שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מומחית: אל תתייחסו לטבלאות ההתפתחות

    רגע לפני שאתם נלחצים משום שהילד עוד לא מחא כפיים או עולה לבד במדרגות, כדאי להקשיב לפרופ' שרה ברגר, חוקרת התפתחות מניו יורק שטוענת שצריך להסתכל על הקשר בין מוטוריקה, קוגניציה ושפה כמכלול ולא רק על הישגים מבודדים

    הורים טריים מכירים היטב את הטבלאות האלה: הן מפורסמות בספרי הדרכה לטיפול בתינוק וחוזרות וצצות בפורומים להורים. הן מציינות מתי צריך התינוק לדעת לנופף לשלום, באיזה גיל הוא אמור לקפוץ בשתי הרגליים ומתי יגיד יותר מעשר מילים. 

     

     

    גם אם ביכולתן לתת אינדיקציה לעתים על עיכוב בהתפתחות, לא מעט הורים מודאגים מייחסים חשיבות רבה מדי לטבלאות שלפיהן תימדד לעתים ה"הצלחה" בביקור הקרוב עם הילד בטיפת חלב, ותוהים מתי סוף סוף יקדים הילד שלהם פעולה כלשהי כדי שיוכלו לומר בגאווה ש"הוא ממש זריז".

     

    להרכיב את התינוק מחדש

    באופן מסורתי, המחקר העוסק בהתפתחות של תינוקות מפריד בין התחומים השונים, ולא קושר למשל בין התפתחות השפה, התפתחות מוטורית, קוגניטיבית חברתית ועוד, אף על פי שבמציאות ההתפתחות בכל אחד מהתחומים נעשית במקביל לאחרים.

      

    כעת פרופ' שרה ברגר מהאוניברסיטה העירונית של ניו יורק (CUNY), חוקרת בתחום ההתפתחות של התינוקות, מציגה גישה חדשנית שלפיה ההפרדה הזאת שירתה אותנו מספיק ועכשיו אפשר "להרכיב את התינוק מחדש", כדבריה, ולהציג נקודת מבט אחרת על התינוק. בימים אלו היא נמצאת בארץ וחוקרת באוניברסיטת חיפה כחלק מתוכנית פולברייט לקידום הקשרים המדעיים בין ישראל וארצות הברית. 

     

    "הסיבה העיקרית להפרדה המסורתית בין תחומי ההתפתחות היא נוחות", אמרה פרופ' ברגר ל-ynet. "קל יותר לתעד שינויים בהתפתחות אם מתמקדים באזור אחד בלבד. שדה המחקר הזה צעיר יחסית לתחומים אחרים בפסיכולוגיה, והגישה שלפיה בודדו את התחומים הייתה הכרחית אולי כדי לבסס גוף ידע על היכולות של פעוטות וילדים קטנים.

     

    "עם זאת, במציאות התחומים השונים אינם מתפתחים בנפרד זה מזה, ושינויים בתחום התפתחותי אחד, כמו כישורים מוטוריים, משפיעים ישירות על תחומים אחרים כמו כישורים קוגניטיביים. עכשיו שעומדים לרשותנו כמה עשורים של מחקר, אנחנו מוכנים לגשת מזווית ריאליסטית יותר להתפתחות ולראות את התפתחות התינוק כמכלול.

     

    "לדוגמה, כל הורה לילדים קטנים מכיר את בעיית ה'מעצורים' - קשה מאוד לשכנע ילד שהוא צריך להפסיק לשחק משום שהגיע הזמן לצאת מהבית או להתיישב לארוחה. זה קורה מפני שלילדים קטנים קשה מאוד לעצור פעילות אחת ולעבור לאחרת, והמעצורים אינם מתג שאפשר להפעיל או לכבות.

     

    "במחקרים שלי הראיתי שהיכולת של ילדים לעצור פעולת תנועה תלויה בניסיון התנועתי שלהם, והיא עשויה להשתנות. למשל, תינוקות שיכלו לעצור בקלות כשזחלו במומחיות רבה, מגלים פתאום שהפעולה הזאת מתאגרת כשהם לומדים ללכת.


    הזדמנות לרכוש מיומנות ספציפית כמו עלייה במדרגות (צילום: shutterstock)

       

    הפעוט פותר בעיות

    פרופ' ברגר חוקרת התפתחות קוגניטיבית אצל פעוטות בהקשר של תנועה - כיצד פעוטות וילדים קטנים מפתחים את הכישורים הבסיסיים שמאפשרים להם לפתור בעיות ולקבל החלטות.

     

    "המחקר שלי מציג משימות גוף 'כוללות' לפעוטות", היא מתארת, "בעיות שדורשות מהם לנוע בחדר כדי לפתור אותן. למשל, איך יגיעו לאמא או לצעצועים אם עומד בדרכם מכשול? מנקודת המבט של התינוק, הם פשוט נהנים לשחק עם הציוד הזה כמו עם דברים שמצאו בגן השעשועים, עם צעצועים או עם אחד ההורים.

     

    האם יש תחומי התפתחות שקשורים יותר מאחרים, כמו קוגניציה וכישורים מוטוריים, או כישורים מוטוריים ושפה?

    "אני חושבת שאיש לא יכול לענות על השאלה הזאת. השנה, במסגרת השבתון באוניברסיטת חיפה, אני חוקרת עם עמיתתי ד"ר ענת שר, המתמחה בשינת פעוטות, את השפעת השינה על למידה מוטורית אצל תינוקות. עד כה לא נבדק כמעט דבר בהקשר הזה אצל פעוטות - נתון מפתיע בהתחשב במספר השעות שהם ישנים ביום.  

     

    "אנחנו משערות שפעוטות ישנים כל כך הרבה משום שזה קריטי ליכולות הלמידה שלהם ולעיבוד של האינפורמציה החדשה שצברו לאורך היום. עם זאת, מדובר כאמור רק בהשערה בשלב הזה".

     

    על טבלאות וציוני דרך

    פרופ' שרה ברגר מנהלת את המחקר באוניברסיטת חיפה כאמור במסגרת תוכנית פולברייט האמריקאית. ההשתתפות של ישראל בתוכנית מנוהלת על ידי קרן חינוך ארצות הברית-ישראל, שמעניקה מלגות ומענקים למרצים ולסטודנטים אמריקאים המגיעים לישראל ולהפך. היקף המענקים החדשים שיחולקו בשנת 2011 עומד, לפי התכנון, על יותר ממיליון וחצי דולר.

     

    בשנת השבתון שלה בארץ מקווה פרופ' ברגר להוביל לשינוי בגישה לרשימת ההישגים שהילד כמו מחויב אליהם עד גיל מסוים, ומציעה להשתמש בטבלאות לעזר בלבד.

     

    ללא טבלאות התפתחות, איך נדע אם יש בעיה בהתפתחות של הילד?

    "אין שום דבר רע בטבלאות המציינות אבני דרך בהתפתחות, אבל צריך להשתמש בהן כקווים מנחים כלליים. ההורים צריכים לזכור שהטווח הנורמלי רחב מאוד, ושיש הרבה משתנים הקשורים לחוויות של התינוק שיכולים להשפיע על ציוני הדרך האלה, על הסדר שבו הם מופיעים - ולפעמים אם אפילו השיג אותם בכלל.

     

    "לפני כמה שנים שאלתי במסגרת מחקר יותר מ-700 הורים איך ומתי למד הילד שלהם לטפס במדרגות. גילינו שפעוטות שגרו בבית שיש בו מדרגות - זאת אומרת שהייתה להם הזדמנות לרכוש את המיומנות הספציפית הזאת - למדו לעלות במדרגות מוקדם יותר מפעוטות שגרו בבית ללא מדרגות.

     

    "עם זאת, פעוטות לומדים לרדת במדרגות בערך באותו הגיל דווקא, ללא קשר להימצאות מדרגות בביתם, משום שגם משתנים אחרים משפיעים על תזמון ההתפתחות - מתי ההורים מרשים להם לבצע פעולה כזאת, היכולת הקוגניטיבית שלהם לפתור את בעיית הירידה וכו'.

     

    "שימוש בלמידה כדי לעלות ולרדת במדרגות הוא רק דוגמה אחת שמראה כמה ההתפתחות היא תהליך מורכב, שאינו מציית לטבלאות וללוחות זמנים נוקשים, משום שגורמים רבים משפיעים על מסלול ההתפתחות ועל התזמון שלו".

     

    כעת רק נותר לראות כמה מהר יפנימו ההורים, יועצי ההתפתחות והרופאים את התפיסה שלפיה אי אפשר לקבע בסד פורמלי את ההתפתחות המוטורית, השפתית והקוגניטיבית של הילד מבלי להתייחס למכלול השלם של התפתחותו ולהישגיו בתחומים אחרים.


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    להשתמש בטבלאות כקווים מנחים בלבד
    צילום: shutterstock
    גישה חדשנית. פרופ' שרה ברגר
    צילום: שרה ברגר
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים