שליש מהמעסיקים נותנים הודעה מוקדמת
43.5% מחשבי השכר בארץ מכירים את חוק תנאי העבודה לעובד ופחות מ-40% מהמעסיקים מקפידים על קיומו
הסקר הקיף 178 חשבי שכר ממגזרים שונים, העוסקים בחישוב שכר של 5,400 עובדים, כולל מוסדות כספיים, חברות ציבוריות, עסקים קטנים, חברות, עצמאים ועוד. הסקר נערך במהלך חודש מאי 2011 וכלל שיחות טלפוניות עם חשבי השכר ובדיקת רישום דוחות "הודעה לעובד" שהופקו מתוכנת השכר.
מבדיקת החברה עולה כי רק 35.5% מהמעסיקים מיישמים את חוק ההודעה המוקדמת. יתרה מכך, אם בודקים נתונים של עסקים קטנים בדרום או בצפון, רק כ-20% מהעסקים הנמצאים באזורים אלו מיישמים את החוק במלואו. מהבדיקה אף עולה כי מעט יותר מ-40% מחשבי השכר מכירים בכלל את הוראות החוק ובדרום וצפון הארץ רק כרבע מחשבי השכר מכירים את החוק.
בין הסיבות שהובאו לאי קיים הוראות החוק הסיבות העיקריות שניתנו ע"י המעסיקים עצמם, או בבדיקה הנתונים המתקבלים מתוכנת השכר היו:
1. היעדר הכשרה מספקת של חשבי השכר ואי ידיעת החוק
2. היעדר אכיפה של החוק ע"י משרד התמ''ת
3. רצון של מעסיקים (קטנים לרוב) לא לנדב מידע לעובד
4. היעדר אפשרות הדפסה של הטופס בתוכנת השכר
עמי ברגמן, מנכ"ל משותף בחברת עוקץ מערכות, ציין כי מנתוני הסקר עולה כי מעסיקים רבים אינם מודעים כלל לעובדה שאי קיום החוק הינו עבירה פלילית.
לדברי עו"ד דגנית לפידור זינגר, מומחית לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות', חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) מטיל על מעסיק חובה למסור לעובד שלו תוך 30 יום ממועד תחילת עבודתו או משינוי בתנאי עבודתו הודעה על תנאי העבודה ובה יפורטו בין השאר שם המעביד, הישות המשפטית, מספר שעות העבודה של העובד ועוד.
עוד יפורטו התשלומים הסוציאליים (פנסיה, ביטוחים, קרן השתלמות) – שם הגוף שמקבל את הכספים ושם התוכנית, מועד תחילת התשלום, אחוז ההפרשה של העובד ושל המעביד. בנוסף, יש לציין אם המעביד חבר בארגון מעבידים ושם ארגון העובדים שהוא צד להסכם הקיבוצי והמען לפניה אליו.
עו"ד לפידור זינגר מסבירה כי החידוש בפסק הדין בית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 154/10) הוא בקביעה שלהפרת החוק יש גם משמעות במערכת היחסים המשפטית של בין עובד למעסיק:
1. הפרת החוק עשויה להעביר את נטל ההוכחה על המעסיק כאשר קיימת מחלוקת
על תנאי העבודה (למשל- כאשר מעסיק טוען שהשכר כלל דמי הבראה).
2. מעצם הפרת החוק יתכן שיגרם לעובד נזק לא ממוני והעובד יהיה זכאי לפיצוי בגינו – מבלי שמוטלת עליו חובה להוכיח נזק ממוני או קונקרטי לצורך כך
במקרה הספציפי שנדון בפני בית הדין הארצי לעבודה נקבע שהעובדת זנחה את דרישתה לפיצויי כספי בגין עצם הפרת החוק ולכן בפועל לא נפסק לה פיצוי כספי. יחד עם זאת בית הדין לעבודה הוסיף וקבע שאם לא היתה זונחת את הטענה – היו פוסקים לה פיצוי בגין הפרת החוק.
באשר לאמות המידה על פיהן יקבע פיצוי כספי בגין הפרת החוק- נפסק שהם יקבעו בפסיקה עתידית, במקרים המתאימים (ולא פירט מהם המקרים המתאימים ומהו סכום הפיצוי).
לפנייה לכתב/ת 
