שתף קטע נבחר

גולדה דאגה: השמיניסטים שאלו "כמה עוד נחיה?"

בעוד התותחים רועמים בדרום, בירושלים הונח על שולחנה של רה"מ מכתב השמיניסטים, שהביעו הסתייגות ממלחמת ההתשה. "הדור הצעיר, מישהו אומר שהם רוצים שלום, אבל ההורים לא", אמרה למטכ"ל ושאלה: "הנוער הטוב, מה מתרחש בלבו?"

"חברים מאחלים לעצמם 'להתראות באנדרטה'". במקביל ללחימה בדרום, התנהל בתקופת מלחמת ההתשה דיון ציבורי ער בישראל בשאלה: למה נלחמים? אגף כוח אדם בצה"ל ערך ב-1970 סקר מורל בקרב החיילים בסיני, ומצא גילויי חרדה ולחץ פסיכולוגי על הלוחמים שעמדו תחת הפגזות יומיומיות. מהסקר עלתה גם תמונה מדאיגה של חוסר ידע לגבי יעילות הפעלת האש מהמעוזים ושחיקת הלוחמים.

 

 

בישראל התנהל אז ויכוח ציבורי רחב בעקבות "מכתב השמיניסטים" ששלחו תלמידי תיכון לראש הממשלה, גולדה מאיר, ובו הביעו הסתייגות מהמלחמה, בשל סירובה לאפשר לנשיא הקונגרס הציוני, נחום גולדמן, להיענות להזמנת נשיא מצרים, גמאל עבד אל-נאצר, להיפגש בקהיר. ראש הממשלה ייחסה חשיבות רבה למכתב ודאגה מהספק המתפתח בקרב הדור הצעיר.


גולדה מאיר בשטח. דאגה מהספק של הנוער (צילום: getty images) 

 

בספרו "לוחמי קו המים והאש", מציג החוקר סא"ל (מיל') אברהם זהר ממחלקת ההיסטוריה של צה"ל, את הדיונים סביב אירועי המפתח במלחמת ההתשה. הספר של המכון לחקר מלחמות ישראל חושף את הפרוטוקולים של ישיבות הממשלה ופורום מטכ"ל בימי המלחמה.

 

"יש לי שאלה אחת", אמרת גולדה לאלופי צה"ל בפורום מטכ"ל ב-15 ביוני 1970. "הייתי רוצה לשמוע מכם, אתם נפגשים עם הדור הצעיר, לא נעלם מכם מה שהתרחש בחודשיים שלושה האחרונים. אינני יודעת אם זה לא היה קודם, אבל עכשיו זה הגיע מעל לשטח. היו גם סימנים לכך שהדור הצעיר במצב הטוב ביותר, יש לו שאלות, בזה ודאי אין כל רע ואין סכנה, אבל יש לו ספקות".

 

לדבריה, "הדור הצעיר, החיילים, מישהו אומר שהם מרגישים כך, שהם רוצים שלום, אבל הדור הוותיק, ההורים, לא. יש דיבורים כאלה. 'כמה זמן עוד נחיה?', דיבור של נערה צעירה: 'אני כבר רואה את עצמי אלמנה צעירה'. אנחנו מוכרחים קודם כל לדעת ובוודאי לא לבטל את זה, כי נדמה לי שזה היסוד. אני מדברת על הנוער הטוב, מה מתרחש בלבו?".

 

"הנוער צריך תמונה סופית"

אלוף פיקוד צפון, מוטה גור, השיב בדיון, כי הנוער מבקש תשובה לשאלותיו. "חברים שלהם, שמם חקוק באנדרטה של בית ספרם והם מאחלים לעצמם 'להתראות באנדרטה'. הם רוצים להיות בטוחים שאנחנו עושים הכל". האלוף דוד אלעזר עמד בדיון על ההבדלים בין הנוער בתקופת קום המדינה, לנוער בישראל בשנות ה-70. "לנו במלחמת השחרור היתה מטרה ברורה לחלוטין, הנוער צריך תמונה סופית".


הלוחמים נשחקו, ההפגזות יומיומיות (צילום: משה מילנר, לע"מ) 

 

אלעזר הסביר את דבריו ואמר, כי הנוער "שואל את השאלה 'מה יהיה הסוף?'. מבחינה זו מצבם יותר קשה. אנחנו ידענו שיש מלחמה, אנחנו צריכים לנצח, אחרת לא תהיה מדינה יהודית ולא כל-כך היינו מודאגים מק"מ יותר או ק"מ פחות. כיום זה פחות ברור". גולדה השיבה, כי "השאלות הן בהחלט לגיטימיות".

 

לדבריה, "מותר לכל אחד, ובוודאי לנוער שעומד בחזית, הוא מוכרח להיות בטוח שהוא עומד בחזית רק מפני שבאמת אין יכולת לשלום". בדיון הסבירה ראש הממשלה לחברי המטכ"ל כי איננה יכולה לפרסם את דבר שליחותו של אדם המקובל על ישראל למצרים, ועמדותיו תואמות את עמדות ישראל טוב יותר מאשר גולדמן, אך היוזמה נפלה ברגע האחרון.

 

ראש הממשלה מאיר טענה, כי כל ניסיונות העבר להגיע להסדר עם הערבים כשלו. "אני אומרת זאת מתוך הרגשה טראגית. קודם כל צריך לחנך נוער על אמת, גם אם אמת זו לא משמחת", אמרה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חייל בתעלת סואץ
צילום: משה מילנר לע"מ
גולדה מאיר. "לחנך על האמת"
צילום רפרודוקציה: יריב כץ
חייל בתעלה. גילויי חרדה
צילום: משה מילנר לע"מ
מומלצים