שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ערב בינוני לך: ליאור נרקיס בהיכל נוקיה
    אין ספק, ליאור נרקיס מספק את אחד המופעים האנרגטיים ביותר בז'אנר הים תיכוני. אבל אבי שושן חושב שהמופע בהיכל נוקיה היה קצת גדול עליו, ואולי על המוזיקה המזרחית בכלל

    מרצפות הכניסה למופע בהיכל נוקיה כוסו בפליירים של המופע הבא של דודו אהרון, רחבת הכניסה לא היתה מלאה ובניגוד לשאר המופעים במקום, הפעם לא מעט מושבים נותרו מיותמים ברחבי האולם.

     

     

    למרות מסע יח"צנות מלא הבטחות לגימיקים, שכלל חלוקת כוסות בהן מוטבע דיוקנו של נרקיס, מופע תלת מימד ואפילו סוג של קרקס מדראנו (שהיו בגדר הבטחות בלבד, וחבל שבחרו לקדם את המופע באמצעים שלא עמדו במבחן המציאות), נראה שלא מעט מעריצים מושבעים העדיפו לפסוח על החוויה המובטחת.


    ליאור נרקיס על הבמה. מוגזם מדי, מאוחר מדי (צילומים: דרור עינב)

     

    הסיבה לא נובעת מכך שנרקיס לא טוב או שאין לו די מעריצים. להיפך, הוא נחשב היום לאחד האמנים המבוקשים בז'אנר והופעותיו הקודמות בהיכל התרבות וקיסריה היו מפוצצות עד אפס מקום. אלא שלקהל נמאס מסוג הופעות אלו, מהנסיעה מכל רחבי הארץ, ממחירי הכרטיסים הלא זולים והעמידה בתור האינסופי. מה עוד, שהגל המזרחי כבר נמצא הרחק משיאו. המופע של נרקיס בהיכל ענק שכזה, שנה וחצי אחרי שקובי פרץ כבר חנך בהצלחה את המקום, נערך בעיתוי מוגזם מדי, ובעיקר מאוחר מדי.

     

    חשוב להבהיר, נרקיס הוא חיית במה והוא נותן את השואו הכי אנרגטי בארץ. בודדים האמנים שמסוגלים לעשות אהבה עם הקהל כמו שפן של אנרג'ייזר, ללא הפסקה במשך שעתיים. למרות שהוא ניגב את אגלי הזיעה אחת לשלוש שניות, נרקיס הוא פרפורמר רעב שטורף את האולם ולא משאיר מקום לקינוח. כל דקה הוא צועק "ידיים למעלה, כפיים", וקצב הלהיטים שלו ודאי הורג את הרגליים של המעריצות שבאו על עקבים בני 15 סנטימטר.


    לפעמים חפלה זה לא מספיק

     

    הבעיה של נרקיס היא שמרוב שהוא נותן מופע חפלאי משובח לסוגו, שיושב פיקס על היכלי רסיטל, הוא קצת מאבד מהמומנטום כשמדובר באולם ענק כמו נוקיה. למרות שליאור "חפלה" נרקיס הוא מותג מנצח, הפעם - מרוב הרעש, הכפיים, הקצב והאנרגיות הבלתי נדלות - הוא הצליח לעייף ואולי גם להתיש את הקהל, שבחלקו לא הצליח לעמוד בדרישות. בנוסף לבעיה זו של נרקיס, הפעם מרוב שקרע את הגרון ואימץ כל איבר מגופו, קולו תש לו במחצית השניה של המופע והוא נאלץ לא פעם לתת לקהל לשיר יחד איתו.

     

    כמו באולם חתונות

    הוא ביצע את רוב להיטיו הגדולים, ביניהם "קפה או סרט", "תגידי", "אוהב אותך", "כמו פרפר" מתחילת הקריירה, "את מתוקה", "העיניים שלי", "אתן לך שנים", "אני מבטיח" ו"לכל אחד יש" לבדו וללא השותפים לדואטים במקור, וכמובן את המגה-להיט "ערב טוב". הוא אפילו ניסה את כוחו באנגלית עם קאבר די מביך ל-"Thriller" של מייקל ג'קסון.


    מה נשתנה הלילה הזה? לא הרבה, מתברר

     

    כיוון שהוא שר בעיקר שירים קצביים, חלקם נשמעו כמעט זהים זה לזה, המופע איבד מהנשמה שלו ולא היה ריגוש אמיתי, מעבר להרגשה שיכולנו

    לקבל את אותו שואו במופע של נרקיס באולם חתונות. לא היו כאן ביצועים יוצאי דופן או איזו בלדה מרגשת שהמיסה את הבאים אלא שמח, לא מעבר.

     

    אז אולי הוא נכנס עם אופנוע מהאוויר, התפאורה הייתה מושקעת ונרקיס באמת נתן את הנשמה שלו והתרגש כמו שמגיע לבחור מקסים כמוהו, שעבר כברת דרך ארוכה כדי להגיע להישג כזה, אבל בסיכומו של הערב, אי אפשר שלא לתהות - האם המופע הנוכחי הוא לא פחות מאשר שירת הברבור של הז'אנר המזרחי?


     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ליאור נרקיס. שירת הברבור של הז'אנר?
    צילום: דרור עינב
    הטבות למנויים
    הטבות למנויים
    מומלצים