שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    התקווה: גם הכבד של סילבי קרס - היום היא בריאה

    לפני 20 שנה קרס הכבד של סילבי לאופר, אז בת 37, לאחר שימוש של שבוע במשככי כאבים. כמו במקרה של שירלי מרדר, גם היא נזקקה להשתלה, בלעדיה ניבאו הרופאים כי היא לא תשרוד. אך אחרי שבוע בתרדמת הכבד החל להתאושש - והיום היא בריאה לחלוטין. "חשוב לי להגיד שאסור להרים ידיים, כי הכל עוד יכול להשתנות", היא אומרת ל-ynet

    "אני רוצה לומר למשפחה של שירלי שיש תקווה ואפילו כשאומרים שאין סיכוי אז יש סיכוי. אסור להרים ידיים ולהתייאש", כך אומרת ל-ynet סילבי לאופר. לאופר, היום בת 58, נמצאה לפני כ-20 שנה במצב דומה מאוד לזה שבו נמצאת שירלי מרדר בת ה-27, שסיפורה נחשף ב-ynet לאחר שהכבד שלה קרס בעקבות שימוש בנורופן. גם היא טופלה במשככי כאבים, בעקבותיהם קרס הכבד שלה והיא נזקקה באופן דחוף להשתלה. היא מקווה להעביר בסיפורה אופטימיות לבני משפחתה של מרדר, מאחר וגם במקרה שלה לא נמצא כבד להשתלה, היא הוטסה לצרפת בתקווה למצוא כבד מתאים, אך לאחר מספר ימים התאוששה באופן מפתיע ואף ילדה בת לאחר מספר שנים.

     

  1. דרמה בנתב"ג: לפני ההמראה נמצא כבד לשירלי  
  2. מחזיקים אצבעות: שירלי בדרכה לצרפת
  3. התרופות ללא מרשם שיכולות להרוג אותך
  4. שירלי תוטס לצרפת בניסיון למצוא כבד מתאים

     

    אחרי שבוע של משככי כאבים הופיעו סימנים צהובים

    סיפורה של לאופר החל בשנת 1990 ממקרה פשוט של התקררות. "סתם הרגשתי לא כל כך טוב, מן התקררות כזו, כמו שפעת", משחזרת לאופר את שהוביל להתדרדרות במצבה אז. "נשארתי בבית במשך שבוע, ביקרתי אצל הרופא והוא המליץ לי לקחת אקמול, כדי להוריד את החום. הוא נתן לי גם סירופ נגד שיעול ואנטיביוטיקה".


    סילבי לאופר. "הרופאים לא האמינו" (צילום: מורן מעיין)
     

    לאופר, לדבריה, נטלה את התרופות במשך אותו שבוע, על פי הוראות הרופא. "בסוף השבוע פתאום ראיתי שיש לי על הגוף כל מיני סימנים צהובים", היא נזכרת. "התקשרנו למד"א, בגלל שהרופא שלהם היה זה שטיפל בי במשך אותו שבוע, וכשהרופא הגיע אליי הביתה הוא מיד הבחין שאני צהובה ושיש לי כבד מוגדל ופינה אותי לבית החולים".

     

    בדיוק כמו במקרה של מרדר, גם אצל לאופר המצב הידרדר במהירות. "הגעתי לבית החולים נהריה ביום שישי בערב ובשבת כבר הייתי בתרדמת. ביום ראשון המצב שלי כבר הוגדר כקשה מאוד ובאותו לילה כבר העבירו אותו לבת החולים הדסה עין כרם, כשלכולם היה ברור שאני חייבת השתלת כבד כדי לחיות. פרופ' שובל לקח על עצמו לטפל בנושא ותוך מספר שעות סידר שאעבור לצרפת, מאחר ושם הסיכויים למצוא כבד ולעבור השתלה היו טובים יותר".

     

    לאופר הגיעה לבית החולים בפריס ביום שלישי במצב קריטי. "עברתי דום לב ובגלל שהמצב שלי היה קשה כל כך הייתי בעדיפות ראשונה לכבד בכל אירופה. במשך שבוע לא הצליחו לאתר עבורי כבד מתאים, וכל אותו הזמן הייתי בתרדמת. המצב היה קשה כל כך עד שהרופאים אמרו לבעלי, שליווה אותי לשם, שאין לי הרבה סיכוי והתחילו להנחות אותו על התהליך של החזרת גופה לישראל".


    "אמרו לבעלי שאין לי סיכוי". סילבי באשפוז (צילום רפרודוקציה: מורן מעיין)
     

    אחרי ימים של תרדמת - הכבד הראה סימני התאוששות

    אך כאן מקבל סיפורה של לאופר תפנית אופטימית, שהיא מקווה מאוד שתעודד את בני משפחתה של מרדר הצעירה. "ביום השביעי לתרדמת הרופאים ראו פתאום שהכבד מראה סימני התאוששות",

    היא מספרת בהתרגשות. "יום אחרי כבר התעוררתי מהתרדמת. הרופאים לא האמינו. לא היה להם הסבר להשתלשלות העניינים. הם אמרו שהם לא ראו דבר כזה".

     

    לאופר נשארה בצרפת מספר שבועות נוספים תחת השגחה. כשחזרה לארץ המשיכה להיות במעקב, שהראה כי מצבה לא מפסיק להשתפר. "חזרתי לארץ ומאז ועד היום הכל בסדר. אחרי שנה כל תפקודי הכבד שלי חזרו למצב נורמלי".

     

    מצבה היה כל כך טוב עד שהיא החליטה ללדת שוב. "היו לי כבר שלושה ילדים, עוד מלפני המקרה, ואחריו נכנס לי דחף לילד נוסף. למרות ההתנגדות העזה של של הרופאים, שאמרו לי שאני מעמיסה יותר מדי על הכבד, הריתי וילדתי בת. היום היא בת 15 ושתינו במצב מצויין".

     

    בטוחה שמצבה של שירלי ישתפר

    מאז ששמעה לאופר על המקרה של שירלי מרדר היא נמצאת בסערת רגשות "אני שומעת מה שעובר עליה וכל כך מתרגשת", היא אומרת וקולה רועד. "אנחנו, בני האדם, כל כך קטנים ולא יכולים לדעת איך הדברים ישתנו ויתפתחו. אבל הייתי רוצה להעביר המון כוח לשירלי והמון תקווה להורים שלה ולבני משפחתה ולכל מי שייקלע אי פעם לכזו סיטואציה. חשוב לי להגיד שאסור להרים ידיים, כי הכל עוד יכול להשתנות. אני בטוחה שמצבה

    של שירלי ישתפר, כמו שקרה לי".

     

    העלתם זכרונות במשפחה ממה שעבר עליך אז, בעקבות הפרסומים בנוגע לשירלי?

    "לא היה לנו כל כך זמן לדבר על זה, אבל בכמה מילים שהחלפנו ראיתי שזה מאוד השפיע על בעלי. הוא זה שזוכר מה קרה יותר ממני, כי אני הייתי בתרדמת. גם אחי התקשר אליי כולו נרגש מזה שמצבה של שירלי משתפר, כמו שהיה אצלי. לכולנו זה מעלה רגשות מאותם ימים קשים".

     

    לאופר מקווה לשוחח עם בני משפחת מרדר, ולחזק אותם בשעות הקשות שעוברות עליהם. "הייתי שמחה לדבר איתם כדי לחזק אותם. אני יודעת שאנשים שהגיעו אלינו לצרפת או התקשרו היוו תמיכה אדירה לבעלי, וזה היה שווה זהב. העידוד שמקבלים מאחרים מאוד עוזר, כי אלו ימים כל כך קשים של ייאוש". 

     


  5.  

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    סילבי לאופר. ההתדרדרות - אחרי שבוע של נטילת אקמול
    צילום: מורן מעיין
    שירלי מרדר. במצב קשה בעקבות נטילת נורופן
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים