שתף קטע נבחר

שחקני הרצליה להניג: "מחכים שתגידי: אחרי!"

שחקני ויוצרי התיאטרון שתקו מאז התבשרו על פיטוריה של המנהלת האמנותית, אופירה הניג. באקט יוצא דופן, הם התייצבו לימינה על הבמה לפני העלאת ההצגה "דצמבר". צפו

שחקנים מתורגלים בגניבת ההצגה ולמרות זאת, לְאַקט המחאה השקטה שנקטו אמש (ב') שחקני ויוצרי אנסמבל תיאטרון הרצליה, רגע לפני פתיחת מסך על הצגת הביקורת של ההפקה החדשה, "דצמבר" בבימויו של בן לוין, התווספה צניעות לא אופיינית. 

 

שבועות לא קלים עברו על שחקני ויוצרי האנסמבל מאז הונחתה עליהם בשורת פיטוריה של המנהלת האמנותית, אופירה הניג. במשך כל אותו הזמן, הם שתקו. אמש, אחרי הסערות, הם ביקשו לומר לראשונה את דבריהם. מול קומץ מבקרי תיאטרון, קהל וחברים בקהיליית היצירה התיאטרונית בישראל, הם נעמדו זה לצד זה. מבקשים לחזק את הניג ולא פחות מכך, להתחזק באותו "ביחד" יוצא דופן שהתגבש בארבע שנותיה באנסמבל.

 

 

"עזרו לנו להמשיך להאמין במקצוע שלנו. תהיו צינור לקול שלנו", הם ביקשו. לאורך השנים האחרונות, לא תמיד היה מי ששמע. אחת הטענות המרכזיות, שהובילו בסופו של דבר לפיטוריה של הניג, היתה היעדר קהל. במכתב שנסח והקריא השחקן, נמרוד ברגמן, בשם שחקני ויוצרי האנסמבל, הם התעקשו לומר: "כפי שחובת ההוכחה האמנותית היא על היוצרים. שיווק היצירה, היא חובתם של אנשי השיווק".

 

זה היה חיבוק יוצא דופן אמש באנסמבל תיאטרון הרצליה והפגנת אהבה והערכה של השחקנים כלפי מנהלת אמנותית, אך גם כלפי דרכה ותפישת עולמה. "ליכדת סביבך קבוצת שחקנים ויוצרים. להקה. לא הבטחת לנו הכנסות מפוצצות,

הצלחה מסחרית, פרסום, תהילה או תנאים סוציאליים וחוזה עבודה קבוע. הקרבנו את כל אלה כדי שאנסמבל הרצליה יוכל להתקיים כי הבטחת לנו דבר גדול הרבה יותר הבטחת לנו עתיד", קרא ברגמן מן הנייר.

 

"הבאת איתך את האומץ, האינטליגנציה והיושרה האמנותית שלך, כשהתחייבת לרפרטואר ולצוות יוצרים, שיסייעו במיצובו של האנסמבל כיוצא דופן וימשכו אליו קהל חדש, אחר, כזה שמזמן איבד אמון ועניין באמנות התיאטרון הישראלית.

אל תתני לאף אחד להטעות אותך, הצלחת! מעולם לא התחייבנו ל-100% הצלחה. גם אין לנו רצון לרצות את כולם כל הזמן. אנחנו מנסים ליצור את התיאטרון שאנחנו מאמינים בו. תיאטרון שאנחנו היינו רוצים לראות".

 

משיפוליה של הבמה ביקשו אמש השחקנים לחזק את ידיה של הניג בין היתר גם מול טענות שהושמעו בשבועות האחרונים על עשייה אמנותית למיטיבי לכת בלבד. "היום אותם האנשים שהביאו אותך לכאן בזכות האמנות שלך, מכנים אותה אליטסטית ואוונגארדית", אמרו והדגישו, "זכית להבעת אי אמון כי לכאורה ההצגות שלך גורמות לאנשים להרגיש מטומטמים. זו תעודת כבוד לעשייה שלך. נשארת אחת הבודדות במערכה שמאמינה שתיאטרון צריך להרים אליו את הקהל, לא לזחול אליו בהתרפסות. לאמונה הזאת שלך אנחנו שותפים כולנו".

 

את דבריהם סיכמו השחקנים והיוצרים באמרם: "אנסמבל הרצליה הוא מקום, אבל הבית שלנו הוא את. צר לנו על החלטתה השגויה של העירייה ולדעתנו, מגיע לך ללכת הלאה. אנחנו ממשיכים. לא ירפו את ידינו. למרות הכל, כמותך, אנחנו לא מאבדים את האמונה בדרך, באמנות המשותפת שלנו, בקהל.

ייקח כמה שייקח ולא ייקח הרבה. נהיה איפה שנהיה ולא נתרחק הרבה. כולנו מחכים לרגע שתגידי: 'אחרי!'. נתייצב לימינך כאיש אחד. האהבה והנאמנות שלנו אליך, הם פרי המצוינות שלך כאמנית וכאדם. אנחנו האנסמבל שלך".

 

מהאולם נשמעו מחיאות כפיים. היו שְמחו דמעות. ההצגה באנסמבל תמשך, גם בלי הניג. סוגה של העשייה האמנותית וצביונו של האנסמבל לימים לבוא, הן לעת עתה בגדר נעלם גדול. בימים הקרובים עתיד להתפרסם מכרז לתפקיד המנהל האמנותי שיתפוס את מקומה.

 

מי שישמור את המקום פתוח לעת עתה הוא המנכ"ל, דני אלטר, שממשיך להחזיק בתפקידו. האם יהפוך תיאטרון אנסמבל הרצליה לעוד אולם להשכיר באזור המרכז? בעיריית הרצליה מבטיחים שלא. יש לקוות שמשהו מְרוחה של הניג והאנסמבל הנפלא שבנתה יישמר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ז'רר אלון
הניג. הבית שלנו, זה את
צילום: ז'רר אלון
לאתר ההטבות
מומלצים