שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    נשים שמנהלות גברים: המגדר הוא "נון-אישיו"
    רינת אברהמי היא סגנית מנהלת תחנת הכוח ברמת חובב, ואחראית על עבודתם של 18 גברים במקצועות טכניים; ג'קי שטרומינגר היא מנהלת ההשקעות של הלמן אלדובי; שתיהן משוכנעות שגברים לא מוטרדים מאישה מנהלת, אבל שתיהן אומרות: נשים לא באות לעבוד במקצועות הללו בגלל השעות

    כשרינת אברהמי החלה לעבוד כטכנאית בתחנת הכוח של חברת החשמל ברמת חובב היא הייתה מלאת חששות, וכשהתמנתה למנהלת התפעול של התחנה - הם גברו עוד יותר. "אדם בתפקיד חדש הוא לוליין על חבל: מוחאים לו כפיים כשהוא מצליח אבל מחכים שייפול", היא אומרת, "ואצלי זה היה יותר דרמטי. הייתי צריכה להוכיח שאני רצינית יום יום ושעה שעה. לא אמרו לי כלום, אבל היו חיוכים כאלה, עם חצי גבה שמורמת. חובת ההוכחה - עלייך".

     

    "חסרות לי חברות נשים"

    אברהמי (41) עובדת בחברת החשמל 16 שנה ו-5 שנים בתפקידה הנוכחי. היא אחראית על ייצור 10% מהחשמל בישראל - ועל עבודתם של 18 גברים: טכנאים, הנדסאים, מפעילים, וראשי הצוותים שאחראים עליהם. חלקם צעירים וחלקם מבוגרים ממנה. תפקידה הוא לפקח ולבדוק שהכל מתנהל כשורה, וגם לפעול, להפעיל ולדווח כשמתרחשות תקלות. התפקיד מצריך ידע בפיסיקה וכימיה, מכניקה גסה ועדינה, אלקטרוניקה, הנדסה, מחשבים ולוגיסטיקה - תחומים שנחשבים "גבריים" מובהקים. 


    אברהמי: אישה יחידה בתחנת כוח 

     

    גם כשאברהמי מסתובבת בשטח האפרורי של התחנה, בין המכונות ומתקני הענק, לבושה סרבל כחול וחבושה קסדה - היא בולטת לעין: מלבדה, אין בצוות אפילו אישה אחת. בשנה האחרונה הורחבה התחנה, במסגרת תוכנית החירום של החברה, ואברהמי ניהלה את הפרוייקט והייתה אחראית על עשרות עובדים ממחלקות אחרות בחברה שנשלחו לסייע - כולם גברים.

     

    כיום, טוענת אברהמי, המין שלה, לפחות מעל פני השטח - אינו מפריע לאיש. "מעל פני השטח, זה נון-אישיו", היא אומרת, "אף פעם, מעולם, לא קיבלתי הערה שובניסטית. בטח לא הערות עם אופי מיני, וגם לא הערות מקצועיות מזלזלות. אף פעם לא נאמר לי: 'אל תלמדי אותי את העבודה שלי', ואני לא מרגישה שמישהו נעלב כשאני מסבירה לו מה צריך לעשות. זה לא נרמז, גם בסבטקסט".

     

    "אני עובדת עם אנשים עם ידע, שיודעים לעבוד. למדתי מהם את התחומים שלהם ואני נותנת להם את הכבוד שמגיע להם כעובדים, והם מעריכים אותי ומכבדים את דעתי כי צמחתי בחברה ויש לי ידע טכני והבנה. יכול להיות שאם הייתי 'מוצנחת' ממקום אחר, היו מתייחסים אחרת. אם הייתי חיה בעבר, בדור של הורי, זה היה יותר מסובך, אבל העולם השתנה, הגעתי לקרקע זרועה היטב".

     

    ועדי העובדים בחברה הם לא ממש 'פוליטיקלי קורקט'. איך הם התייחסו למינוי שלך?

     

    "בסדר. לא נתקלתי בדברים מהסוג שאומרים על הוועד. הגעתי לחברה בדרך הרגילה, דרך מודעה בעיתון, בלי פרוטקציה וגם בלי בעיות".

     

    למרות הכל, אברהמי מודה בקיומה של מבוכה כלשהי. לא בגלל היותה מנהלת ולא מתוך שובניזם, אלא מעצם העובדה שאישה יחידה נמצאת בשטח גברי. מבוכה שהצוות שלה אינו יודע להפיג, גם באמצעות צחוק. זה אולי מפתיע, אבל בצוות הסחבקי אין בדיחות ידידותיות על הבת היחידה בכיתה. "אנחנו נזהרים לצחוק על זה, אפילו בעדינות", היא אומרת, "זה טאבו. צריך חוסן מסויים כדי לצחוק, ואנחנו עדיין לא הגענו לשם".  

     

    לאברהמי, מסתבר, חסרה גם חברתן של נשים אחרות בעבודה. "בכל הישיבות שאני משתתפת בהן יש רק גברים", היא אומרת, "זה חבל, כי צוות עם השקפות שונות הוא תמיד טוב יותר, וזה גם מבאס אותי ברמה האישי. הייתי רוצה את חברת בנות המין שלי. לחברות שלי שעובדות במקומות אחרים יש חברות בעבודה, ולי אף פעם לא הייתה".

     

    "בלי עזרה מבעלי - לא הייתי כאן"

    אברהמי נמצאה תמיד בסביבה גברית וטכנית. היא גדלה בצפת, למדה בתיכון במגמה מקצועית, שירתה בשייטת כטכנאית אלקטרוניקה וסיימה תואר בטכניון. שוב ושוב נחשפה בפליאה לעובדה שנשים ממעטות לעסוק בתחומים שלה. "תמיד נמשכתי למקצועות הטכניים. בעיני זה הכי מרתק", היא אומרת, "אבל אני במיעוט. ראיינתי הרבה מועמדים לעבודה בתחנה. לצערי, כולם גברים ואף אישה אחת".

     

    למה, לדעתך?

     

    "מאיפה לי לדעת? הנשים לא היו שם שאשאל אותם. אולי בגלל הסטיגמה והחינוך. אולי זה עניין אבולוציוני: האבולוציה עודדה גברים להתעסק בטכנולוגיה, בציד, ונשים - להישאר במערה עם הילדים ולעסוק בדברים עדינים יותר".

     

    מה אומרות החברות שלך?

     

    "שהן לא היו רוצות לעבוד במקצוע כזה בגלל שעות העבודה".

     

    ואכן - נושא השעות מטריד את אברהמי, אישה נשואה ואם לשלושה. "לרוב אני מסיימת את העבודה בשעה שמאפשרת לי לנסוע ולהביא את הילדים לבית שלנו בלהב", היא אומרת, "אבל יש תקופות ארוכות שזה לא אפשרי. כשעושים סינכרון לתחנה, או התנעה של יחידת ייצור, או פרוייקטים כמו הרחבת התחנה - את חיה בעבודה סביב השעון. בתקופות האלה לא הייתי מסתדרת בלי עזרה מבן הזוג שלי, שלוקח חלק שווה בטיפול בילדים, וגם מהסבתא. בתפקיד כמו שלי, אם את רוצה שייקחו אותך ברצינות - את לא יכולה לקום באמצע היום וללכת".  

     

    "לגברים בתעשייה קשה עם מנהלות"

    רינת קרן-הרמן - יועצת ארגונית באתר הדרושים alljobs - טוענת שהמבוכה הקלה שחשים אברהמי וצוותה מאפיינת בעיקר מפעלים בתעשייה הכבדה: "בהיי-טק אין לגברים בעיה רצינית עם ניהול נשים. בלאו-טק אומרים על מנהלים טובים ממין זכר שהם אסרטיביים, ומנהלת חזקה נחשבת לביצ'ית. בהיי-טק יגידו שיש לה תבונה נשית, או שלא יגידו כלום".

     

    "אני מייעצת במחלקה בחברת היי-טק המנוהלת בידי אישה, והעובדים ממש מעריצים אותה. היא מעריכה אותם, מקשיבה להם, והם משוכנעים שהמחלקה מצליחה בזכותה. לנשים קשה להיכנס להיי-טק, בגלל השעות ובגלל הנטוורקינג בין ההיי-טקיסטים, אבל כשהן כבר בפנים, הן יכולות להתקדם. ההיי-טק יותר אינדיבידואלי. כל עובד עושה משהו אחר והוא המומחה בתחומו, וכשאישה מנהלת אותו הוא לא מרגיש שהיא מבינה או שווה יותר ממנו. בלאו-טק, קשה לגברים לראות שאישה מבינה עוד יותר טוב מהם במכונות ובחוטים. וזה גם עניין תרבותי: ההיי-טקיסטים באים עם חינוך יותר פמיניסטי".

     

    יש תחומים שבהם דווקא לגברים קשה לנהל?

     

    "כן. תחומים נשיים. לא קל לגבר לנהל בית-ספר, למשל. שם הנטוורקינג הוא נשי והחשיבה נשית. אם לא יסכימו איתו, יגידו שהוא לא מבין את המורות, או את הילדים. קשה לאדם ממין אחד לנהל עובדים שרובם מהמין השני. אבל זה אפשרי, כמובן".

     

    "חשבו שג'קי, המנהל, זה הגבר"

    ג'קי שטרומינגר היא מנהלת אגף ההשקעות בבית ההשקעות הלמן-אלדובי. האגף מבצע, למעשה, את כל פעילות החברה, ושטרומינג היא האדם השלישי בהיררכיה הארגונית, אחרי הבעלים, רוני הלמן ואורי אלדובי. היא מנהלת 22 איש, ביניהם הסוחרים, הקונים ומוכרים בשוק ההון, מנהלי תיקי ההשקעות, אהנליסטים ומנהלי החשבונות. היא אחראית על ניהולם התקין של 7 מיליארד שקל שלקוחות חסכו והפקידו בידי החברה.  

     

    שוק ההון נחשב לתחום "גברי" - אם גם פחות מובהק מייצור החשמל. בהלמן-אלדובי, בניגוד לחברת החשמל, רוב העובדים הן נשים, כולל 65% מהמנהלות בחברה ורוב הצוות של שטרומינגר. "מקובל בענף שיש רוב גברי, ואצלנו זה ממש להיפך", אומרת שטרומינגר, "חיפשתי לאחרונה מנהלת תיקים עם נסיון, והגיעו המון קורות חיים של גברים ומספר זעום של קו"ח נשיים". 

     

    "בתוך החברה, העובדה שאני אישה שמנהלת גברים היא טריוויאלית לגמרי, נון-אישיו", מספרת שטרומינגר, "אני בחברה 15 שנה, מאז הקמתה, ומנהלת את האגף מאז שהקמנו אותו לפני ארבע שנים. העובדים הגיעו אחרי, סומכים על המקצועיות שלי ומקבלים את סמכותי כמובן מאליו. גם אם אני טועה וזה כן מפריע להם, זה לא משנה כי אני המנהלת. גם הרוב הנשי לא משנה. יש על זה בדיחות: כשהייתי בהריון אמרו לי כל הזמן: 'את בלחץ בגלל ההורמונים', אבל בדיחות הן דבר טבעי שעושה אווירה נעימה". 

     

    "מצד שני, מחוץ לחברה אני נתקלת בשוביניזם. קרה לא פעם שהגעתי לפגישה מחוץ לחברה עם עוד עובדים שלנו, ובגלל שהשם שלי יכול להיות שם של גבר, כולם חשבו שג'קי, המנהל, זה אחד הגברים שהגיע אתי והופתעו לשמוע שזאת אני".

     

    מה גורם לזה שאצלכם יש רוב נשי ובחברות אחרות רוב גברי? מה עושה את ההבדל? 

     

    "השאלה העיקרית היא איך מקום העבודה מתייחס לצרכים האישיים של העובדים. רוני, אורי ואני תמיד היינו בגישה שאומרת: תהיו מקצועיים, אנחנו דורשים את מקסימום התפוקות והביצועים, אבל רוצים להיות הכי לארג'ים שאפשר מבחינת החיים האישיים".

     

    במלים אחרות: אתם מאפשרים לעובדות לצאת הביתה מוקדם מספיק להיות עם הילדים שלהן.

     

    "נכון. השאלה היא לא כמה עובדים אלא איך העובד מחלק את השעות שלו. אנחנו עובדים מול שווקים בחו"ל שפועלים 24 שעות ולקוחות שמתקשרים בשעות מוזרות. אבל המקום מפרגן לזכות העובד להמתמודד עם הדרישות: אחד רוצה לעבוד ארבעה ימים עמוסים בשבוע ולא לעבוד ביום החמישי, אחד רוצה להגיע מוקדם ולצאת מוקדם, ואחד רוצה לצאת מוקדם ולהמשיך לעבוד בערב מהבית".

     

    "כשמגיעים אלינו עובדים ממקומות אחרים, אני נדהמת לגלות שהם לא רגילים לתרבות הארגונית הזאת. לא מזמן קלטנו עובדת שדרשה שיוסיפו לחוזה שלה סעיף שמאשר לה לצאת מוקדם בימים מסויימים. הייתי צריכה להרגיע אותה ולהסביר שאף אחד לא רוצה שהיא לא תצא. כמובן שזה נוח קודם כל לאמהות, אבל גם לאבות ולאנשים צעירים בלי ילדים: סטודנטים וכאלה שעוד לא בחרו כיוון ורוצים להתנסות במקביל בתחומים אחרים".

     

    מנהלת התיק אישה? הלקוח ירוויח יותר

    שטרומינגר עצמה היא אם לשלושה, וחזרה לאחרונה מחופשת לידה. "חזרתי אחרי שלושה חודשים, וכדי שאתפקד גם בבית, העברתי תחומים אחדים לאחרים, והרגלתי את עצמי, את העובדים ואת המשפחה לשעות חדשות", היא מספרת, "בחלק מהימים אני עובדת מהבית. דברים לא דחופים אני דוחה לערב ולסופ"ש, כשבעלי עם הילדים. אני עובדת בשעות מטורפות, 11, 12 ו-1 בלילה. לא מזמן ביקשו ממני להפסיק לשלוח מיילים בשבתות. אמרתי: יש דברים ששבת היא הזמן היחיד שאני יכולה לעשות אותם. אם לא נוח לכם, תענו לי ביום ראשון".

     

    יש ויכוח כמה שעות צריך להשקיע בעבודה בשוק ההון. בשורה התחתונה, אתם מפסידים מהגמישות שלכם בעניין, שמאפשרת לכם, לדברייך, להעסיק נשים?

     

    "אנחנו לא מפסידים. גם התפישה שנשים פחות טובות בתחום שגויה לחלוטין. להיפך. יש מחקרים מחו"ל שמראים שנשים מנהלות תיקים טוב יותר. אני לא אוהבת את המחקרים האלה, אבל זאת עובדה".

     

    למה?

     

    "החוקרים השוו בין תיקים שנוהלו בידי נשים וגברים ומצאו שבטווח הארוך התיקים שניהלו הנשים נתנו תוצאות טובות יותר. התיאוריות טוענות שזה עניין של אגו.

     

    "הגבר - כהכללה, כמובן - אוהב לזגזג עם ההשקעה פנימה והחוצה, לקנות, למכור ולהגיד, עשיתי, אני תותח. האישה אטית, שמרנית ומחושבת יותר, ונוטה לאסטרגיה של "buy and hold" שמונעת סיכונים מיותרים. שנית, גברים מתקשים להודות בטעויות וכשהם קונים מניה גרועה, הם נוטים להחזיק אותה ו'להגדיל את ההימור', ואילו נשים נוטות לומר 'טעיתי', למכור וללכת הלאה".  

     

    אז למה פחות נשים בוחרות לעבוד במקצוע?

     

    "בחוגים לכלכלה ולמינהל יש איזון בין נשים וגברים, אבל הבחירה בשוק ההון לא טריוויאלית לנשים ורובן הולכות לנישות אחרות. בגלל השעות, בגלל הסטריאוטיפים, ואולי זה גם עניין של טעם. בעבודה של סוחרים ומשקיעים יש קצב מטורף, מתח ולחץ וצורך בזריזות. זה מושך גברים ומרתיע נשים. יכול להיות שזה מהטבע, אני לא יודעת. מה שבטוח הוא שזה דינמי, שיש מגמת שינוי".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רינת אברהמי, חברת החשמל: מבוכה יש, שובניזם אין
    צילום: יוסי וייס
    ג'קי שטרומינגר, הלמן-אלדובי: רוצים נשים? תעסיקו בשעות גמישות
    רינת קרן-הרמן, alljobs: "גם לגברים קשה לנהל נשים"
    צילום: הילה דוד
    מומלצים