שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    ח"כ יחימוביץ', את טועה
    אני מוצאת שהפרגמטיות שלך מביישת אותי וגורמת לי לאכזבה עמוקה. מאבק חברתי אינו יכול להיות פרגמטי. מכתב תשובה לח"כ שלי יחימוביץ', שקראה לעובדים הסוציאליים לעצור

    קראתי את מכתבך אלינו העובדות הסוציאליות ("צריך לדעת מתי לעצור") והתמלאתי עצב, אכזבה, ייאוש וגם כעס. חשיבות המאבק והשיעור שלמדתי מהסטודנטים שלי הם שמאפשרים לי לכתוב לך מכתב אישי וגלוי. אני מודה שאני כותבת אליך גם משום שפעמים רבות כל כך, שימשת לי פה, ייצגת אותי וסימלת עבורי אופציה לפרלמנטרית מהזן הנכסף.

     

    אני תוהה מה גרם לך לכתוב דברים בלשון חברית ונעימה, ומשום כך גם עלולים להיות מסוכנים, כי הם העלולים לרפות את ידינו ולהימנע מלהמשיך במאבק שגם את סוברת שהוא צודק, ויותר מכך גורלי לעתידנו כמדינת רווחה. מאבק עובדות ועובדים שגם את מודה בכך שלא היה כדוגמתו. דעי לך שיש כבר מנהלים המשתמשים בו להפעלת לחץ על העובדים להיכנע.

     

    אני מוצאת שהפרגמטיות שלך מביישת אותי וגורמת לי לאכזבה עמוקה ממי שחשבתי שאוכל ללכת בעקבותיה. הרשי לי לשתף אותך בכך שלא הופתעתי מכך שאת מוקפת בעובדות סוציאליות. לתומי חשבתי שאת "מהסוג שלנו". מאלו שחושבות שחובתה של חברת כנסת דומה לזו של עובדת סוציאלית - לשנות את המציאות הקשה חסרת הצדק והמוסר. מציאות שפוגעת ללא רחם בילדים, נשים קשישים ועוד רבים אחרים שנזקקים לעזרה.

     

    לאן נעלמה הרוח שאפיינה אותך במאבק הצודק של עובדי "הבנק של האשה העשירה במדינה", שרובם המוחלט, אם לא כולם, מרוויחים יותר מהעובדות הסוציאליות? לא יכולתי להימנע מלהעלות השערה ש"הטייס האוטומטי" שלך הוא שמוביל אותך להתייצב בכל פעם מחדש לימין יו"ר הסתדרות העובדים. ומה היית כותבת ומייעצת להמוני המפגינים המסכנים את חייהם, ובכל זאת בוחרים להיאבק על צדק וזכויות במצרים, בחריין לוב או איראן? להיות פרגמטיים?

     

    לא מאבק פרגמטי 

    מאבקם של העובדים הסוציאליים צודק. התוספות שניתנו להם מביישות. ההצעה שניתנה להם לא תאפשר להם ליהנות מזכות בסיסית של כל אזרח להתפרנס בכבוד, וחלקם ימשיכו לחיות בעוני. מדוע שהעובדות הסוציאליות, הנמצאות בחזית המאבק בעוני, באלימות כלפי ילדים ונשים, כמו גם בהתמודדות עם שכול, חולי ונכויות לא יקבלו משכורות זהות לאלו שלך, למשל? מדוע שכרן לא זהה לשכרם של אנשי האוצר? הן השקיעו וממשיכות להשקיע בהשכלתן ובהכשרתם המקצועית לא פחות מהם.

     

    בעבודתן הן מתמודדות עם עומס בלתי נתפש בטיפול בכל אותם אנשים, שלא חברי הכנסת ולא אנשי האוצר הצליחו לחלץ ממעגל העוני והמצוקה. הן נדרשות לקבל החלטות הרות גורל במצבים שהורים פוגעים ומזניחים את ילדיהם כתוצאה ממצבים של עוני, שחבריך בכנסת כמו פקידי האוצר לא ממש הצליחו וחלקם אף לא ניסו לשנות.

     

    מאבקם של העובדים הסוציאליים צודק משום שהמדינה ממשיכה להפריט ולפטור את עצמה מהחובה והזכות שלה לדאוג למי שנפגע מחוליי החברה. את כמוני יודעת שדרכה של המדינה להוזיל את השקעתה באנשים הנזקקים לעזרתה, היא להפריט את שרותי הרווחה ולשלם משכורות נמוכות יותר לעובדים. שלא לדבר על כך שקיום חלק לא מבוטל משרותי רווחה הופך להיות תלוי בחסדי סתם אנשים טובים, שבתמימותם מסייעים למדינה להתנער ממחויבותיה לדאוג לרווחת האזרחים.

     

    מאבק העובדים הסוציאליים, שבו לוקחים חלק הסטודנטיות והסטודנטים, כמו כל הקולגות שלי, לימד אותי שיעור חשוב ומרגש. מאבק חברתי שמבקש להשיג שינוי מהותי איננו יכול להיות מאבק פרגמטי. וכן, וזה נכון גם כשנאבקים על הזכות להתפרנס בצדק ולא מצדקה, כפי שקוראות המפגינות. וכן, יש לנו העובדות הסוציאליות את הכוח להשיג את המטרות שלשמן יצאנו למאבק.

     

    • ד"ר בלהה דוידזון-ערד, מרצה בכירה בבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל באוניברסיטת תל-אביב, חוקרת בנושא הוצאת ילדים בסיכון מהבית ולשעבר פקידת סעד לחוק הנוער.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Joshua sterenzy
    פרגמטיות מאכזבת. ד"ר בלהה דוידזון-ערד
    צילום: Joshua sterenzy
    לאן נעלמה הרוח? הפגנת העובדים הסוציאליים
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים