אפשר גם כך: ליל סדר קהילתי, צבעוני ומיוחד
למזלי, משפחתי חמה וליברלית, והלכידות בינינו גברה על כל מחלוקת. אבל בקהילה שלי יש רבים, אולי רבים מדי, שאינם יכולים להביא את בן או בת זוגם לארוחת החג
סבתי, רות אבישר ז"ל, שברחה מגרמניה מבית עבדים אמיתי בתקופת שלטון הנאצים ונפטרה בתחילת השנה, היתה מכינה תמיד את מוס השוקולד המפורסם שלה, שתמיד היה בו טיפה יותר מדי קוניאק, וכטוב ליבה ביין (אחרי הכוס השנייה לרוב, כולם נעשים שמחים מאוד אצלנו) היתה גם תמיד הראשונה לשיר ולצחוק. יש משהו מנחם בכך שהשנה נתגעגע אליה ביחד כולנו.
רק שנה אחת בחיי לא עשיתי את הסדר עם משפחתי, והשנה ההיא איכשהו נותרה כואבת לכולנו, זיכרון רע מתקופה אחרת. אני זוכרת היטב כמה צרם לי הסדר הזר בבית חברים, כמה חסרו לי האחים שלי וההורים, וכמה אידיוטית הרגשתי על שלא בחרתי להצטרף למשפחה שלי באותו החג. אני זו שבחרה להתרחק באותה השנה, כל כך זעמתי על הקושי שלהם לאהוב את דרך החיים שבחרתי לעצמי. הייתי צעירה וזועמת מאוד, אי אז, לפני שנים, ולא הייתי מוכנה לתת מקום גם לתהליך הקבלה שלהם.
למזלי הטוב, משפחתי היא אחת החמות ביותר והליברליות ביותר שיש, והלכידות בינינו גברה על כל מחלוקת. אבל בקהילה שלי יש רבים, אולי רבים מדי, שמשפחתם אינה כה מקבלת כשלי, שאינם יכולים להביא את בן או בת זוגם לארוחת החג, שנאלצים לבלות את הלילה המיוחד הזה, חגיגת החירות של כל עם ישראל, לבדם.
כל דיכפין יטה ויאכל, מקבלים את כולם כפי שהם
סדר קבוצתי שוויוני באדיבות האגודה
למענם מקיימת "האגודה" זה כ-15 שנה סדר פסח קהילתי, צבעוני ומיוחד. סדר הפסח של "האגודה" בא לתת מקום לאלו הרוצים לבלות את ליל הסדר באווירה חופשית ומחבקת, בחיק המשפחה המורחבת של הקהילה הגאה. בין האורחים יש הומואים, לסביות, בי וטרנס מכל הגילים ומכל השכבות, לרבות הורים לבנים ובנות גאים, ילדים למשפחות גאות, קשישי הקהילה הגאה ואפילו תיירים מחו"ל שביתם רחוק. מבני 16 ועד בני 80 פלוס יושבים יחד וקוראים את ההגדה, שרים ושרות, נשים ואפילו ילדים ממשפחות חד מיניות מצטרפים לשולחן. במיטב המסורת של פסח, כל דיכפין יטה ויאכל, מקבלים את כולם כפי שהם.
החשיבות של ליל הסדר היא בראש ובראשונה מקום של תמיכה נפשית למצוקה אמיתית העלולה להתעורר - אף אחד לא אוהב להיות לבד בליל הסדר, ורבים מבני הקהילה אינם זוכים לתמיכה משפחתית ונאלצים לבלות אותו לבדם. בדידות זו, בדומה לבדידות בארה"ב בתקופת חג המולד, עלולה לגרום נזקים נפשיים ואף לדחוף אל מעבר לקצה את מי שגם כך חש דיכאון. ב"אגודה" רואים חשיבות עליונה בקהילה התומכת בחבריה ומהווה מעגל משפחתי חזק ככל שתוכל עבור אלה שהמשפחה שלהם טרם למדה לקבל אותם.
ליל הסדר מתנהל במתכונת שוויונית ובאווירה מסורתית וחופשית, ומונחה על ידי גבר ואשה. עורך הסדר זה כמה שנים הוא רונן לב, והשנה תצטרף אליו הרבה גילי מהתנועה ליהדות מתקדמת. את השולחן עורכים מתנדבים בסיוע חברת י.ס. הזדמנות המביאה את הציוד, והאוכל נעשה בסיועו של השף גבי מסיקה מ"הד שף", שני גופים שמתגייסים לעזור שנה אחרי שנה. את המסורת התחיל לפני שנים הדר גראד ז"ל, מוותיקי הקהילה, בהתחלה בקטן, ובתוך שנים מועטות זה הפך לאירוע בהשתתפות כ-130 איש. רבים חוזרים שנה אחרי שנה, ונוצרים קשרים בין המשתתפים.
"הכי חזק שרו הטרנסיות, הפלפל של שולחן הסדר"
ארי קוקה מספר על הסדר של השנה שעברה, אליו הביא גם את אמו: "בתור דתי לשעבר, ריגש אותי לראות שגברים נשים ומה שביניהם, כולם רצו לקחת חלק פעיל ולהקריא חלק מההגדה לתוך המיקרופון, זה נראה כל כך טבעי ונכון. כולם יצאו מ'ארון לחירות' וזכו לברך על זה הודות לסדר האגודתי והשוויוני. בסוף הערב, לאחר כמה בקבוקי יין, גרעין חי ותוסס שנשאר עד הסוף (ולא הגיע ברכב) דאג למנף את הכוסיות לטובת פציחה במצעד פזמונים כשר לפסח. הכי חזק שרו הטרנסיות, הפלפל של שולחן הסדר, עם סטאר קווליטי אמיתי, כוכבות נולדות אחת אחת. היה בלתי נשכח, אם לצטט את אמא שלי".
מעטים המקומות בחיים שלא רק שיש בהם אהבה וקבלה גדולה, אלא שנותרו נקיים משיקולים זרים וממשיכים להיות מהדברים שיוצאים מהלב ונכנסים אליו. מידי שנה יש מקום מיוחד שבו כל אחד ואחת מבני ובנות הקהילה יכולים לבוא ולהיות חלק ממשפחה גדולה ומורחבת, להרגיש חופשיים וחופשיות להיות הם עצמם, ולצאת מעבדות לחירות, מארון אל החופש, מבלי להרגיש דבר מלבד קבלה וגאווה.
חג שמח לכל בני ובנות הקהילה שלי ולכל עם ישראל. לשנה הבאה בירושלים הגאה!
- הסדר של האגודה יתקיים בשבע בערב בבית האגודה,
בגן מאיר בתל אביב. אימייל לבירורים
לפנייה לכתב/ת 
