נגד צל"ש לשוטרים: "זכותנו לדעת מי גרם למוות"

ועד משפחות חללי שירות בתי הסוהר מאסון הכרמל הגיש היום (ב') עתירה לבג"ץ נגד השר לבטחון פנים ומפכ"ל המשטרה, בטענה כי יש לאסור עליהם להעניק צל"שים למשפחות השוטרים שנהרגו באסון הכרמל. השר יצחק אהרונוביץ' והמפכ"ל דודי כהן החליטו בחודש שעבר להעניק את אות המופת לתת-ניצב אהובה תומר, תת-ניצב ליאור בוקר וסגן-ניצב איציק מלינה, שנהרגו בשריפה בכרמל.

בעתירה נטען כי אין להעניק עיטורים בטרם השלים מבקר המדינה את חקירתו בנושא. לדבריהם, הם אינם צרי עין בשלושת הקצינים, אך הענקת הצל"שים

 כבר בשלב זה "תחיה את מהפצעים מחדש". הם אמרו כי זכותם של העותרים לדעת מי גרם למות יקיריהם ושהענקת העיטורים כמוה כמתן תעודת זיכוי למי שהיה בניהול האירוע.

בפנייה לבג"ץ נטען כי ועד המשפחות הינו הנציגות של 37 חללי וצוערי שירות בתי הסוהר, שהיו באוטובוס שנלכד בלהבות. בעתירה הם טוענים שאין ספק ששלושת ניצולי האוטובוס יכולים לשפוך אור על הדקות האחרונות וכי עדויות אלו עדיין לא נחשפו. לכן, לדבריהם, לא ניתן לדעת מדוע נעצר האוטובוס, מי הורה לו לעצור ומדוע לא המשיך בנסיעתו לכיוון בית אורן.

לטענת העותרים, עדויות אלו, כמו גם עדויות אחרות שהמבקר אמור לשמוע, יכולות לבסס מסקנות שונות לגבי המעורבים באסון. לטענתם, החלטת השר והמפכ"ל להעניק עיטורים כבר בשלב זה ועוד בטרם השלים המבקר את דו"ח הבדיקה "היא החלטה חפוזה, תמוהה ויש בה לכאורה כדי לגרום להטיית הבדיקה לכיוון או לטובת המשטרה".

בהמשך העתירה הם הזכירו שוב את בדיקת המבקר. "הדברים הם בבחינת קל וחומר, שעה שמשטרת ישראל אף היא נחקרת ונבדקת על ידי המבקר. אין להוציא מכלל אפשרות, כי מבקר המדינה יצביע על כשלים כאלו ואחרים, בין אם בתפקוד המשטרה ובין אם בתפקוד מערך הכבאות ובין אם בתפקוד שלושת הקצינים. משום כך תמוהה החלטת השר והמפכ"ל למהר ולקבוע עובדות בטרם הושלמה בדיקת הסיבות והנסיבות לאסון".

"הצל"שים יחיו את הפצעים". קרובי הרוגי השב"ס (צילום: גיל יוחנן)

פנייה לפרס ונתניהו

לדברי העותרים, הם פנו לנשיא המדינה, לראש הממשלה, למבקר המדינה וליועץ המשפטי לממשלה, כדי שיעכבו את מתן ההחלטה על הענקת העיטורים, עד אשר ישלים המבקר את בדיקתו. העותרים טוענים כי בטרם הענקת העיטור, הרי שצריך להיות ברור שמי שמקבל אותו ראוי לכך. לדבריהם, נכון להיום אין ראיות המצביעות על כך שמגיע צל"שים לליאור בוקר, אהובה תומר ואיציק מלינה שנספו באסון.

הם גם כתבו בעתירה כי "הענקת העיטורים בטרם השלים מבקר המדינה את מסקנותיו, יש בה כדי לנקות את משטרת ישראל מכל מחדל, ככל שחדלה וכשלה בטיפולה באסון". הם כתבו בעתירה, כי מישהו אחראי למחדל: "עצם שריפתם של 44 הנספים מלמדת על דבר אחד ויחיד, משהו בדרך השתבש ואין מדובר בכוח עליון, שלא היה ניתן לגבור עליו ולהציל את הנספים".

 בסיכום העתירה, כתבו בני משפחות הסוהרים: "באופן תיאורטי, המבקר יכול להגיע למסקנה ששלושת הקצינים כשלו במילוי תפקידם ובדיעבד אינם זכאים לעיטורים. האם רגשות משפחות אלה אינם חשובים לשר ולמפכ"ל?".

לבית המשפט העליון הגיעו נג'יב סרחאן, דובר הוועד, אביו של איאס - יחד עם נתן צדקי, חמו של ירון ברמי שנספו באסון. סרחאן אמר עם הגשת העתירה: "אנחנו לא מתנגדים לחלוקת עיטורים. הדרישה שלנו היא שימתינו עד לסוף בדיקת מבקר המדינה בנושא. האמת טרם יצאה לאור. אנחנו לא רוצים שגם משפחות הקצינים ייפגעו ולא תיגרם להם עוגמת נפש".

מהמשרד לביטחון פנים נמסר בתגובה: "סעיף 6 לחוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר קובע, שרק המפכ"ל רשאי להעניק את עיטור המופת על מעשה שנעשה באומץ לב וראוי לשמש מופת, להבדיל מאות הגבורה שמצוי בסמכותו של השר לביטחון פנים. לכן, במקרה זה, מפני שמדובר בעיטור המופת - הדבר מצוי בשיקול דעתו ובסמכותו הבלעדית של המפכ"ל".