שולטים בהסלמה, בינתיים

בלחימה המתנהלת כעת בחזית הדרום, צה"ל הוא היוזם. מדובר במהלך צבאי שתוכנן והוכן מראש בחודשים האחרונים כתוצאה מהערכות מצב כי פני הארגונים הפלסטינים להסלמה. הממשלה נתנה לצה"ל אור ירוק לבצע מהלך זה אחרי שחמאס ירה טיל נ"ט. לעבר אוטובוס תלמידים ביום חמישי האחרון. התסיסה האזורית ויחסיהם ששופרו עם מצרים, ובעיקר בידודה של ישראל בזירה הבינלאומית - כל אלה מצמצמים מאוד את האפשרות שצה"ל ייצא למערכה נרחבת ברצועה בנוסח "עופרת יצוקה".

עד אותו אירוע ביום חמישי התנהלו הדברים במסלול המוכר של ירי מדי פעם לעבר הנגב ותגובות מדודות. השליטה בהסלמה בזירה העזתית היתה בידי הזרועות הצבאיות של חמאס, הג'יהאד האיסלאמי והארגונים האחרים, מה שאיפשר להם להעלות ולהוריד את גובה הלהבות כרצונם.

הסלמה בדרום - הכותרות האחרונות ב-ynet:

• הערב: מתקפת רקטות ופצמ"רים על הדרום
• גורמי ביטחון: חמאס ספג מכה וביקש לנצור אש
• מעדכנים גם החברים שלכם בעמוד הפייסבוק של ynet
  

המסקנה האופרטיבית שהפיקו ראשי הזרועות הצבאיות של ארגוני הטרור מהערכת מצב זו, היא שהם יכולים לבטל את ההבנות שהושגו אחרי "עופרת יצוקה" ולקבוע כללי משחק חדשים להתמודדות עם צה"ל, שייאפשרו להם להתיש את תושבי דרום ישראל מבלי להסתכן במתקפה ישראלית כוללת. הם ניסו לאכוף על ישראל מצב של "חצי רגיעה", שמאפשר להם להמשיך את המאבק המזויין על אש קטנה על-פי האידיאולוגיה שלהם ובהתאם לאינטרסים של איראן, שמעוניינת לשמור על עזה כעל מוקד מתיחות אזורי.

ההנהגה המדינית של חמאס ברצועה לא קיבלה זאת. איסמעיל הנייה וחברים אחרים בהנהגה האזרחית של הארגון ניסו לשכנע את ראש הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג'עברי, ואת ראשי הזרועות הצבאיות של הארגונים האחרים כי נסיונותיהם לקבוע כללי משחק חדשים להתמודדות עם צה"ל - רק ימיטו אסון על תושבי הרצועה.

ג'עברי ועמיתיו, שסברו תחילה כי ישראל השלימה למעשה עם המצב החדש, הסכימו להפסקת אש. כשנוכחו בליל שבת שעבר כי צה"ל אינו נרתע מלבצע סיכול ממוקד נגד חוליה שתכננה לחטוף ישראלים בסיני, החליטו להסלים פעם נוספת את הפעולות נגד צה"ל ויישובי הדרום ואף לעלות מדרגה. יש משקל גם לעובדה שאחד מחברי החוליה שחוסלה, אבו ג'עפר, היה מפקד בכיר בזרוע הצבאית של חמאס וחבר אישי של ג'עברי. כך הגענו לירי טיל הנ"ט על אוטובוס התלמידים. הירי הזה התבצע בהוראה מפורשת של ג'עברי, שצפצף על ההנהגה האזרחית של ארגונו ובתמיכה בדיעבד של ההנהגה המדינית המיליטנטית של חמאס בדמשק.

בישראל צפו להתפתחות מעין זו והתכוננו אליה. בסדרת דיונים שהתקיימו בשבועיים האחרונים בכל הדרגים (ראש הממשלה ושר הביטחון, פורום השביעייה, הקבינט הביטחוני וצה"ל) עוצבה דרך פעולה חדשה שבאמצעותה ינסה צה"ל לשקם את ההרתעה ולהחזיר ליישובי הדרום את הרגיעה שממנה נהנו מאז "עופרת יצוקה". דרך הפעולה החדשה עוצבה כמערכה יזומה, אך מדורגת. במקום שארגוני הטרור יכתיבו את גובה הלהבות - צה"ל ישלוט בהסלמה. הוא יוכל לעלות מדרגה בעוצמת האש ובשיטות הפעולה, אם האמצעים שינקוט בשלב הקודם לא הספיקו, או לחילופין להרגיע את הגזרה אם יראה שהמטרה הושגה. לא עוד סבבים חסרי תכלית ו"תגובה לתגובה", אך גם לא מבצע רחב היקף וממושך בנוסח "עופרת יצוקה".

המהלך הזה יצא לדרך כבר בליל חמישי. שעות ספורות אחרי הירי על האוטובוס. הרעיון המבצעי שמנחה את מתכנני המערכה שמפקד עליה אלוף פיקוד דרום, טל רוסו, פשוט: לגבות מחיר כבד באבידות ובהרס תשתיות רק מאנשי הזרועות הצבאיות של חמאס והארגונים האחרים - במידת האפשר - ובאופן שיכריח אותם להסכים להפסקת אש יציבה וארוכת טווח בתיווך גורם שלישי, מצרים למשל. את המטרה הזו צריך להשיג תוך הימנעות מפגיעה באוכלוסייה עזתית לא לוחמת, ומה שחשוב אפילו יותר - תוך צמצום למינימום של האבידות הסבל וההרס שיספגו תושבי הדרום הישראלי.

ההימור שהצליח 

מהמידע המתפרסם בצד הפלסטיני ובישראל אפשר להעריך מהי שיטת הפעולה שנוקט בה צה"ל בשלב הנוכחי: נראה כי הפצצת מנהרות ההברחה, המוצבים של חמאס ומחנות אימונים על-ידי חיל האוויר תכליתה "לגרות" את אנשי הזרועות הצבאיות של חמאס ושל הארגונים האחרים להגיב. אם באמצעות שיגור פצמ"רים ורקטות לשטח ישראל ואם באמצעות פיגועים לאורך גדר המערכת. ברור שלשם ביצוע פעילות כזו הם יהיו חייבים לעזוב את מקומות המסתור שבהם הם מתחבאים ולצאת לפני השטח. במצב זה הם נחשפים בזמן אמת וניתן לפגוע בהם מהאוויר מהקרקע ומהים. כדי לצמצם את הסבל של תושבי הדרוםהחליט הרמטכ"ל, בני גנץ, להמר ולהכניס את מערכת "כיפת ברזל" למערכה, למרות שנמצאת עדיין בשלבי ניסוי מבצעי.

המערכה הצה"לית נמצאת כרגע ביומה השלישי ואפשר לומר שלפי שעה, לפחות מנקודת ראות צבאית, היא מצליחה. החשש של אנשי חוליות השיגור כי יאותרו וייפגעו תוך כדי פעולה מחייב אותם לפעול בחיפזון ומעמדות לא מדודות ומתוכננות. כתוצאה מכך, ירי הגראדים והפצמ"רים המתבצע לעבר יישובים בישראל הרבה פחות מדויק מבעבר וגם כמותו מצומצמת יחסית להיקף המערכה. אך מה שחשוב יותר - שתי הסוללות של "כיפת ברזל" הצליחו ליירט רקטות שנורו אל אשקלון, אשדוד ובאר שבע, וסיכנו את תושביהן ומתקנים חיוניים בסביבתן.

תחילה ניסו את המערכת באמצעות שיגור רקטה אחת. אחר כך ניסו לשגר מטח של כמה רקטות (לעבר אשקלון). בשני המקרים יירטה "כיפת ברזל" את הגראדים המסוכנים ללא קשיים מיוחדים. מותר להניח כי לעובדה זו תהיה השפעה פסיכולוגית תודעתית חשובה על המוטיבציה של פעילי השיגור ושל מפקדיהם. מי שיודע כי הוא מסכן את חייו בהציבו את המשגר, ובה בעת יודע כי אפילו אם יתאמץ ויסתכן, יש סיכוי קלוש שהרקטה תתפוצץ ביעדה - לא יזדרז לצאת לפעולה.

יש חורים בשיטה 

אפשר גם להעריך כי יירוט הרקטות יחייב את הנהגות הזרוע הצבאית של חמאס והג'יהאד להעריך מחדש אם באמת יוכלו ליצור "מאזן אימה" באמצעות כמות הרקטות לטווח ארוך שצברו. לפחות בשלב זה של המערכה, הנזק הפיזי והאבידות בצדנו כמעט אפסיים. עם זאת קיים מרכיב הסבל של האוכלוסייה הדרומית, הנאלצת לשבת במרחבים הממוגנים. בכל מקרה, נראה כי השילוב הנוכחי בין אמצעים הגנתיים להתקפיים מניב את התוצאות הרצויות. המיגון, הכוננות לספיגה, ההתרעות והיירוטים מאפשרים לצה"ל להמשיך ללא הפסקה בתקיפות מוכוונות מודיעין בזמן אמת, הגובות מחיר מהיורים. צריך להכיר בכך שיש כמה "חורים" בשיטה זו. שתי סוללות של "כיפת ברזל" אינן מסוגלות להגן על כל שטח הדרום.

המערכת גם אינה מסוגלת להגן על יישובים ישראלים הנמצאים במרחק של 4.5 קילומטרים מהגדר והם חשופים לירי מרגמות, טילי נ"ט. ורקטות קצרות טווח. זו כנראה הסיבה שארגוני הטרור העזתים שמים לאחרונה דגש רב על ירי פצמ"רים ונשק נ"ט. כדי לפתור בעיה זו נחוצה הרתעה יציבה - את זה מנסה צה"ל לייצר כעת.

צריך להדגיש: שיטת הפעולה והאמצעים שנוקט בהם צה"ל בשלב הנוכחי של המערכה ברצועה אינם סוף פסוק. במגירות אגפי המודיעין והמבצעים במטכ"ל ובפיקוד דרום הצטבר מידע מודיעיני רב שיאפשר לצה"ל לעלות מדריגות נוספות בלחימה הנקודתית נגד מפקדי פעילי חמאס, הג'יהאד האיסלאמי והארגונים האחרים. צה"ל לא יהסס לנקוט באמצעים אלה, אם יידרש, בתנאי שלא תהיה בינתיים פגיעה קשה באזרחים פלסטינים לא-לוחמים.

בעזה יודעים זאת כנראה. לכן משמיע חמאס זעקות שבר ופונה בבקשות עזרה למצרים, לליגה הערבית ולקהילה הבינלאומית. סביר להניח שגורמים אלה יתווכו בעוד כמה ימים הפסקת אש שתאפשר לג'עברי ומרעיו ללקק את הפצעים ולנו לחגוג בשקט את ליל הסדר. שיטה זו אינה נקיה מפגמים.