שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: גיל יוחנן

    דו"ח המבקר: שימוש לא חוקי בתרומות לבתי"ח

    התרומות שמקבלים בתיה"ח מכתיבות את צורכי הבינוי וכוח האדם שלהם, קובע מבקר המדינה בדו"ח לשנת 2011. הכסף המוזרם מגדיל את הפערים בין מרכז ופריפריה, ומעודד בנייה ללא מכרז. גם מהתוכנית הלאומית למניעת השמנה נותרה רק תמונה עגומה: שיעור הסובלים מעודף משקל בארץ ממשיך לעלות

    אגודת הידידים של בית חולים במרכז הארץ קיבלה בשנת 2008 תרומות בגובה כ-182 מיליון שקל, כך עולה מפרק מיוחד בדו"ח מבקר המדינה שהוגש היום (ג') ועוסק בנושא הרגיש של גיוס תרומות לבתי החולים. בית חולים אחר במרכז גייס באמצעות אגודת הידידים שלו כ-55 מיליון שקל. זאת כאשר שלושה בתי חולים בפריפריה גייסו באותה שנה בין 3.7 ל-4.5 מיליון שקל בלבד.

     

     

    הגדלת הפער בין מרכז ופריפריה

    מהדו"ח עולה תמונה עגומה שלפיה התרומות מובילות לפער בין השירותים שמספקים בתי החולים במרכז ובפריפריה, לצד העובדה שהתורמים למעשה "קובעים" מהם צורכי הבינוי ואפילו צורכי כוח האדם של מערכת הבריאות, ללא תוכנית אב של משרד הבריאות. 

     

    בשנת 2007 סך ההוצאה הלאומית לבריאות היה כ-53 מיליארד שקל, כאשר התרומות, בסך מיליארד שקל, היוו כ-2% ממנה. בשנת 2008 היו הכנסות בתי החולים הכלליים הממשלתיים כ-6.55 מיליארד שקל, ומתוכם כ-256 מיליוני ש"ח מתרומות (3.9%).

     

    הכללית קיבלה בשנת 2008 תרומות בסך של כ-108 מיליון שקל מתוך סך הכנסותיה, שנאמד ב-18 מיליארד שקל.

     

    המבקר מצא כי כספי התרומות מממנים העסקה של כוח אדם בבתי החולים, זאת בניגוד לחוזר משרד הבריאות האוסר זאת. כך, למשל, בבית חולים אחד הועסקו 37 עובדים, בהם רופאים, עובדים סוציאלים ומרפאים בעיסוק. בבית חולים אחר מומנה העסקה של 66 עובדים. 

     

    העסקת עובדים על חשבון כספי תרומות עלולה להגביר עוד את הפערים בין בתי החולים במרכז לאלו שבפריפריה, בשל היעדר תרומות שם.

     

    המבקר מציין עוד כי התורם מייעד בדרך כלל את התרומות למחלקה העוסקת בתחום העיסוק שבו הוא חפץ, כך למשל כאשר מדובר בחברת תרופות. "לפיכך עלול להתעורר חשש משיבוש סדרי העדיפויות של בית החולים בשיפור השירות למטופלים, מפני שמצוקת כוח אדם יכולה להיות חמורה יותר דווקא במחלקות אחרות, שהתרומות אינן מגיעות אליהן". 

     

    בינוי ללא תוכנית אב

    תחום נוסף שבו עלול להתעורר שיבוש בסדרי העדיפויות הוא תחום הבינוי: המבקר מציין כי תקציבי הבינוי של משרד הבריאות הצטמצמו בשנים האחרונות לכ-300 מיליון שקל, המיועדים בעיקרם לבתי החולים הפסיכיאטריים. במצב עניינים זה, בתי החולים זקוקים לתרומות לצורכי בינוי. 

     

    "בשנים האחרונות רק בתי חולים המצליחים לגייס תרומות (בעיקר בתי החולים הגדולים במרכז הארץ) מוסיפים מבנים, מכונים וכן משפרים מבנים קיימים. הלכה למעשה פרויקטי הבינוי וההצטיידות נקבעים לעתים לפי רצונותיהם של התורמים ולאו דווקא לפי צורכי מערכת הבריאות הציבורית וסדרי העדיפויות שלה", כותב המבקר ומציין את הצורך הדחוף בהכנת "תוכנית אב לבינוי" על ידי משרד הבריאות, שתגדיר את הצרכים האמיתיים של המערכת. 

     

    במשרד הבריאות סיפרו למבקר כי ישנם מקרים שבהם התחייבויות התורם אינן מתממשות במלואן ובית החולים נאלץ להשלים את פערי המימון ממקורותיו. 

     

    אגודות הידידים בונות ללא מכרז

    המבקר חושף ליקויים נוספים בפעילותן של אגודות הידידים הפועלות לצד בתי החולים, ושפעילותן מוערכת בהיקף של מאות מיליוני שקלים: הן רשאיות לבנות בהיקפים גדולים וללא מכרז על קרקעות בתי החולים, ואינן פועלות לפי דיני המכרזים, באופן שעשוי להיות לא שקוף, לא הוגן ולא שוויוני.

     

    האגודות אינן חתומות על הסכמים מסודרים עם בתי החולים ונמנעת ביקורת מסודרת של מבקר משרד הבריאות באגודות. כמו כן, משרד הבריאות אינו מקבל דיווח על היקפי התרומות שמגייסות אגודות הידידים. 

     

    בחמש השנים האחרונות מנסה היועץ המשפטי לממשלה לגבש חוק בנושא קבלת תרומות על ידי משרדי ממשלה, אך כזה טרם גובש. בהיעדר חוק, היו גם מקרים שבהם נעשו ניסיונות בבתי החולים לגייס תרומות ממטופלים, בניגוד לנוהל הקיים המתיר לבקש תרומה כזו באופן עקיף ורק לאחר שחרור המטופל.

     

    המצב המשפטי הקיים שלפיו יש להביא כל תרומה ייעודית לאישור הממשלה אינו מתקיים, והמבקר מציין כי "מאז התקבלו במערכת הבריאות תרומות ייעודיות רבות - בחלקן בסכומים של מיליוני שקלים רבים - שלא הובאו לאישור הממשלה".

     

    בין היתר מגדיר הנוהל כי יש לבחון שמקור התרומה אינו בהלבנת הון ושתרומות לתחום הבינוי יעלו בקנה אחד עם תוכניות משרד הבריאות בנושא. 

     

    תגובת משרד הבריאות בנושא תרומות לבתי החולים וקשריהם עם אגודות הידידים: "נוהל התרומות הוכן כבר על ידי המשרד ואנו ממתינים לאישור משרד המשפטים. יש כאן צורך לאזן בין הצורך לגמישות בכללים שיאפשרו גיוס תרומות ולא יפגעו במלאכה זו ובין הצורך ההכרחי להסדיר זאת במסגרת עבודת הממשלה". 

     

    הטיפול במגיפת ההשמנה נכשל

    שנתיים לאחר פרסום דו"ח המבקר החריף שקבע כי הטיפול במגיפת ההשמנה צריך להיות יעד לאומי, חזרו אנשי המבקר לבצע בדיקת מעקב וגילו כי לא נעשה כמעט דבר בנושא וישראל ממשיכה להוביל בשיעורי ההשמנה. 

     

    התוכנית הלאומית שמשרד הבריאות התחייב להכין טרם הובאה לאישור הממשלה. היא הוצגה למשרד ראש הממשלה רק לפני כחצי שנה, וצפויה לעלות להצבעה בעוד כחודשיים.

     

    מדובר על תוכנית לאומית לתזונה, פעילות גופנית ומניעת השמנה ומחלות כרוניות המציבה יעדים לצמצום ההשמנה ומציעה דרכים למדידת השפעתה.

     

    מנתוני משרד הבריאות עולה כי ההשמנה גורמת למדינה ולאזרחיה נזק כספי המוערך בכ-10 מיליארד שקל בשנה, כאשר ההוצאה הלאומית על בריאות ב-2009 הסתכמה בכ-60 מיליארד שקל.

     

    רבע מהילדים בעלי עודף משקל

    מנתוני ארגון הבריאות העולמי מהשנים 2008-2007 עולה כי ישראל נמנית עם עשר המדינות המובילות בעליית שיעור ההשמנה בעולם, ומספר הסובלים מעודף משקל והשמנת יתר בה עלה פי שלושה ב-30 השנים האחרונות.  

     

    על פי נתוני משרד הבריאות, 44.1% בקרב בני 64-18 ו-69.2% מבני ה-65 ומעלה סובלים מעודף משקל והשמנת יתר. 11.8% מבני 64-18 וכרבע מבני 65 ומעלה סובלים מהשמנת יתר. 

     

    מנתוני האגודה למען בריאות הציבור לשנים 2009-2007 עולה ש-22.5% מהתלמידים בכיתות א'-ט' סובלים מעודף משקל והשמנת יתר ו-8% מתוכם סובלים מהשמנת יתר. 

     

    המבקר מצא כי לא נעשו פעולות במשרד החינוך לצמצום השמנה בקרב ילדם ובני נוער. המשרד לא יזם, למשל, יחד עם משרד הבריאות הגבלה על מכירת מזון עתיר קלוריות בבתי הספר. חוזר בנושא לא נאכף, והערך התזונתי של ארוחות שמקבלים תלמידים במסגרת "ארוחה יומית" בבתי הספר לא נבדק. תלמידים אחרים שלומדים עד לשעה 15:00 במסגרת "אופק חדש" אינם מקבלים ארוחה. 

     

    סימון תזונתי של שומן לא נאכף

    גם פעולות שצריכות היו להתבצע במסגרת משרד התמ"ת לא בוצעו: המשרד עצר חקיקה שנועדה להגביל פרסום מוצרי מזון משמינים. ועדה לסימון תזונתי של מוצרי מזון כמעט לא התכנסה ולא קיבלה החלטות. 

     

    הכנסת אישרה אמנם לפני כשנה הצעת חוק שלפיה סוגי השומן (טראנס, רווי וכולסטרול) יסומנו על אריזות המזון, אך החוק טרם פורסם ברשומות ועדיין לא נאכף. כך גם לגבי הצעת חוק בנוגע לסימון סוכרים שאושרה לפני כשנה, אך טרם הותקנו התקנות בנושא. 

     

    לצד אלו, משרד הבריאות עדיין לא החל בביצוע תוכנית להפחתת צריכת המלח באוכלוסייה.

     

    הכסף חולק ללא השגת היעד

    בשנים 2010-2008 הקציבה הממשלה כ-60 מיליון שקל שהיו אמורים להתחלק בין הקופות, בין היתר על פי השגתן יעדים בתחום מניעת ההשמנה. כיוון שלא נקבעו יעדים כאלו, הכסף חולק לפי מספר המבוטחים היחסי בכל אחת מהקופות. עד למועד סיום הביקורת לא קבעו משרדי הבריאות והאוצר אמות מידה לחלוקת הכסף. 

     

    בנוסף, משרד הבריאות לא קבע מהם התנאים לביצוע ניתוחי קיצור קיבה (ניתוחים בריאטריים) ולא קבע דרכי מעכב רפואי לאחריו, כך צוין בדו"ח המבקר. 

     

    לא ננקטו פעולות לעידוד פעילות גופנית בקרב מבוגרים או תלמידים. בתי הספר מקדישים רק שני שיעורים בשבוע בנושא. זאת למרות המלצה קיימת להגדיל את מספר שיעורי ההתעמלות לשלושה בשבוע.

     

    "על משרד הבריאות לפעול לאישור התכנית הלאומית למניעת השמנה על ידי הממשלה. בשל העיכוב באישור התכנית ובתקצובה, המלצות רבות של הוועדות שבחנו את הנושא אינן מיושמות, הפעילות בשטח מועטה לעומת הצרכים ואינה מתואמת בידי גורם אחד", קבע המבקר. 

     

    תגובת משרד הבריאות בנושא מניעת ההשמנה: "אנו מקבלים בברכה את כלל ההערות של מבקר המדינה בהקשר לתוכנית התערבות לקידום בריאות האוכלוסיה. התוכנית תובא לממשלה בחודש יולי 2011. בשלב זה התוכנית מתואמת עם המשרדים הנוגעים בדבר: פנים, תמ"ת, חינוך ותרבות וספורט. העיכוב נבע מהעדיפות שהוקדשה לנושא במשרד וביתר המשרדים ובממשלה.

      

    "מנכ"ל המשרד הקציב מתוך תקציב המשרד כ-30 מיליון שקל מתוך כוונה שסכום דומה יגיע מהאוצר וסכומים נוספים מהמשרדים המעורבים להיקף מתוכנן של 150 מיליון שקל.

     

    "מצב קידום הבריאות של האוכלוסייה הוא לא טוב: יש עצירה בירידה בשיעור המעשנים, יש עלייה בתחלואת סרטן, שיעור הפעילות הגופנית של האזרחים איננה עולה, יש עדויות לעלייה בהשמנה, צריכת מלח גבוהה ותחלואה כרונית הנלווית לכל אלו". 
     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    חשש משיבוש סדרי העדיפויות של בית החולים
    צילום: index open
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים