שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    רבנות תל אביב מציגה: הלכות עובדים זרים

    כשעיר פועלת ללא הפסקה, היא גם מייצרת סוגיות הלכתיות ייחודיות. רבנות תל אביב הוציאה קובץ הלכות מתוך שאלות שהופנו אליה, כשפרק שלם מוקדש לעובדים זרים. האם מותר לומר "שלום" לפיליפנית? והאם מותר לאכול מבישוליה?

    אפשר לישון על מיטה שעובד זר ישב עליה? מה עושים בכלי שפליט סודני נגע בו? מותר בכלל לומר לפיליפינית "שלום" או שרק לנענע לה בראש? ריבוי העובדים הזרים והמסתננים בדרום תל אביב מדאיג רבים, ועכשיו הסוגיה מגיעה גם לפתחם של הרבנים: בקובץ הלכתי שהוציאה לאור המועצה הדתית בעיר, הוקדש חלק נפרד לשאלות הנובעות ממציאות חדשה זו - כפי שהופנו לרבני העיר על-ידי תושבים.

     

     

    בשנים האחרונות פועל בתל אביב "בית הוראה" טלפוני בשם "הרב על הקו", הנותן מענה הלכתי לפניות הציבור. בין השאלות בנושאי דת "רגילים", כמו שבת וכשרות, נדרשים הרבנים לעתים גם לנושאים פחות שגרתיים, שחלקם נובעים מאופי וסגנון החיים בעיר, וייחודיים לה.

     

    החיים לצד הזרים, שאינם יהודים או אזרחי המדינה, והקשר שנוצר עמם, עוררו גם הן שאלות הלכתיות חדשות. ברוב המקרים, כך נראה, עמדת המוצא של השואל מחמירה הרבה יותר מזו של ההלכה.

     

    הרב משה זנדר ממרכז העיר, ורב שכונת קרית שלום שמעון אשר, נשאלו האם מותר לאכול מבישולי עובדת זרה. הם השיבו כי היא יכולה לבשל, אך ראוי שיהודי ידליק את האש (ובמשפחה מזרחית גם יעמיד את הסיר על הכירה), כדי שהאוכל לא ייחשב ל"בישול עכו"ם" (עובדי כוכבים ומזלות). הרב זנדר הוסיף כי אם הדבר לא התאפשר והתבשיל הוכן על ידי העובדת - אדם שאינו בקו הבריאות רשאי לאכול ממנו.

     

    על שאלה נוספת השיבו שני הרבנים כי עובד זר שלקח בעצמו אוכל מסיר שבושל על-ידי יהודי, אינו אוסר את הנותר בו לאכילה. לשיטתם, מותר גם לצרף עובדת זרה לארוחה משותפת עם בני הבית, אף כי הרב זנדר מציין שבאופן כללי "יש לאסור לישראלים לאכול עם גויים".

     

    האם יש להטביל במקווה טהרה כלי שעובדת זרה נגעה בו? ומה דין המיטה שהיא ישבה עליה? הרבנים מבהירים כי אין בכך כל בעיה – גם אם היא הדיחה את הכלים ובמים חמים. הרב אשר מסביר: "אין דין טומאת מגע, משכב ומושב, נוהג בזמן הזה, בין בישראלית בשעת וסתה (מחזור - ק.נ) ובין בעכו"ם".

     

    להיות מנומסים לעובדת זרה?

    חלק מהפונים למוקד "הרב על הקו" סברו כי גם בתחום הנימוסים וההליכות צריך להיות הבדל בין יהודי לנוכרי, והם שואלים: "כשהיא (עובדת זרה המטפלת באם המשפחה) יוצאת מהבית או כשהיא נכנסת, היא אומרת 'שלום'. מאחר ש'שלום' הוא שמו של הקב"ה, האם יש לענות לה בצורה זו או להסתפק בנענוע הראש? ואולי גם זה לא?". שני הרבנים השיבו: מותר.

     

    השאלה האחרונה של חלק זה בקובץ הייתה: "האם מותר להגיד לה תודה על פעולה כזו או אחרת שהיא עושה, בין אם זו חובתה או לא חובתה, או אסור מדין 'לא תחונם' (האיסור להתקרב לגויים יתר על המידה - ק.נ)?".

     

    תשובת הרב משה זנדר: "מותר לומר לעוזרת תודה, וישנן כמה סיבות לדבר: מותר להכיר טובה למי שעזר לו ומותר לתת מתנה לגוי שמצפה לקבל טובה ממנו, וכן מותר לתת טיפ לגוי". גם הרב אשר הסכים לדעה זו והוסיף טעם משלו: "כל שנעשה לצורך ותועלת – אין בזה משום 'לא תחונם'".

     

    מותר להפעיל מסעדה ביום צום?

    אבל לא רק זרים - עובדים חוקיים ומסתננים - יש בעיר העברית הראשונה, ובפרקים נוספים בלקט השאלות ישנן כמה אחרות ומעניינות, שאפשר למצוא רק בתל אביב. הרב שמעון אשר נשאל: "האם מותר לרמוז לבעל חיים מאולף (כגון: כלב, או קוף) לעשות לו מלאכה בשבת (כגון להדליק לו חשמל)?" תשובה: אסור, אך "יש מקלים במקרה שיש צורך גדול".

     

    האם לבעל מסעדה מותר להפעיל אותה ביום צום, אף שהוא מכשיל את הציבור באכילה בניגוד להלכה? התשובה המפתיעה: כן, כפי שמותר לתת אוכל לאדם שאינו נוהג לברך. הסיבה: "אם לא נמכור לו אוכל כשר, יאכל במקום אחר אוכל שאינו כשר... (וגם) יכול להיות שהקונה את האוכל הוא אדם חולה, שמותר לאכול בתענית ציבור".

      

    ולשאלת רבים - האם מותר לעיין בעיתון שנמצא בתא הדואר של השכן - ניתנה התשובה: "אסור לקחת עיתון מתיבת הדואר של השכן שלא ברשותו, אפילו

    אם מחזירו ישר למקומו, משום שהשואל שלא מדעת הבעלים נקרא 'גזלן'. מי שרוצה לקחת את העיתון משכנו, יבקש ממנו רשות מכאן ולהבא לעיין בעיתון, ויקפיד לשמור על שלימות העיתון ויחזירנו כתיקנו".

     

    יו"ר המועצה הדתית תל אביב, אלדד מזרחי, שיזם והקים את מוקד "הרב על הקו", אומר: "הפניות הרבות והשאלות המגוונות המתקבלות הינם עדות נאמנה כי בעירנו קיים ציבור גדול הצמא לדבר השם, והוא מהווה תשתית בפריחתה הרוחנית המחודשת של 'תל אביב של מעלה' ומעניק לה צביון יהודי".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עובדים זרים בתל-אביב. מה עושים?
    צילום: צפריר אביוב
    מומלצים