבוי של רעידות אדמה לפי השפעת הירח (והשמש).
המצדדים בקשר בין רעידות אדמה למרחקו של הירח טוענים שבחודש מרס השנה יהיה הירח במרחק קרוב כדי 3.2% ממרחקו הממוצע בעת הפריגיאה (שהוא, כאמור, 362.5 אלף ק"מ), אז הוא גם יהיה מלא. האם קיימים קשרים דומים? מבדיקה מהירה שעשיתי עבור רעידות האדמה החזקות בעשרות השנים האחרונות מסתבר שיש כמה:
- בעת רעידת האדמה בהאיטי ב-12 בינואר 2010 היה הירח במצב דומה. ב-30 בינואר 2010 הירח היה מלא ובמרחק 356.6 אלף ק"מ מכדור הארץ – 15 ק"מ בלבד רחוק יותר מהמרחק אליו יגיע ב-19 במרס השנה.
- ב-10 בינואר 2005 היה הירח הן במולד והן בפריגיאה במרחק של 356.5 אלף ק"מ, קרוב יותר ב-5 ק"מ מהמרחק אליו יגיע ב-19 במרס השנה. שבועיים קודם לכן, ב-26 בדצמבר 2004, ארעה רעידת האדמה בעצמה 9.1 שגרמה לצונמי באינדונזיה.
- ב-10 ביוני 1960 היה הירח הכמעט מלא במרחק של 357.4 אלף ק"מ מכדור הארץ ושבועיים קודם, ב-22.5.1960, ארעה בצ'ילי רעידת אדמה בעצמה של 9 דרגות בסולם ריכטר.
- ב- 24.1.1965 ארעה רעידת אדמה בעצמה 8.2 באינדונזיה שלוותה ברעידת אדמה ב-4.2.1965 בעצמה 8.7 באלסקה. ב-19 בדצמבר 1964 היה הירח במרחק 356.8 אלף ק"מ מכדור הארץ. גם אז הירח היה מלא.
מכנה משותף
המשותף לכל האירועים הוא הצירוף של היות הירח במרחקי הפריגיאה הקטנים ביותר וכן היותו מלא (ובמקרה אחד מולד). יחד עם זאת, כדאי לשים לב לכך שכמה מהרעידות אירעו לפני שהירח הגיע לנקודה הקרובה ביותר.
אפשר להסביר את ההשפעה של הירח במרחק פריגיאה קרוב לאחר רעידת האדמה בכך שכחודש לפני אותם תאריכים, המרחקים בין כדור הארץ לירח בעת הפריגיאה היו דומים (קרובים יחסית) וכן מופעי הירח היו קרובים למולד או למילוא.
מאידך, ברעידות אדמה גדולות אחרות לא היה הירח כה קרוב: למשל, בחודשים שלפני ואחרי שתי הרעידות הגדולות בעצמה 9 שארעו בקמצ'טקה (4.11.1952) ובאלסקה (28.3.1964). כך גם ברעידה בעצמה של 8.5 ב-13.10.1963 באיי קוריל, שבה היה המרחק של הירח וכדור הארץ בעת הפריגיאה אף גדול מהממוצע.
הדוגמאות לעיל מראות את הקושי שבמתן תשובה רצינית לשאלה שהוצגה בפתיחה. מספר האירועים קטן מדי ויש צורך במחקר מדעי מקיף הרבה יותר עם נתונים איכותיים וכמותיים מדויקים בכדי לענות על השאלה.
סביר מאוד להניח שכוחות הגיאות של הירח על לוחות כדור הארץ משפיעים לפחות באופן עקיף על התרחשות רעידות אדמה. למרות הקשר, לכאורה, שראינו קודם לכן, עדיין הסיבה הישירה לרעידות האדמה היא הלחץ המגיע מלמטה. מספר המשתנים גדול מכדי לאפשר יצירת מודל מדעי מדויק, לא כל שכן מודל חיזוי בשלב זה. לכן הויכוח בין המצדדים והמתנגדים להשפעת הירח על רעידות האדמה יימשך גם בעתיד.
אי אפשר לסיים ללא הנקודה הישראלית: ישראל שוכנת לצדו המערבי של השבר הסורי אפריקני. זהו איזור המועד לפורענות. גם מכיוון מערב צפויות צרות – רעידות אדמה חזקות בים התיכון עלולות ליצור גלי צונמי שיפגעו בחוף הישראלי המאוכלס בצפיפות (כבר נוצרו כאלה בעבר בעת התפרצותו של הסנטוריני).
במדינה שחלק נכבד ממוכנותה לאסונות בא לידי ביטוי ביכולת החיפוש בגוגל וכן בוועדות חקירה המובילות לשום מקום, נראה שהדרך היעילה ביותר להתגונן מפני אסונות טבע כאלה היא להתפלל ולקוות שאלו לא יגיעו לעולם.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
לפנייה לכתב/ת 
