שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    כך מצפצף צה"ל על הטבע: "זו שערוריה"
    מהדו"ח שפרסם מבקר המדינה על מערכת הביטחון, עולה כי אלפי דונמים שבידי צה"ל סובלים מזיהומי מים, קרקע, אזבסט, חומרים מסוכנים ופסולת. כך קרה למשל בבסיס הדלק באשדוד. בעירייה עדיין מחכים שהשטח יעבור אליהם. כמו שזה נראה, הם ימשיכו לחכות

    צה"ל אינו מחזיר קרקעות יקרות לידי המדינה כמחויב בחוק, אך חמור מכך - הוא גם מזהם: דו"ח מבקר המדינה על מערכת הביטחון שפורסם היום (יום ג') מצביע על זיהום סביבתי נרחב - הכולל זיהומי מים, קרקע, אזבסט, חומרים מסוכנים ופסולת - בשטחים בהיקף של אלפי דונמים הנמצאים בשליטת הצבא.   

     

    מדו"ח המבקר עולה כי צה"ל משתמש או משפיע על 79% משטחי המדינה, אבל לא ממהר להיפרד ממחנות במרכזי הערים, למרות החלטות הממשלה משנת 1993.

     מחנות שכן ננטשו בשנים האחרונות, עומדים כאבן שאין לה הופכין וברבים מהם קיימים מפגעים סביבתיים. התמונה הסביבתית הקשה מלווה בהיעדר פיקוח מצד גורמי שמירת הטבע במדינה, קובע המבקר.

     

    כך לדוגמה, מזכיר השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס את מתחם ההובלה והימ"חים במחנה קסטינה שננטש ב-2005, וששטחו כולל כ-200 דונם. "המחנה עזוב, מפורק ברובו, מוזנח, אינו מגודר ואינו מאובטח. ערימות של פסולת בניין מפוזרות בתחומו. בשטח נמצאים מבנים רבים בשלבים שונים של פירוק", כתב המבקר. 

     

    מצב דומה שורר גם במרכז שירותי האחזקה בבית דגן, מחנה שננטש בשנת 2001. בדיקת המבקר העלתה כי המחנה פרוץ, אינו מגודר ואינו מאובטח. האוזר מוזנח ביותר ומלוכלך בפסולת בניין ופסולת אחרת. בקרקע נותרו עד היום זיהומי דלקים ושמנים שלא טופלו מעולם.

     

    מבקר המדינה

     

    חרף פניות חוזרות ונשנות מצד המשרד להגנת הסביבה, לא בוצעו סקרי קרקע ומים בבסיסים העזובים כנדרש, ואין מידע מלא על היקפי הזיהום. המבקר מציין כי לנטישת הבסיסים בהליך לא מסודר, ישנה השפעה קשה.

     

    "רוב זיהומי הקרקע מקורם בדליפות ממכלי דלק וממכלי חומרים מסוכנים, שמנים ופסולת שהושלכה על הקרקע או הושלכה לתעלות ניקוז באופן לא מוסדר. לזיהום הזה השפעות נרחבות מבחינה סביבתית ובריאותית, ובהן: זיהום מקורות מים, פגיעה בצומח וזיהום חללים תת-קרקעיים מתרכובות נדיפות העלולות לגרום לבעיות נשימה לשוהים באזור".

     

    מתכננים לפנות - ובינתיים מזניחים

    דו"ח המבקר מתייחס גם למצב בסיסים פעילים, שאמנם מיועדים לפינוי מזה שנים, חלקם כבר יותר מ-17 שנה, אך בינתיים סובלים מהזנחה קשה. לינדנשטראוס קובע כי לא פחות מסיכון סביבתי, עיכוב הפינוי מהווה סיכון בריאותי לחיילים המשרתים באותם בסיסים.

     

    קראו עוד פרקים מתוך דו"ח הביקורת 61 א':

     

    בהקשר זה מציג המבקר את בסיס הטירונות "מחנה 80" כדוגמא. מדובר במחנה שסוגיית פינויו עלתה לראשונה עוד באוקטובר 2002, אולם עד סיום הביקורת (יוני 2010), נמשכה בו הפעילות ובתחומו יכולים לשהות בזמן נתון כ-1,500 חיילים.

     

    "במחנה מבנים ישנים מאוד, חלקם מיועדים להריסה. נוסף על כך, יש במחנה מפגעים חמורים בתחום התשתיות, ובהם: בורות ביוב ובורות ניקוז סתומים, גגות דולפים, מרצפות ומדרגות שבורות, פיצוצים תכופים בצנרת הביוב שעשויה מאזבסט, ובורות פעורים בכבישים. במחנה קרס מבנה שגגו עשוי מאזבסט, והומלץ לאטום מבנה אחר, בעל גג וקירות אזבסט פריך"', כותב המבקר.

     

    דוגמה אחרת מתייחסת לבסיסי האחזקה "טירה", שסוגיית פינויים עלתה לדיון עוד בספטמבר 1996. כ-15 שנים לאחר מכן, מציין לינדנשטראוס, טרם נחתם הסכם לפינוים של הבסיסים שהוקמו לפני כ-80 שנה, ומצב תחזוקתם מתחת לכל ביקורת.

     

    מי מפקח? אף אחד

    פרק אחר בדו"ח המבקר עוסק בסוגיית הפיקוח על מחנות צה"ל הנטושים. כאן, מתאר לינדנשטראוס מציאות שבה לא רק שאין פיקוח על הנעשה בבסיסים, אלא אין גם פיקוח מצד מינהל מקרקעי ישראל על הקצאת הקרקעות לצה"ל. התוצאה: במשך שנים נעשה שימוש לא מבוקר באלפי דונמים מקרקעות המדינה, חלקם באזורים עירוניים, תוך פגיעה מתמשכת בטבע ובסביבה - ואי לקיחת אחריות על הנזק שנגרם.


    בדיקות קרקע (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

     

    "יחידות צה"ל עזבו את השטח ללא אישור אג"ת... יציאת יחידות צה"ל ממרבית מהמחנות לא לוותה במרבית המקרים בפעולות של ניקוי וסידור השטח, ולפיכך נותרו בהם מפגעים רבים, כגון: מבנים הרוסים, בורות, פסולת וזיהומים מסוגים שונים", כותב המבקר. לדבריו, לעתים קיימים פערים משמעותיים מאוד - של עשרות ומאות אחוזים - בין גבולות השטח שאושרו למחנות צה"ל במוסדות התכנון ובהקצאות המינהל, לבין הגבולות שנקבעו בפועל.

     

    בשיחה עם ynet אמר עמית ברכה, מנכ"ל עמותת "אדם טבע ודין" העוסקת רבות בסוגיית פינוי בסיסי צה"ל, כי אחת הבעיות המרכזיות עד-כה היתה החוק, שלא איפשר למשרד להגנת הסביבה נגישות למתקני מערכת הביטחון. "נציגי המשרד לא נכנסים בקלות לבסיסי צה"ל, זו שערורייה שאין כדוגמתה. זוהי הזרוע המפקחת על נושאי הסביבה בישראל וקיימת חובה לאפשר להם להיכנס.

     

    "העובדה שמשרד הביטחון יוצר קושי רב לפקח עליו, משפיעה גם על בריאות החיילים המשרתים בבסיסים הללו" אמר ברכה. עם זאת, מנכ"ל "אדם, טבע ודין" מציין גם נקודה אופטימית, לפיה לאחרונה אושר חוק המרחיב את סמכויות הפיקוח של נציגי המשרד גם למתקני מערכת הביטחון.

     

    מזהמים ודורשים פיצויים

    בסיס מז"י (בר-לב), הסמוך לקריית-מלאכי, הוא מוקד לוויכוח עתיק יומין בין משרד הביטחון למנהל מקרקעי ישראל. לפני כעשור נשקלה האפשרות לפנות את הבסיס מתוך מחשבה שהוא מונע את התפתחותה של קריית-מלאכי. חמש שנים אחר כך התחלף הלך הרוח, והוחלט להרחיב את הבסיס כדי להעניק שירותים ליחידת צה"ל העוברות בימים אלה לעיר הבה"דים. בתום משא ומתן ארוך, הוחלט לפנות את בסיס התובלה, המשטרה הצבאית, הימ"חים וחר"פ - דבר ששחרר כ-200 דונם לטובת קריית-מלאכי. ואולם מאז הופסק הליך הפינוי. 

     

    ראש העיר קריית-מלאכי, מוטי מלכה, אמר ל-ynet: "אנחנו, כרשות מקומית לא מעורבים כלל במשא ומתן בין המנהל למשרד הביטחון. מבחינתנו, יש לנו תוספת לבנייה עירונית של 1,600 יחידות דיור בשטח שפונה. לעניות דעתי, העיכוב בפינוי בסיס מז"י נובע רק מוויכוח על גובה הפיצויים שדורש משרד הביטחון". לדברי מלכה, ראשי רשויות שליד עריהם ישנם בסיסים צבאיים, העדיפו עד לא מזמן את תשלומי הארנונה ממשרד הביטחון, אולם משבר הנדל"ן והמחסור בדיור ציבורי הגבירו את לחץ הרשויות להיפרד מהבסיסים הצבאיים לטובת קרקעות לבנייה.

     

    בבסיס הדלק באשדוד הועלו בעבר טענות על זיהום מי התהום מצד הבסיס הצבאי הנמצא במקום. הבסיס, שנמצא בקצה אזור התעשייה הצפוני, אמור להשתלב באזור התעשייה ולהפוך לחלק ממנו. באשדוד היו שמחים לקבל את השטח כדי להרחיב את אזור התעשייה, אך לדברי גורמים בעירייה מאז ננטש הבסיס, לא נעשו פעולות להעברתו בצורה מסודרת לידי העירייה.

     

    ומה בנוגע לבסיס חיל הים באילת? האם לא ניתן לפנותו לטובת מלונות נוספים? ראש העיר, מאיר יצחק הלוי, סבור כי שטח בסיס חיל הים יכול לשמש את תעשיית המלונאות לצרכים חשובים וטובים. "בתחילת הדרך המלצנו להעתיק את בסיס חיל הים לנמל. לאור התפתחות בתוכנית 'השער הדרומי' לעיר, ביקשנו תוכנית התכנסות: בשלב הראשון - פינוי מחצית משטחי בסיס חיל הים, ועל כך יש הסכמה. כבר קרוב לארבע שנים אנו מתדיינים מול משרד הביטחון, מינהל מקרקעי ישראל וחנ"י (חברת נמלי ישראל). משרד הביטחון הציגו דרישות כספיות וכרגע הדיונים הם בערוץ הזה".

     

    דובר צה"ל התייחס לדו"ח המבקר ומסר כי ממצאיו "נותחו, נלמדו וישמשו כלי עבודה מרכזי לשיפור ולהתייעלות". עוד נמסר כי "אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל נמצא בימים אלה בתהליך מתקדם של מיפוי מחנות צה"ל, הן בהיבטים סביבתיים והן בהיבטים בטיחותיים. בימים אלו מתקיים במקביל תהליך ממשלתי לקידום תזכיר חוק למניעת זיהום קרקע וטיפול בקרקעות מזוהמות בהובלת המשרד להגנת הסביבה, בו נוטל צה"ל חלק פעיל, וישתלב בתוכנית המדינית לטיפול בקרקעות מזוהמות ושיקומן לכשתידרשנה".

     

    בהכנת הידיעה השתתפו טובה דדון ושמוליק חדד
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לינדנשטראוס. ערימות של פסולת
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים