שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    בית המשפט: "אין להקל בעונשו של נהג שיכור"

    פסק דין שניתן אתמול (א') בבית המשפט המחוזי בירושלים, מבטל עונש מופחת לנהגים שיכורים, עליו החליט שופט תעבורה - "רק במקרים חריגים ונדירים ניתן לסטות מהכלל"

    יש להעניש נהגים שיכורים לפי המינימום הקבוע בחוק, אלא במקרים חריגים. כך קובע בית המשפט המחוזי בירושלים, בפסק דין שבו החמיר בעונשים שהטיל בית משפט לתעבורה על שני נהגים שהורשעו בנהיגה בשכרות. שופט המחוזי אמנון כהן כותב בפסק הדין כי "מטרת המחוקק בקובעו עונש פסילה מינימאלי, הייתה לצמצם את שיקול הדעת המוקנה לשופט, ולהעדיף באופן מובהק את האינטרס הציבורי של יצירת הרתעה, על-פני נסיבותיו האישיות של הנאשם".

     

    פסק הדין שניתן אתמול (א') מבטל את החלטתו של שופט התעבורה אברהם טננבוים, שגזר על שני הנהגים פסילות רישיון בפועל הקצרות מתקופת הפסילה המינימאלית הקבועה בחוק. "עונש החובה בגין נהיגה בשכרות הוא שנתיים פסילה בפועל", מסביר השופט כהן, "ורק במקרים חריגים ונדירים ניתן לסטות מהכלל, ולהפחית את תקופת הפסילה או לקבוע את הפסילה כפסילה על-תנאי".


    "ההחמרה נועדה להילחם בנהיגה תחת השפעת אלכוהול" (צילום: תומריקו) 

     

    סטייה ניכרת ממדיניות הענישה 

    שופט התעבורה אברהם טננבוים, שפסיקותיו מעוררות מחלוקת לעתים קרובות, החליט בעניינם של שני הנהגים להמיר חלק מפסילת הרישיון בפועל בפסילה על-תנאי. עוד קבע השופט כי השניים יבצעו 250 שעות לתועלת הציבור (של"צ). בפסק הדין בעניינם, הסביר השופט כי "בכל מקרה שבו בית משפט רשאי לקבוע תקופת פסילה קצרה יותר, הרי רשאי הוא להורות שהפסילה תהיה על-תנאי".

     

    על-פי גישתו של טננבוים, אותה הוא מרבה לפרט ולנמק בפסקי דין, עברייני תנועה רבים - ובכלל זאת נהגים שהורשעו בנהיגה בשכרות - הם אזרחים נורמטיביים, שלא ביצעו עבירה מתוך כוונה תחילה. לטענתו, במקרים אלה, עונשים חמורים - כמו פסילת רישיון לתקופה ארוכה - אינם מועילים לחברה, ורק פוגעים בנאשמים. זאת, בזמן שעונשים כמו של"צ תורמים לחברה, וגם מהווים עונש ברור לנאשמים.

     

    פרקליטות מחוז ירושלים ערערה על החלטות טננבוים, וטענה בבית המשפט המחוזי כי העונש שהטיל על שני הנהגים מהווה "סטייה ניכרת" ממדיניות הענישה הנהוגה בעבירות שכרות. הפרקליטות גם טענה כי עצם ההחלטה לחרוג מעונש המינימום הקבוע בחוק, הייתה שגויה. זאת, מאחר שהפסיקה בישראל מאפשרת חריגה מעונשי מינימום אך ורק "בנסיבות מיוחדות" - נסיבות שלדעת הפרקליטות לא התקיימו במקרה של שני הנהגים.

     

    נסיבות רגילות, נסיבות מיוחדות

    שופט המחוזי כהן קיבל את טענות הפרקליטות, וקבע כי ההחלטה לקצר את פסילות הרישיון של שני הנהגים הייתה שגויה. "כל עוד לא מצא בית המשפט 'נסיבות מיוחדות' להפחית מעונש המינימום, אין הוא רשאי להטיל את עונש פסילת המינימום 'על-תנאי', והפסילה חייבת להיות בפועל". לדבריו, יש להטיל עונשים חמורים על נהגים שיכורים כדי ליצור הרתעה ממשית, שתסייע במאבק בתאונות הדרכים.

     

    "קביעת עונש פסילה לפרק זמן לא-מבוטל של שנתיים, מהווה חלק ממגמת ההחמרה שנועדה להילחם בתופעה המסוכנת של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים", כותב השופט כהן. "לא ניתן להשוות בין שלילה בפועל למשך שנתיים, שפוגעת קשות בתפקודו היומיומי ובשגרת חייו (של הנאשם), ובין שלילה על-תנאי, שבצידה יכול האדם להמשיך את חייו 'כרגיל'".

     

    בפסק הדין גם קובע השופט כהן כי נסיבות אישיות כמו מצב כלכלי קשה, היעדר עבר פלילי או העובדה שנאשם זקוק לרישיון לצורך עבודתו - אין הן מהוות "נסיבות מיוחדות", שבגינן אפשר לחרוג מעונש פסילת המינימום. "מדובר בנסיבות אישיות 'רגילות', הנלקחות בחשבון בעניינו של כל נאשם בפלילים", מסכם השופט. "אין בהן לגבור על שיקולי ההרתעה הגלומים בענישה בגין העבירה החמורה של נהיגה בשכרות".

     

    בעקבות החלטתו, ביטל השופט כהן את עונשיהם המקלים של שני הנהגים, והטיל עליהם פסילה בפועל למשך התקופה המינימאלית הקבועה בחוק - שנתיים. עוד קבע השופט כי עונשי השל"צ שהוטלו על השניים יבוטלו, ועל אחד מהם - שסירב לעבור בדיקת נשיפה - גם הוטל קנס בסך של 2,500 שקל.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "רק במקרים חריגים אפשר לסטות מעונש המינימום"
    צילום: קובי קואנקס
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים