שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    אור לגויים? רשמים מוועידת ההיי טק השנתית

    הודו, דרום קוריאה, הולנד, פינלנד, ספרד ועוד - נציגים מכל העולם לקחו חלק בכנס התאחדות תעשיית ההיי טק הישראלית שהתקיים בירושלים. בתום כל ההרצאות, כוסות הקפה ולחיצות הידיים עולה שאלה פשוטה: האם ישראל הפכה למודל חיקוי?

    כנס התאחדות תעשיית ההיי טק הישראלית, שהתקיים בשבוע שעבר בירושלים, הוא אחד מאותם אירועים שהתוכן שלהם, כלומר ההרצאות, הוא החלק הזניח לעומת היכולת לפגוש אנשים ולקיים נטוורקינג.

     

     

    בין האנשים שהסתובבו במסדרונות, לחצו ידיים, שתו קפה, הרצו או צפו בהרצאות, היו משקיעים ישראליים וזרים, אנשי EUREKA – התוכנית האירופית למחקר ופיתוח תעשייתי, שהשנה ישראל מכהנת בה כנשיאה תורנית, מנהלים בחברות היי טק, היו גם נותני שירותים כמובן, ובלטה בין כל אלה המשלחת ההודית, ובתוכה שגריר הודו בישראל, אנשי ממשל ממדינת אנדרה פראדש, ואנשי התאחדות התעשיינים ההודית.

     

    הבון טון בכנסים כאלה הוא חיבור השקעות לטכנולוגיות. בעל הרעיון רוצה מימון לפיתוח המוצר שלו, ובעל ההון רוצה טכנולוגיות שתבטחנה לו תשואה יפה בעבור כספו. כל אלה הם דברים ידועים למי שמנוסה בכנסים שכאלה, אך הכנס הזה הפנה את תשומת הלב לתופעה משמעותית נוספת: נציגים מחו"ל מגיעים אל ישראל כי הם רואים בה מקור לחיקוי.

     

    מפתיע? אנחנו הישראלים מאופיינים במידה רבה של ציניות עצמית, שלעתים מקשה עלינו לראות את נקודות החוזק שלנו, ולעתים יש צורך במראה מן החוץ על מנת לחזות בהישגים שלנו. כנס ההיי טק סיפק מראה משלושה מקורות: מקוריאה, מאירופה ומהודו.

     

    הודו וישראל - דומה ושונה

    בואו נתחיל בהודו. המשלחת ההודית שהוזכרה הגיעה באופן רשמי על מנת לחתום על מזכר הבנות עם ישראל בנושא שיתוף פעולה טכנולוגי. במהלך השהות שלה בישראל היא הספיקה להיפגש עם המדען הראשי במשרד התמ"ת, ולהתארח באוניברסיטת ת"א.

     

    מר פונאלה לקשמאיה, שר טכנולוגיית המידע והתקשורת במדינת אנדרה פראדש, הגיע הנה על מנת להבין את הדרך בה מעודדת ישראל את התעשיות עתירות הידע בה, כולל הפעולות הנעשות בתחומי חממות טכנולוגיות ומימון ראשוני (seed). במדינתו, אחת המובילות בתחום הטכנולוגיה בהודו, יש עניין רב לטפס מדרגה על ידי למידה מהניסיון הישראלי.

     

    הדברים מחוזקים על ידי מר נאושד פורבס, נציג התאחדות התעשייה ההודית. הודו, בדומה לישראל, לדבריו, אמנם משקיעה בתעשיות עתירות ידע, אך לא זוכה עד כה להישגים שאותם הניבו ההשקעות הממשלתיות הישראליות. הוא פרש בפניי נתונים סטטיסטיים והראה הבדלים בין הגישות של המדינות ובין תרבויות העסקים בהן היכולים לתת הסבר לתוצאות השונות.

     

    בהודו ההשקעות הממשלתיות הן ממוקדות. הממשל מקצה תקציבים רבים, אך בניגוד לישראל בה המדען הראשי מתקצב סיוע לטווח רב של יוזמות מכל תחום טכנולוגי בעל סיכויי הצלחה כלכליים, בהודו הסיוע יכול להינתן לחברות הפועלות בתחום נתון שאותו רוצה לעודד הממשלה. מדובר בפרויקטים שעושים שימוש בטכנולוגיה ספציפית, או לסקטור ממוקד שהוגדר כחיוני לכלכלת המדינה. הוא לא מזהה בהודו את החיבוק הישראלי הרחב לכל מקום בו יש טכנולוגיה וסיכויי הצלחה כלכלית, חיבוק שיש בו ידע אוניברסיטאי וסיוע ציבורי.

     

    הגודל כן קובע

    הבדל נוסף שפורבס מזהה הוא במעבר של אנשים בין התעשייה לממשל ובחזרה. בהודו התרבות המבדלת המגדירה כל אדם בתחומים של מעמד, קאסטה ומחוז, גם גורמת לקיבוע של אנשים אל מגזר פעילות. זה שהחל את הקריירה שלו כאיש ציבור ימשיך בכיוון זה ולא צפוי "לפרוש על מנת לעבור לעסקים" כפי שמקובל אצלנו.

     

    מן העבר השני, גם לא מקובל לראות שם אנשי היי טק לשעבר בתפקידי ממשל דוגמת המדען הראשי או מנכ"ל משרד התמ"ת. הוא מזהה נקודת חוזק בהתנהלות הישראלית הזאת שיוצרת חיבור בין הסקטורים, ובסיס להבנה הדדית ושיתופי פעולה לטובת התחום.

     

    אמרנו שיתופי פעולה? בתחום זה הגודל קובע וכאן יש יתרון לגודל הקטן. בישראל "כולם מכירים את כולם", בקרב 7 מיליוני האנשים, שמרבית המובילים בקרבם שירתו בצבא ולמדו במספר מצומצם של מוסדות השכלה, יש נטוורקינג טבעי שמאפשר לכל יזם או משקיע למצוא את החוליה החסרה בפאזל שלו בקלות יחסית. קשה לשחזר מודל כזה של פעילות במדינה בת 1.22 מיליארד איש.

     

    מר פורבס מזהה גורם משמעותי נוסף שיפתיע את הציניים שבינינו: מחויבות למדינה. כן, גם בהודו הוא מזהה פטריוטיות ומחויבות ציבורית, אך היא מוגבלת לתחומי העשייה הכלכלית, כשהדברים מגיעים לפוליטיקה ההודי ביקורתי עוד יותר מהישראלי ומעדיף לנער חוצנו ממנה. ממפגשים שלו בישראל הוא נושא איתו זכרון של אנשים לא מעטים שיש להם חזון והתלהבות ואמונה ביכולתם לשנות ולקדם את המדינה בתחומי הידע שלהם.

     

    החזון הקוראיני

    לצד המבדיל קיים גם המשותף, כך על פי מר נאושד פורבס, שתי המדינות מתאפיינות בפתיחות מחשבתית וברבגוניות חברתית שמאפשרים דינמיות ויצירה חדשה. בשתי המדינות כוח אדם טכנולוגי מיומן ואינטליגנטי. בהודו כבר רואים את עולם ההייטק הולך ומתפתח, לעת עתה בעיקר בתחומי ה-QA וה-call centers, וזה נותן לו אופטימיות לגבי היכולת ללמוד מישראל ולקדם בהודו את תחום המחקר והפיתוח. הוא עשה את כל הדרך מפונה ועד לירושלים על מנת ללמוד מהניסיון הישראלי ולנסות ליישם זאת בהודו.

     

    הודו אינה היחידה. הקומה השלישית בבנייני האומה, קומת חדרי ההרצאות הקטנים, אוכלסה על ידי הרצאות שאורגנו בידי תוכנית המו"פ האירופית EUREKA. אנשי ממשל ומשקיעים אירופאים סבבו בקומה הזאת, ובשיחות המסדרון ניתן היה לשמוע הולנדית, פינית וספרדית. ישראל נבחרה השנה לכהן כנשיאה של הארגון השם לו למטרה ליצור שיתופי פעולה בין חברות ממדינות שונות. ובראש הארגון עומד מטעם ישראל ד"ר אלי אופר, המדען הראשי לשעבר.

     

    בשיחה שקיימתי איתו הוא תיאר את המעמד הייחודי שיש לישראל בארגון זה בשל הפעילות של הנציגות שלה, ובשל היותה מודל לחיקוי לשאר מדינות אירופה בתחום הטיפוח של פיתוח טכנולוגי. מה שרואים בהודו רואים גם באירופה. גם מקומה של דרום קוריאה לא נפקד, המדינה אשר מצטרפת בימים אלה אל ארגון Eureka והקימה קרן לשיתוף פעולה טכנולוגי עם ישראל, שלחה אל הכנס את הגב' יודי הואנג בראשי, נציגת ארגון גלובלטק המכוון לחיבור חברות קוריאניות וישראליות.

     

    החזון רחב, מאחוריו עומד משרד טכנולוגיות המידע הקוריאני, והוא כולל בניית פארקים תעשייתיים בקוריאה שבהם תשקענה חברות קוריאניות במיזמים טכנולוגיים ישראליים, על מנת לטפח יצור מוצרים מתקדמים המיועדים לשווקי הודו וסין. מבחינת דרום קוריאה אם אמרת חדשנות טכנולוגית - אמרת ישראל.

     

    להתראות בכנס של השנה הבאה.

     

    אירועים בתחום עסקים במזרח אסיה 

    יום ב', 13 ביוני, מפגש עם משלחת אנשי עסקים מטאיוון בחסות הנציגות הטאיוונית בישראל, מלון קרלטון בת"א.

     

    יום ב, 20 ביוני, סמינר מטעם משרד טכנולוגיית המידע הקוריאני בנושאי שיתוף פעולה טכנולוגי בין המדינות, מלון דן פנורמה בת"א.

     

    יום ב', 4 ביולי, הוועידה השנתית הראשונה לעסקים עם סין בארגון מכון היצוא הישראלי.

     

    יום ג', 5 ביולי, מפגש פורום העסקים סין, אסיה-ישראל במסגרת תערוכת הקלינטק 2011, גני התערוכה ת"א.

     

    טל רשף מנהל את פורום סין, אסיה – ישראל, הוא יועץ ומרצה לתרבויות ולעסקים בהודו , מאמן עובדים ומנהלים לרילוקיישן . מרצה לתרבויות בחברות ובחוגי בית .

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מפעל היי טק במגדל העמק
    צילום: משה מילנר, לע"מ
    טל רשף
    מומלצים