פתאום תביני שאת שוב מסוגלת לנשום
זה לא קורה ביום אחד, אבל זה יקרה. בא לי לצעוק את הדברים האלה מעל במה, כי אני יודעת כמה נשים מרגישות את הבדידות, שכחו מה זו אהבה, או זוכרות אותה יתר על המידה
הצטרפו לדף הפייסבוק של ynet לקבלת עדכונים
בואו להגיב גם בדף הפייסבוק של ynet יחסים
היום קל לי לכתוב שורות אלה. לקח לי המון זמן. יותר מכפליים הזמן שאומרים שלוקח לשכוח מישהו. היום, נשארה עננה שלאט לאט נעלמת, והכל בזכות דבר אחד. בזכותי. שום פסיכולוג לא יכול לעזור. שום אסטרולוגית לא תחזה עתיד טוב או רע יותר. מספיק להוציא כסף על קוראות בקלפים ובטארוט (אם כי אני אוהבת זאת ומידי פעם אפילו פותחת בקפה ובקלפים לחברות שלי).
קודם כל צאי מהבית. חפשי חוג, קבוצה, קורס, התחייבי בתחילה אפילו למספר מצומצם של מפגשים, לכי ללמוד משהו חדש. השקיעי בעצמך. לא בקרם חדש. כל הקרמים פועלים באותה צורה, את רק משלמת יותר על אריזה יפה. גם בגדים לא יעשו אותך מאושרת, שלמה או מסופקת אלא רק למספר רגעים. בערך עד שתגיעי הביתה, תכניסי לארון ואחר כך תראי את המינוס בבנק.
השקיעי בהאדרת האנרגיות, בניתוב החשיבה למחוזות חיוביים. עשי מדיטציה, יוגה, הישארי בבית ונתקי את האינטרנט והטלפון למשך סוף שבוע אחד. התחברי לעצמך. אני לא צוחקת. יש לך אותך, ואת לא מבינה כמה זה. זה יותר מכל דבר אחר שיש לך.
רק את יודעת מה טוב בשבילך. קחי לך מחברת יפה וכתבי את כל המחשבות שלך. אם נמאס לך תכתבי. תצעקי. תאמיני - בעתיד טוב יותר, בעצמך. תחשבי מה השגת עד היום? עשי חשבון עם עצמך. מה היית רוצה עוד לעשות? אם את נשואה ועומדת להתגרש או שהתגרשת, יש לך את הילדים, את המשפחה שלך. אם את רווקה, יש את אלה שסביבך שאוהבים, תומכים ומבינים לליבך. אבל את העזרה האמיתית רק את יכולה להביא.
"את חייבת להיות עסוקה כל היום. לא משנה מה"
תהיי עסוקה. דאגי למלא את היום שלך מהבוקר ועד הלילה. פחות סדרות, טלנובלות, יותר ספרים. לפני כמה שנים פגשתי בחורה נחמדה שסיפרה לי איך היא שכחה מהאקס המיתולוגי שלה. היום היא נשואה באושר עם שני ילדים. היא אמרה לי – "את חייבת להיות עסוקה כל היום. לא משנה מה. ללמוד, לקרוא, לצאת עם חברות, לא להיות בבית". וזה מה שעשיתי. ועוד בחיפה. עבור מי שגר במרכז התהליך הזה קל הרבה יותר. האפשרויות כל כך מגוונות, זה רק ההחלטה לצאת. אפשר למצוא בכל מטר מה לעשות, איפה לשבת, והרבה מהדברים האלה אפילו בחינם.
כשאדם בביצה טובענית, באופן אינסטינקטיבי הוא מנסה לצאת, ואז, בצעדים שהוא עושה, הוא בעצם מכניס את עצמו יותר עמוק לבוץ הטובעני. לכן אני מסכימה שצריכה להיות יד שמושטת מהחוץ אלייך. את היד הזאת תבחרי את.
פתאום תביני שאת שוב נושמת
אני מביטה על הזמן האבוד מצד אחד ומצד שני, בזכות הזמן הזה למדתי המון. לא הייתי מגיעה לשלב הזה בחיי מבלי לעבור את הייסורים שעברתי. זה כמו להירפא. להרגיש שוב את החיוּת שבך, להקשיב לציוץ הציפורים, לראות את הנמלים החרוצות. פתאום תביני שאת שוב נושמת.
זה לא קורה ביום אחד, אבל זה יקרה. עוד תראי. אני מבטיחה לך. בא לי לצעוק את הדברים האלה מעל במה, כי אני יודעת כמה נשים מרגישות את הבדידות, שכחו מה זו אהבה, או זוכרות אותה יתר על המידה.
אני מאחלת לך שתשתחררי מהעבר, שתצאי לדרך חדשה, כמו שאני כבר יצאתי. אני כבר עברתי מנהר הרגשות הגועש לגשר היציב. עכשיו אני עוברת לצדו השני של הנהר מעל גשר, נהנית מהדרך, לומדת וצופה בנעשה. זו המתנה שלי לעצמי ליום הולדתי הקרב ובא. ועד שתגיעי לשם, אני מאחלת לך דרך צלחה.
לפנייה לכתב/ת 
