ערב הפתיחה של פסטיבל הסרטים הישראלי בניו-יורק, שהתקיים ב-5 במאי, משך אליו קהל רב. בני הקהילה הישראלית בניו-יורק, במאים ושחקנים ישראלים וקהל מקומי התכנסו במלון פלאזה בעיר כדי לחגוג את היצירה הקולנועית הישראלית ולהציגה לעולם. זו הייתה יריית פתיחה לשבועיים של סרטים ישראלים.

"זה מאוד מאוד מרגש", אמר רועי ווינר שסרטו "שניים בלילה" מציג בפעם הראשונה בפסטיבל כלשהו בעולם. "יש פה מלא אנשים, רק שאין לי מושג מי האנשים האלו. הלוואי והיה להם 'ניים טאג' עם כמה כסף יש להם ואיך הם יכולים לעזור לנו.

"הלוואי והיה להם ניים טאג עם כמה כסף יש להם ואיך הם יכולים לעזור לנו". מימין: מאיר פניגשטיין, אדם סנדרסון, אסתי מקלברג, רועי וורנר, אורלי זילברשץ וג'ורג' וולר (צילום: Sylvian Gaboury)

הסרט שניים בלילה עוקב אחרי מעלליהם של בחור ובחורה בדייט, שאינם מצליחים למצוא חניה בתל אביב. המסע הלילי מפגיש את השניים עם מגוון גדול של דמויות וגם עם עצמם. "זה נורא מפחיד להקרין את הסרט", אמר ויינר, "אני מקווה שיבואו אנשים, שיישארו עד סוף ההקרנה ושייהנו. מפחיד".

"אני ממש נהנה כאן בניו-יורק, למרות שאני לא חושב שזה סרט פסטיבלים", אמר הבמאי אדם סנדרסון על סרטו, "זוהי סדום", אחד מהסרטים הישראלים המצליחים ביותר בכל הזמנים. "זו הייתה חתיכת הרפתקה. זו כניסה לתותח ענק וירייה לאוויר. היה מצחיק, היה עצוב, היה קשה היה קל היה הכל", הוא הוסיף על הכנת הסרט. "זה הפחד הכי טוב שיש", תיאר סנדרסון את הרגע לפני שהסרט מתחיל בפסטיבלים. "זה רגע כמעט דתי. במקום הזה, שאתה באולם החשוך, אתה מחפש ישועה מהמסך, מהקהל: 'תאהבו אותי, תסלחו לי'".

פרס הוקרה הוענק לבמאי והמפיק מיכה שגריר, אחד מחלוצי תעשיית הקולנוע הישראלית וממוביליה במשך שנים רבות. "זה מעמד מכובד", הוא אמר. "אני מרגיש שאני מייצג לא רק את עצמי, אלא את התעשייה כולה, התעשייה הקטנה והבוצית שלנו, אך החמימה".

"אחרי הבופה וההתמנגלות הגיע הזמן לטקס הפתיחה הרשמי". מימין: סטנלי דונן, מאיר פניגשטיין ופיל דונהיו (צילום: Sylvian Gaboury)

מתוקף היותו פורץ דרך בתעשיית הקולנוע הישראלית, שגריר אחראי על טיפוחם של דורות רבים של יוצרים צעירים. "אני מרגיש לא רע כשאני מגלה שלחלק גדול מהאנשים הצעירים יש קשר איתי, או משום שהם עבדו איתי או בגלל בית הספר סם שפיגל", הוא אמר, "מצד שני, אני לא אסתיר, הם סותמים לי את הכניסות למקורות. אני בסוף התור כשאני עומד שם עם עוד ארבעים חמישים יוצרים צעירים".

אחרי הבופה וההתמנגלות הגיע הזמן לטקס הפתיחה הרשמי. ההמונים זרמו לבית הקולנוע פריז הסמוך. אז התחיל הטקס הרשמי. על אף הזוהר של התפוח הגדול, הטקס היה מאוד ישראלי. המנחים סטו מהטקסט לעיתים תכופות על מנת לזרוק דאחקה אחד לשני או לקהל, המקרן סירב לעבוד בתחילה והאווירה הייתה חברית.

שלושה יוצרים, בינהם שגריר, זכו ב"אוסקר הזכוכית", כפי שכונה פסלון ההוקרה שהעניק הפסטיבל.

סטנלי דונן, אחד מהמפיקים הבולטים בהוליווד של שנות החמישים ומי שאחראי על יצירות מופת כמו "שיר אשיר בגשם" זכה בפרס מפעל חיים מטעם הפסטיבל. "התאהבתי במחזות זמר כשהייתי בן תשע ומעולם לא איבדתי את התשוקה הזו", אמר דונן לקהל, "כשמתאהבים במשהו וזה נמשך כל החיים, אי אפשר להתעלות על זה. זה מה שסרטים היו עבורי", הוא הוסיף וסיכם, "אני מאוד שמח להיות כאן".

השחקן היהודי-אמריקאי ליאב שרייבר, ששיחק בהצלחות קולנועיות רבות כמו סדרת הסרטים אקס-מן, המועמד ממנצ'וריה וגם יעקוב השקרן, גם כן זכה בהוקרה על קריירת המשחק הענפה שלו. אשתו, השחקנית נעמי ווטס, הציגה אותו והרעיפה עליו מחמאות כמו שרק בת עשרה מאוהבת יודעת להעריף.

"תגיד להם שזה נפלא להיות יהודי". מימין: ליאב שרייבר, נעמי ווטס ומאיר פניגדטיין (צילום: Sylvian Gaboury)

"יש סיבה למה משפחה וחברים בדרך כלל לא מעניקים פרסים", הקדים כשעלה לבמה, "אני באמת לא יודע מה עשיתי כדי לחלוק במה עם סטנלי דונן ומיכה שגריר. אילו ידעתי לרקוד ולשיר אולי זה היה מצדיק לחלוק במה עם סטנלי. לצערי זה לא המקרה. באשר לשגריר, היקף העבודה שלי לא מתקרב להיקף ולעומק היצירה של שגריר". כיוון שלא ידע מדוע הוא נמצא על הבמה, סיפר שרייבר, החליט התקשר לאימו ולשאול אותה מה עליו לומר. לאחר מחשבה קצרה ענתה בפשטות: "תגיד להם שזה נפלא להיות יהודי!".

לאחר הברכות והאיחולים, הוקרן הסרט "הדקדוק הפנימי", סרטו החדש של ניר ברגמן. בין השחקנים ואנשי הקולנוע הנוספי שנכחו באירועו ניתן למנות את אורלי זילברשץ, הבמאי חורחה וולר, איש הטלוויזיה פיל דונהיו והעיתונאי שלומי אלדר. מנכ"ל הפסטיבל, מאיר פניגשטיין, ניצח על הערב.

הפסטיבל ממשיך עד ה-19 במאי, במהלכו יוקרנו סרטים ויתקיימו פאנלים בהשתתפות במאים. הפסטיבל יתקיים בקלנוע AMC באפר ווסט סייד, בצומת הרחובות 84 וברודווי. לכרטיסים: 1-877-966-5566