מאי הנדיר: התקבצויות נהדרות במערכת השמש
חודש מאי משופע בהתקבצויות נדירות שמפגישות יחד שניים, שלושה ואפילו חמישה כוכבי לכת. אירוע כה נדיר התרחש בשנת תשמ"ד, אז קישרו אותו החוזים והמנחשים מיד לסוף העולם...
חודש מאי יעמוד בסימן התקבצות נדירה במערכת השמש, בה ישתתפו כל כוכבי הלכת הנראים בעין (למעט שבתאי) ולמעט פלוטו. ההתקבצות תחל בתחילת מאי עם התקבצות צמודה בין מאדים לצדק שישתתף בה גם הירח המתקרב למולדו.
בבוקרו של ה-1 במאי, בשעה שבע, יחלוף כוכב הלכת מאדים פחות מחצי מעלה צפונית לכוכב הלכת צדק (חצי מעלת קשת היא הגודל הזוויתי שבו אנו רואים את הירח). מאדים וצדק מצויים כעת סמוך מאוד לשמש וזורחים כשעה לפניה. לכן, מי שמבקש לצפות בהתקבצות יצטרך להשכים קום ולצפות לכיוון האופק המזרחי כחצי השעה בלבד לפני הזריחה.
בשעה זו יהיה קשה לאתר את כוכבי הלכת ללא עזרת משקפת שדה או טלסקופ, אך הירח יבוא לעזרתם של אלו המבקשים לצפות בהתקבצות בבוקר ה-1 או ה-2 במאי, כיוון שסהר הירח הדקיק יחלוף כ-5 מעלות צפונית לשני כוכבי הלכת. למעשה, גם הירח שנראה כסהר דק הוא גוף מאתגר לצפייה בדקות שלפני הזריחה (זריחת השמש היא לקראת השעה 6 בבוקר).
הן מאדים והן צדק מצויים בצד המרוחק של מסלולם סביב השמש. כאשר צופים בצדק הענק מבעד לטלסקופים קטנים אפשר לראות את חגורות העננים שלו ואת ארבעת ירחיו הגדולים גם כאשר הוא מצוי במרחק הגדול ביותר מכדור הארץ, אך על מאדים, שהוא כוכב לכת קטן מאוד, קשה מאוד להבחין בפרטים כלשהם כאשר הוא במרחקו המרבי מאיתנו. כאמור, שני כוכבי הלכת יהיו קרובים לשמש ולראותם על רקע שמי הדמדומים יהיה אתגר גדול.
בנוסף לצדק ומאדים ישתתפו עוד שלושה כוכבי לכת בהתקבצות: מעט מערבית מהצמד (מעליהם) יראה כוכב הלכת כוכב חמה, הקרוב לשמש מבין כוכבי הלכת. מערבית לו (מעליו) מצוי נוגה, כוכב הלכת הבוהק ביותר בין כוכבי הלכת, שנראה בקלות על רקע שמי הדמדומים מעל האופק המזרחי.
נוגה וכוכב חמה יתקבצו עם צדק התקבצות קרובה בעוד שבועיים 11 עד ה-13 במאי (בקו שאורכו כ-2 מעלות). מערבית להם אפשר לראות (אם יודעים כיצד לחפש) את כוכב הלכת אורנוס הנראה ככוכב חיוור גם במשקפות שדה גדולות.
שני כוכבי הלכת הקרובים, נוגה וכוכב חמה יתקבצו התקבצות קרובה עם מאדים ב-20 במאי (במעגל שקוטרו 2 מעלות בלבד). בשיא ההתקבצות בין 5 כוכבי הלכת (23 באפריל), המרחק הזוויתי המרבי בין כוכבי הלכת היה 12 מעלות בלבד, אלא שאז צדק זרח כמחצית השעה בלבד לפני השמש, מה שהפך את הצפייה בו לבלתי אפשרית.
סוף העולם?
בעת ההתקבצות, כל כוכבי הלכת ימצאו בתחומי קבוצת דגים (לזיהוי קבוצת דגים הכוכבים אפשר להיעזר במפת הקבוצה ובמפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומן של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה) אם כי בשל הדמדומים יהיה בלתי אפשרי לזהות את כוכבי הקבוצה הזו החיוורים ממילא.
התקבצויות בסדר גודל כזה בין מרבית כוכבי הלכת הנראים ובכלל נדירות יחסית. אם נוסיף את נפטון לרשימה, אזי יחד עמו, כל כוכבי הלכת למעט שבתאי, מצויים בגזרה שגודלה כ-50 מעלות בלבד. כיוון שזמני המחזור של אורנוס ונפטון הם 84 שנים ומעלה, התקבצות כזו שבה מעורבים שני כוכבי הלכת תתרחש רק בעוד עשרות שנים.
ההתקבצות האחרונה הגדולה בין כוכבי הלכת היתה בספטמבר 1984 (שנת תשמ"ד....) שבה התקבצו כל כוכבי הלכת, למעט כוכב חמה אך כולל פלוטו, בגזרה שרוחבה היה 66 מעלות בלבד - אירוע נדיר ביותר אם לוקחים בחשבון שפלוטו משלים הקפה סביב השמש אחת ל-248 שנים.
התקבצויות במערכת השמש הן כר נרחב לחוזי עתידות למיניהם. לפני ההתקבצות בשנת תשמ"ד רבו הספקולציות על האסונות האדירים הממשמשים בגין העובדה שכל כוכבי הלכת ימצאו בגזרה כה צרה. אולם, העובדה שאתם קוראים טור זה בנחת, 27 שנים לאחר מכן, מצביעה על העובדה שאלו שניבאו את סוף כדור הארץ, טעו בגדול.
אמנם, העובדה שכוכבי הלכת מצויים בגזרה צרה ביחס לשמש משפיעה על מיקום מרכז הכובד של מערכת השמש ומשפיעה כמובן על מסלולי כוכבי הלכת (שינוי מזערי אך קיים), אך עדיין היא איננה מתכון לאסונות כיוון שהשינויים מזעריים.
מסע חלליות הוויאג'ר בחלל
להתקבצות הגדולה של 1984 היתה השפעה גדולה ביותר בתחום האסטרונומיה. בזכות ההתקבצות של ארבעת כוכבי הלכת הגדולים – צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון, תוכננו שתי חלליות וויאג'ר למסע אל כוכבי הלכת האלה.החלליות הסתייעו בכבידה של כוכבי הלכת הענקים כדי לקפוץ מאחד אל השני, כאשר וויאג'ר 2 חולפת ביעף על פני ארבעתם ומביאה לנו את תמונות התקריב, הראשונות והאחרונות בשלב זה, של אורנוס ונפטון על ירחיהם (בנוסף לתמונות המרהיבות של צדק ושבתאי על ירחיהם, ששכתבו חלק גדול מהידוע לנו על מערכת השמש).
לכן, רק סימלי הוא הדבר שכיום, בעת התקבצות קרובה נוספת בין כוכבי הלכת (שבתאי כזכור נעדר מהמסיבה), נאס"א מודיעה על כך ששתי חלליות הוויאג'ר מצויות בדרכן לעזוב את מערכת השמש ולעבור אל התווך הבינכוכבי.
שתי החלליות ששוגרו בשנת 1977 הן העצמים מעשי ידי אדם המרוחקים ביותר מהשמש - וויאג'ר 1 מצויה במרחק של 115 יחידות אסטרונומיות וויאג'ר 2 מצויה במרחק של 95 יחידות אסטרונומיות (יחידה אסטרונומית אחת היא המרחק הממוצע של כדור הארץ מהשמש).
שתי החלליות מצויות בקצה של גל ההלם שנוצר בעת תנועת השמש בתווך הבינכוכבי, כאשר החלקיקים הנורים מהשמש מתנגשים בחלקיקים המצויים בו. שתי החלליות מתרחקות מהשמש בקצב של 3.6 יחידות אסטרונומיות בשנה והן מונעות על ידי כור קטן הניזון מדעיכה של פלוטוניום 238, האוצר די אנרגיה כדי להמשיך לפעול עד 2020 ולשדר מידע רב ערך הביתה.
החלליות ימשיכו בדרכן בחלל הבינכוכבי הקפוא עשרות או מאות אלפי שנים בטרם יתקרבו אל השמש הבאה בדרכן, כשהן נושאות עימן דיסק מוזהב ובו דרישת שלום ממין אינטליגנטי שחי על כדור הארץ, עם שאיפות גדולות שכנראה הגדולה שבהן היא להמשיך להתקיים אם וכאשר מישהו ימצא את דרישת השלום.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
לפנייה לכתב/ת 
